דן הוז בראיון ל"גלובס": "ואלור תמשיך להגשים את החלום הישראלי"

רוב המקרים, כשחברה ציבורית נרכשת בידי חברה ציבורית אחרת, טורחות השתיים לפרסם הודעות לעיתונות שאורכן כאורך הגלות. פסקאות שלמות מוקדשות לתיאור הפעילות של שתי החברות, פסקאות נוספות מפרטות את סיבות המיזוג בין השתיים (בין תיאור מפורט על מבנה הרכישה לפירוט תרומת הנרכשת לרוכשת), ופסקאות אחרות מכילות ציטוטים מפי מנכ"לי שתי החברות, שמקפידים להחמיא האחד לשני.

לפני כשלושה שבועות, כשחברת ואלור הישראלית (Valor) הודיעה על רכישתה בידי מנטור גרפיקס האמריקנית (Mentor Graphics) הבנו כי יש גם יוצאות דופן. פסקה אחת ויחידה - לא פחות ולא יותר - הספיקה לשתיים כדי לתאר את אופי המיזוג ביניהן, שהצמיד לואלור תג מחיר מכובד של 81 מיליון דולר. "מנטור גרפיקס היא חברה די שמרנית", מנסה דן הוז, מנכ"ל ואלור להסביר לנו את פשר התעלומה. "זו חברה שמעדיפה ליחצן את רכישותיה כשאלו נסגרות בפועל, ולא מיד כשנחתם מזכר הבנות", הוא אומר בראיון ראשון ל"גלובס", אך ממהר להוסיף נימוק קצת יותר הגיוני.

"לפי חוק החברות האמריקני, אם ואלור הייתה מקבלת הצעת רכישה טובה יותר מזו של מנטור, בעלי מניותיה היו חייבים להתחיל במגעים עם הרוכשת הפוטנציאלית השנייה. מנטור גרפיקס ידעה שפרסום הודעה פרטנית יותר עלול למשוך אש לכיוון שלנו, ולכן העדיפה להמעיט בפרטים".

*אז אני משערת שמנטור גרפיקס לא הייתה היחידה שהתעניינה בואלור.

"אפשר להגיד כך. במנטור ידעו שיש להם ממה לחשוש. הענף בו פועלות שתי החברות הוא קטן, ומנטור יכלה למפות אותו ולזהות רוכשות פוטנציאליות אחרות".

כך או אחרת, במהלך הרבעון הראשון של 2010 צפויה ואלור לעבור לזרועותיה של החברה האמריקנית תמורת 81 מיליון דולר במזומן ובמניות (60% במניות, 40% במזומן) - שווי ששיקף למניית החברה, שנסחרת בשוק ההון הגרמני, מחיר של 4.6 דולר או 3.1 אירו (פרמיה של 21% נכון ליום הפרסום, לאחר שמניית ואלור נסקה מתחילת השנה בשיעור של 151%).

"אין חברה כזו בעולם"

את ואלור, שהוקמה לפני 17 שנה, אפשר להגדיר כספין אוף של אורבוטק, תוצר המיזוג בין אופטרוטק לאורבוט וכיום אחת מהחברות הישראליות המובילות מבין אלו הנסחרות בנאסד"ק. ואלור, בדומה לחברה ממנה צמחה, מספקת פתרונות תוכנה עבור שלושת שלבי הפיתוח של מעגל מודפס החל משלב התכנון (Design), דרך שלב הייצור (Fabrication) ועד שלב ההרכבה (Assembly). מעגל מודפס, למי ששכח, הוא הבסיס עליו מורכב השבב שמהווה את המנוע מאחורי מכשירים אלקטרוניים שונים, דוגמת מכשיר הקלטה דיגיטלי.

מנטור גרפיקס, שנסחרת בנאסד"ק לפי שווי של 717 מיליון דולר, מייצרת, משווקת ותומכת בתוכנה וחומרה שמיועדים לעיצוב מכשירים אלקטרוניים, ולכן הסינרגיה בינה לבין ואלור לא מעטה.

