מחקר באוניברסיטת חיפה: "סיכוי סביר לצונאמי בישראל"

"הסיכוי שגלי צונאמי יפגעו בקו החוף בישראל הוא סביר", כך אומרת ד"ר בוורלי גודמן מבית הספר למדעי ים ע"ש ליאון צ'רני באוניברסיטת חיפה בעקבות מחקר גיאו-ארכיאולוגי מקיף בנמל קיסריה. "התדירות של אירועי צונאמי בים התיכון לא גבוהה כמו באוקיינוס השקט, אבל הממצאים מראים על תדירות בינונית", אמרה.

לעדויות הגיאולוגיות הגיעה ד"ר גודמן, גיאו-ארכיאולוגית במקצועה, במקרה. המטרה המקורית לשמה הגיעה לקיסריה הייתה לסייע במחקר בנמל העתיק ובספינות הטרופות שבקרבת החוף. "חשבנו שנמצא שברי ספינה אבל לפתע מצאנו שכבות גיאולוגיות יוצאות דופן שלא ראינו כדוגמתן באזור. התחלנו בקידוחים תת-ימיים כדי לראות האם מדובר בשכבות מקומיות, שקשורות אולי בכלל לבניית הנמל. כשראינו שהשכבות נמשכות לכל אורך האזור התחלנו להבין שיש פה משהו גדול", ציינה.

בעזרת בדיקות גיאולוגיות של הקידוחים שנעו מאורך של 1-3 מ' ומעומקים שונים ותיארוך בשתי שיטות שונות: בדיקת פחמן 14 ובדיקת OSL (תיארוך באמצעות החול) מצאה ד"ר גודמן עדויות לארבעה אירועי צונאמי שפקדו את חוף קיסריה: אירוע שהתרחש בשנת 1500 לפנה"ס; אירוע שהתחרש בשנת 100-200 לספירה; אירוע שהתרחש בשנת 500-600 לספירה; אירוע שהתרחש בשנת 1100-1200 לספירה. במאמר שכבר פורסם בכתב העת geological society of America הצליחה ד"ר גודמן להראות כי הצונאמי המוקדם ביותר נבע מהתפרצות הר הגעש סנטוריני, התפרצות שהשפיעה על כל איזור הים התיכון. האחרים, כך משערת ד"ר גודמן, נבעו מרעידות אדמה יבשתיות תת-מימיות, שגרמו לצונאמי מקומי יותר. "מקומי זה לא בהכרח קטן. מדובר בגל צונאמי שיכול להגיע לגובה של 5 מ' ולכשני ק"מ לתוך האדמה. ערי חוף בטווח הזה ללא ספק יפגעו בצורה רצינית מצונאמי כזה. מעל המים, גם לאחר צונאמי קשה בני האדם מנקים את השטח וחוזרים לבסוף לשגרה. מתחת למים העדויות נשמרות ", היא מסבירה.

כאמור, לדעתה של ד"ר גודמן הסיכוי לצונאמי הוא בינוני אבל כפי שהוא קרה בעבר הוא יקרה גם בעתיד. "חייבים להיערך למצב כזה, במיוחד בערים ובמבנים על קו החוף. המיקום של תחנת הכוח חדרה על קו החוף כבר הביא את הנהלת חברת החשמל והמשרד לתשתיות להתייחס לנושא והם אף מסייעים לנו בהמשך המחקר", היא סיכמה.