אביב נעורים

לפני שהתגייס לחיל המודיעין, היו לאביב רפואה שנה וחצי להפוך את נטקס לחברה. הוא יצר קשר עם IOL, והתחיל לגלגל את העסק ממשרד קטן בין המוסכים של רחוב שוקן בתל אביב. כשהיה יורד למכונית שלו באמצע הלילה, תמיד היה חסר משהו - סמל, גלגל, מראה. כשהתגייס לצה"ל מינה במקומו מנכ"ל חיצוני, נעזר באביו, ובעזרת הטלפון הסלולארי והצוות שלו, ניהל את העסק מהבסיס.

איך מנהלים אנשים בגיל כל-כך צעיר?

"גם בגיל שלי לנהל חברה ציבורית זה לא פשוט, אבל אני לוקח את האתגרים ומתמודד. אנשים שמכירים אותי ועובדים איתי לא מבינים איך אני מצליח להישאר רגוע. כנראה זה משהו באופי. מבחינתי, הדבר החשוב הוא לאזן בין הפן הרציונלי, העסקי, לבין היצירתיות, האנרגיות והרצון לזרום".

אין לך תחושה שהחמצת את הילדות?

"לכל אחד יש סיפור חיים משלו".

כשהתפוצצה בועת ההיי-טק לפני עשר שנים, הספידו את החברה שלך.

"ראינו המון סטארט-אפים נעלמים סביבנו, ועוד לא היו לנו הכנסות. לא ידענו איך לתרגם את העולם הזה לכסף. העניין היה להגיע לכמה שיותר גולשים, לכבוש טריטוריה, וכשהתחיל המשבר הבנו שאין כאן היתכנות כלכלית, ושהיכולת לגייס עוד כספים מבלי לפתח את העסק, כמשהו שיכול להחזיק את עצמו, נמוכה. היה לנו עוד כסף בקופה, אבל היינו חייבים לעשות צעדים דרסטיים. כינסתי את העובדים, משהו בין 15 לעשרים אנשים, ואמרתי שאנחנו חייבים לשרוד - או שנפטר חצי מהעובדים, או שנרד לחצאי משכורות ומשרות".

פחדת.

"מעטים המצבים שגורמים לי ללחץ. הייתה דאגה, אחריות, אנדרנלין של 'או-קיי, מה עכשיו?', פרץ של יצירתיות. וכשעברה הסערה, אחרי שנתיים-שלוש, שרדנו. זאת הייתה עבודת צוות, ובזכותה שכללנו את המודל. ב-2004 עברנו לרווחיות".

חופשת השחרור שלך הייתה מינימלית.

"כשהתחלנו לצאת מהמשבר. שבועיים בברזיל וקצת ניו יורק".

החלטת להשקיע בשוק האמריקאי, שהסב לכם בעיקר הפסדים.

"אמרתי שכדאי שניקח את מה שלמדנו בארץ ונתחיל ליישם על העולם. כדי לעשות את זה כמו שצריך, עבדנו על פיתוח המערכת מחדש בטכנולוגיות חדישות, דרך הסלולר. הסכם שיתוף הפעולה הראשון שלנו היה עם גוגל הישראלי, ועבדנו מול גוגל אירופה. כדי לממן את כל זה היינו צריכים כסף".

ואז נכנסתם לבורסה.

"שלא הייתה מטרה, אלא חלופה לגיוס כסף".

תקופת ההנפקה גבתה ממך מחיר אישי.

"תקופה קשה. המון אנרגיות ורוד שואוס מבוקר ועד ערב. בנוסף לכל הקושי בהתארגנות והמאמץ - למרות המשובים החיוביים שקיבלנו ממשקיעים - התחיל נגדנו מסע של השמצות וביקורת בעיתונות הכלכלית על עצם ההנפקה. היום אנחנו יודעים בוודאות שזאת הייתה עבודה של בעלי אינטרסים שפעלו במכוון כדי לטרפד אותה".

היו גם השמצות אישיות נגדך.

"גם. היינו החברה הכי מפורגנת, ופתאום הפכנו לאויבי הציבור, ובגלל ההנפקה אסור היה להגיב. אבל היה לנו ביטחון, והיה ברור לנו ששום דבר לא יעצור אותנו ואת ההנפקה".

לא היו לך חיים פרטיים.

"שלושה חודשים, 24 שעות רק בעסק. בלי נסיעות לחו"ל, בלי לצאת לבלות, ידעתי שזאת תקופה שצריך לעבור. בסופו של דבר ההנפקה הייתה בביקוש יתר, וזה אחרי שכמה שעות קודם כתבו שהיא בוטלה. אחרי ההנפקה התחיל העידן החדש".

יוצא לך לחיות חיים של בני גילך?

"אני משתדל. משקיע זמן בחברים, בחברה שלי, במשפחה, עושה כמה שאפשר הפרדה בין החיים העסקיים והפרטיים".

בשנה וחצי האחרונות פרצתם.

"העברנו את הפעילות שלנו בישראל לחברה בת, ושידורי קשת נכנסו איתנו לשותפות ב-25%; יצאנו לשוק האמריקאי עם ספרינגו, שירות חדשני שמגיע לאינטרנט ולסלולר; וההפתעה הגדולה - אישור הפטנט שלנו, שהגשנו לפני עשר שנים בארצות הברית, בתחום מנועי האינטרנט - יכולת הגעה ללא כתובת האתר".

הייתם זקוקים להרבה סבלנות, שלא בהכרח מאפיינת אנשי עסקים צעירים.

"זאת תוצאה של הרבה מאוד עבודה במשך השנים, תהליכים שהבשילו ועכשיו מתחילים לראות את הפירות, שהם עדיין לא מיצוי הפוטנציאל, אבל זו התחלה של פירות משמעותיים".

ההצלחה הקלה קצת את החיים הפרטיים שלך?

"לא ממש. אני עובד יותר קשה, גם הפרשי השעות ועצם העובדה שהחברה פועלת בכמה חזיתות - הכול יחד".

עם ההספק הזה, בעוד פחות מעשר שנים תצא לפנסיה מוקדמת.

"אני עוד לא חושב על זה".

גיל: 28

אישי: רווק, מתגורר בתל אביב

השכלה: לומד לתואר ראשון במינהל עסקים

מסלול: התחיל לגלוש ב-BBS טרום האינטרנט; כשמלאו לו 16 נכנסה הרשת לישראל, הוא קנה כתובות IP ומכר אותן. באותה תקופה זיהה את בעיית איתור הכתובות אצל גולשים, ואז החליט להמציא מערכת ניווט ידידותית שתקל את ההתמצאות בעולם הווירטואלי. בתוך כחצי שנה גיבש קונספט, ומכיוון שלא ידע לתכנת, בנה את התוכנה בעזרת סטודנטים מהטכניון. בגיל 17 גייס כסף והקים את נטקס. לפני חודשים אחדים השיקה החברה את שירות ספרינגו, לאחרונה העלתה קמפיין בכיכובו של טל ברמן. בארצות הברית אושר פטנט העוסק בפרסונליזציה ברשת

בחזרה לפרויקט 40 על 40 - שנת 2009