כשאנו שואלים את הוז מתי החלו המגעים בין החברות הוא נזכר ביום שבו הכיר את אשתו. "זה כמו לשאול בעל ואישה מי התחיל עם מי ולקבל שתי גרסאות שונות. במקרה שלי, אני ושני חברים ירדנו עם תום השירות הצבאי לסיני ופגשנו שם שלוש חברות ששירתו עימנו - אשתי לעתיד, ושתיים מחברותיה שאחת מהן הייתה ג'ינג'ית. ערב אחד ניגשת אליי אחת מהשתיים ואומרת לי שחברתה 'שמה עליי עין', והיא לא ג'ינג'ית. אם תשאלי את אשתי, היא תגיד שאני התחלתי איתה", הוא מחייך.

הוז טוען כי המגעים בין שתי החברות החלו באפריל האחרון לאחר שצייד של חברות (בדומה לצייד ראשים) זיהה את ההתאמה בין השתיים, פנה לכל אחת מהן בנפרד, וכשנענה בחיוב, החל המו"מ בין שתי החברות. "לא הנחנו עצמנו על המדף", מבהיר הוז, ומוסיף כי שורשי ההיכרות בין ואלור למנטור ניטעו כבר לפני שמונה שנים, וכי ניסיון ההנפקה של ואלור בנאסד"ק (שנכשל לפני כשנה וחצי) העלה את קרנה של האחרונה בעיני מנטור.

למרות הסינרגיה הרבה בין שתי החברות, פעילותן אינה חופפת זו לזו. מאז ומתמיד התמקדה ואלור בשניים מתוך שלבי הפיתוח של המעגל המודפס - שלב הייצור של המעגל העירום ושלב ההרכבה, ואילו מנטור בנתה תשתית שעליה ניתן לתכנן את ייצור המעגל. "ואלור משיקה למנטור בתחום ששמו DFM - Design For Manufacturing - שבו אנו אוספים את נתוני התכנון של המעגל, ובונים סימולציית ייצור", מסביר הוז. "אנו בודקים האם אילוצי התכנון מותאמים לאילוצי הייצור, מתוך מטרה למנוע ייצור של מעגל פגום וחזרה אחורה לשלב התכנון. כך, אנו עובדים מול שני גורמים. הראשון, מול המתכנן שצריך ללמוד את אילוצי הייצור, והשני, מול היצרן שצריך ללמוד את אילוצי התכנון".

את הטיפול בשלב הייצור של המעגל העירום מרכזת החברה הבת של ואלור - FrontLine - שמוחזקת בשיעורים שווים על ידה ועל ידי אורבוטק. התוכנה של FrontLine (שנקראת Genesis) מבצעת סימולציה של שלב הייצור כבר בשלב התכנון, ואילו את שלב ההרכבה מבצעת ואלור דרך שתי תוכנות נוספות. הראשונה, Trilogy, שיוצרת אופטימיזציה של המכונות השונות בתהליך ההרכבה, והשנייה, TraceXpert, שמנהלת את עבודת הרצפה של ייצור הרכיבים.

"כך, דרך רכישת ואלור, הופכת מנטור למעין One Stop Shop - חברה שחולשת הן על תהליך התכנון, הן על תהליך הייצור והן על תהליך ההרכבה. אין חברה כזו בעולם", מסביר הוז את הסינרגיה בין השתיים.

עם סינרגיה מעטה או רבה, מודה הוז כי גם הסטגנציה שמאפיינת בשנים האחרונות את שיעורי הצמיחה של חברות EDA (Electronic Design Automation), דוגמת מנטור, דחפה את האחרונה לרכוש את ואלור. "מנטור חיפשה מנועי צמיחה, וראתה בואלור חברה שיכולה לפתוח בפניה שוק מאוד גדול. מלבד ואלור לאף חברה בענף אין את היכולת לתת למתכנן את האפשרות לעשות סימולציה של תהליך הייצור, וכך למנוע החזרה של רכיבים פגומים (כמו רכבים שנקראים לחזור לפס הייצור לאחר שכבר נקנו ונתגלתה בהם תקלה), ולחסוך בעלויות".

*וכיצד מנטור גרפיקס תתרום לואלור?

"ואלור, בתור חברה ישראלית טיפוסית, נתקלה בבעיה בבואה להרחיב את ערוצי ההפצה. לחברה לא היו המשאבים האופטימליים כדי לבנות מערכי הפצה עולמיים, ולכאן נכנסת מנטור".

