למה זכו אלינור אוסטרום ואוליבר ויליאמסון בפרס נובל לכלכלה?

שני פרופסורים אמריקנים לכלכלה זכו היום (ב') בסטוקהולם בפרס נובל בכלכלה לשנת 2009, ובמקרה של אלינור אוסטרום מאוניברסיטת אינדיאנה בעיר בלומינגטון, מדובר על כלת הפרס הראשונה ב-40 השנים שבהן מחולקים פרסי נובל בכלכלה. הזוכה השני הוא פרופסור אוליבר וויליאמסון מאוניברסיטת ברקלי בקליפורניה.

"הפרס מבחינתי היה הלם גדול... אני עדיין קצת בהלם", אמרה אוסטרום בראיון טלפוני מיד אחרי ההודעה על זכייתה בפרס. ההודעה על הזוכים נמסרה על-ידי האקדמיה המלכותית השבדית למדעים בשעה 13:00 שעון ישראל.

בזכות הניהול העצמי

אוסטרום, פרופסורית למדע המדינה, קיבלה את הפרס כהוקרה על "ניתוח התנהלות (governance) כלכלית, בייחוד של שיתופי פעולה".

ועדת הפרס מסרה כי עבודתה של אוסטרום הראתה שקהילות מקומיות מנהלות לעיתים משאבים פשוטים בצורה טובה יותר בעצמן מאשר במסגרת כללים של רשויות חיצוניות.

"לביורוקרטים אין לעיתים את המידע הנכון, בעוד שלאזרחים ולמשתמשי המשאבים יש אותו", אמרה אוסטרום כדי להסביר את משמעות עבודתה. ועדת הפרס ציינה במיוחד את המחקר שלה על בניית סכר בנפאל כדוגמה לעבודתה, וקבעה שהמחקר שלה "העלה את המחקר של מוסדות שלא פועלים במסגרת השוק משולי הניתוח הכלכלי אל ליבו של הניתוח הזה".

פירמות נגד סכסוכים

וויליאמסון, פרופסור בבית הספר לתואר שני באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, זכה בפרס על "ניתוח ההתנהגות הכלכלית, בייחוד של תחומי הפירמות". הפרס, בסך 10 מיליון קרונות, 1.4 מיליון דולר, יתחלק בין שני הזוכים.

בנימוקי ועדת הפרס נאמר שוויליאמסון פיתח תיאוריה שלפיה חברות עסקיות משמשות כמבנה לפתרון סכסוכים ועימותים. בשלושים השנים האחרונות, אומרת הוועדה, התרומות המקוריות שלו ושל אוסטרום קידמו את מחקר ההתנהלות הכלכלית מן השוליים אל לב תשומת הלב המדעית.

"עסקאות כלכליות מתרחשות לא רק בשווקים, אלא גם בתוך חברות או פירמות, התאחדויות, משקי-בית וסוכנויות", אומרת ועדת הפרס. "בעוד שהתיאוריה הכלכלית תיארה באופן מקיף את המעלות והמגבלות של השווקים, היא הקדישה פחות תשומת לב באופן מסורתי לסידורים מוסדיים אחרים.

המחקרים של אוסטרום ושל וויליאמסון הדגימו שמחקר כלכלי עשוי לשפוך אור על רוב הצורות של הארגונים החברתיים.

קראה תיגר

לפי הוועדה, אלינור אוסטרום קראה תיגר על הדעה המקובלת שרכוש משותף מנוהל בצורה גרועה, ושמשום כך הוא צריך להיות בפיקוח של רשות מרכזית, או בידיים פרטיות.

בהתבסס על מחקרים רבים של שימוש במאגרי-דגים, כרי מרעה, יערות, אגמים ומאגרי-מים תת-קרקעיים שמנוהלים במשותף על-ידי המשתמשים שלהם, פרופסור אוסטרום הגיעה למסקנה שתוצאות הניהול המשותף טובות בדרך-כלל מאלה שהתיאוריות הרגילות צופות.

היא הבחינה בכך שמשתמשי המשאבים הללו מפתחים לעיתים קרובות מנגנונים מתוחכמים לקבלת החלטות ולאכיפת הכללים, כדי לפתור ניגודי אינטרסים, והיא אפיינה את הכללים שמקדמים את התוצאות המוצלחות ביותר.

התנהלות חלופית

פרופסור אוליבר וויליאמסון טוען שהשווקים וארגונים היררכיים כמו פירמות מייצגים מבנה של התנהלות חלופית לפיתרון עימותים בין אינטרסים שונים. החיסרון של השווקים הוא, שלעיתים קרובות הם כרוכים בעמידה על המקח ובאי-הסכמות.

החיסרון של פירמות הוא, שניתן לנצל לרעה את הסמכות המרכזית שלהן שאמורה לפתור עימותים. שווקים תחרותיים פועלים היטב באופן יחסי כי הקונים והמוכרים יכולים לפנות לשותפים אחרים לעסקאות במקרה של מחלוקת ביניהם. אך כאשר התחרות בשוק מוגבלת, פירמות מתאימות יותר לפיתרון קונפליקטים מאשר שווקים.

תחזית מפתח בתיאוריה של וויליאמסון, שנתמכת במחקר אמפירי, היא שהנטייה של הסוכנים הכלכליים לבצע את עסקאותיהם במסגרת פירמות גוברת יחד עם מאפיינים מסוימים של הנכסים שלהם.

אלינור אוסטרום נולדה ב-1933 בלוס אנג'לס, וקיבלה דוקטורט במדע המדינה ב-1965 מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס. היא נמנית עם מייסדי "המרכז למחקר שונות מוסדית" באוניברסיטת אריזונה בטמפה.

אוליבר וויליאמסון נולד בוויומינג ב-1932, וקיבל דוקטורט בכלכלה ב-1963 באוניברסיטת קרנגי מלון בפיטסברג.