*בתור "חברה ישראלית טיפוסית", אולי הגורל של ואלור - מאז ומעולם - היה להירכש בידי חברה גדולה ממנה.

"זה נכון ולא נכון. למען האמת, זה תלוי במטרות שחברה מציבה לעצמה. לואלור תמיד היו מספיק מזומנים בקופה (27.3 מיליון דולר, נכון לתום הרבעון השני), ולאגור מזומנים זה לא משהו שאנו טובים בו. אנו לא חברה של פיננסיירים או חברת השקעות, ולכן תמיד ייעדנו אותם להשקעות בענף. לכן, מכיוון שאין בענף שחקנים בסדר הגודל של ואלור שיכולנו לרכוש, בחרנו לצאת מתוך הנישה הקטנה שבה פעלנו, ובמהלך השנים עשינו זאת בשני מישורים. בראשון, לקחנו את הרעיון שעליו קמה החברה והעתקנו אותו לשווקים אחרים, ואילו בשני, לאחר שהבנו כי שוק ההרכבה גדול פי עשרה משוק התכנון והייצור יחדיו, בחרנו להתמקד בו, וכך יצרנו טכנולוגיה שונה לאותו שוק".

"לא מחפש לעשות רילוקיישן"

בנקודה זו מודה הוז כי ואלור לא עמדה להיות "צ'ק פוינט" הבאה, אך אינו ממהר להספיד חברות ישראליות אחרות שתמיד יחיו בצילה. "נכון, כשחברה ישראלית נמכרת לזרה החלום הישראלי נגוז באופן מסוים, אך כבר כשחברה מנפיקה את מניותיה בנאסד"ק או בבורסה זרה אחרת, החלום הציוני מתחיל להתרחק כי חלק ניכר מבעלי מניותיה כבר אינו ישראלי.

"במקרה שלנו, ואלור תמשיך להגשים את החלום הישראלי כי היא תמשיך לפתח טכנולוגיה מתוך ישראל החוצה".

*וסגור וחתום עימך כי מנטור תאפשר זאת?

"ברור", עונה הוז בביטחון מלא. "אני מאוד אוהב את הארץ ולא מחפש לעשות רילוקיישן. למנטור יש כוונה להמשיך ולפתח בארץ את הקרקע שואלור יושבת עליה", הוא אומר ונזכר כי באחד מהביקורים של מנהלי מנטור בחברה הישראלית דאגו האחרונים לברר, האם יש לואלור שטחי משרד פנויים בבניין שבו ממוקמת החברה בעיר יבנה.

ואם כבר בצ'ק פוינט עסקינן, גיל שויד, המנכ"ל ואחד משלושת מייסדיה, עבד כיועץ לחברת אופטרוטק טרם הקמת ענקית האבטחה הישראלית. עולם קטן.

לפחות עוד שנתיים בתפקיד

הוז (39), נשוי פלוס שלושה ורו"ח במקצועו, נכנס לתפקידו כמנכ"ל ואלור לפני כשנה וחצי לאחר כהונה בת כחמש שנים כסמנכ"ל הכספים של החברה. הוא גדל ברמת השרון, ואת בית הספר התיכון סיים כשלצידו בוגרים "אלמוניים" כמו אלון רווה, סמנכ"ל הכספים של צים, רועי ורמוס, מנכ"ל פסגות, ויעל אנדורן, מנהלת קרנות הפנסיה הוותיקות עמיתים. הוז הוא דור שביעי בארץ. סבו, דב הוז (שעל שמו המחלף ושדה התעופה דב), היה מראשי תנועת העבודה וממייסדי ארגון "ההגנה".

*ברמה האישית, אכזב אותך שמכירת החברה לא אפשרה לך להוכיח עצמך מספיק כמנכ"ל?

"כן, אין ספק שמכירת החברה באה לי מוקדם מדי. מאוד נהניתי מהשנה וחצי האחרונות".

הוז התחייב בפני מנטור כי יישאר בתפקידו למשך שנתיים מיום סגירת העסקה. ואלור תמשיך להתקיים כיחידה עסקית נפרדת בתוך מנטור, ומבחינת הוז מדובר לא בסוף כי אם בהתחלה חדשה. "וכך גם סיימנו את המצגת שהכנו לעובדי ואלור על העסקה - עם המילה Beginning", הוא מסכם, ומראה לנו את ההוכחה.