"החקיקה הירוקה בארה"ב היא מנוף עבור חברות הקלינטק הישראליות"

ביום רביעי ה-18 בנובמבר תערוך הפירמה של סטבינסקי יום עיון במסגרת כנס WETEC 2009 לטכנולוגיות מים וסביבה, שייערך בגני התערוכה בתל-אביב. שם היא תנחה דיון שיעסוק בהזדמנויות שמציעה החקיקה הירוקה בארה"ב לחברות המקומיות.

לפי סטבינסקי, התוכניות הירוקות של הנשיא אובמה הן מנוף נוסף עבור חברות הקלינטק הישראליות, למשל בתחום המים. "ישראל נחשבת כמובילה בתעשיית המים", היא אומרת. "ואם המים נחשבים היום 'הזהב החדש', זה בהחלט לא מקום רע להיות בו. אנחנו בהחלט מאמינים כי חברות ישראליות יכולות להרוויח מהמימון שקיים היום בארצות-הברית דרך מימון התמרוץ. בכל מקרה, זה לא משהו שהיינו ממליצים להן לעשות בכוחות עצמן".

כלומר, חייבים ליווי משפטי אמריקני?

"אני לא רוצה להישמע כמי שמדברת בעד עצמה, אבל יועץ טוב, המקושר היטב בקרב מגוון הסוכנויות הפדרליות המטפלות בתחום - גם ברמת המדינות וגם ברמה הכלל אמריקנית - יכול בהחלט להיות שימושי".

מעבר לכך, סטבינסקי ממליצה בחום לחפש חברות אמריקניות שעשויות לסייע בכניסה לשוק שם. "מציאת שותף אסטרטגי מקומי היא המפתח".

מודעות ציבורית

ומה המקום של גרינברג-טאוריג בתוך התהליך?

"אנחנו עובדים עבור הלקוחות שלנו בהגשת בקשות לקבלת המענקים הללו. אחד מהם, כך אנחנו מעריכים, עשוי לקבל בקרוב מענק כזה בסך 60 מיליון דולר. יש כסף שמחכה אצל מספר סוכנויות פדרליות עבור חברות קלינטק, אבל הביקוש הוא עצום, ורוב הכסף כבר מיועד לפרויקטים. ייתכן כי יהיה קשה ואפילו מסובך להגיע למימון שנשאר בתוכנית הזאת. ה'כסף הקל' כנראה כבר חולק, ולכן שיתוף-פעולה עם חברות אמריקניות או עם אוניברסיטאות, וגם קשר עם פוליטיקאים, עשויים להיות עוד יותר קריטיים".

לפני שנה וחצי התראיין ב"גלובס" עו"ד גארי אפשטיין, בכיר בגרינברג-טאוריג ומי ששכר את סטבינסקי. הוא אמר אז כי לדעתו צפוי זינוק אדיר בהשקעות במחקר ופיתוח של פתרונות ירוקים, וכי הכסף הגדול יהיה שם.

האם זה באמת מה שקורה? האם המיתון לא היכה גם את תעשיית הקלינטק?

"כל התעשיות היום סובלות. משקיעי הקלינטק אינם מחוסנים. ההון האמריקני המושקע בתחום הקלינטק, כמו ההון המושקע (venture capital) כולו, ירד ירידה חדה ברבעון הראשון של 2009, אחרי שנת השיא שהיתה לו ב-2008. אבל הממשלה והרגולטור משחקים תפקיד מפתח בהנעתה של תעשיית הקלינטק קדימה".

בזכות תוכנית התמריצים?

"כן. בזמן שמשקיעי הקלינטק עשויים להיות בימים אלה זהירים יותר בצורה קיצונית, תעשיית הקלינטק ממשיכה לצמוח. מיליארדי דולרים מוקצים במסגרת חוק התמריצים לפרויקטים של אנרגיה מתחדשת ולמחקר ופיתוח".

ואין קצת נפילת מתח? כשמחיר הנפט זינק, באמת היה נראה כאילו האנרגיה הירוקה בנקודת זינוק מעולה, אבל מאז הנפט כבר לא שם. האם זה לא פוגע בצמיחה שאת מדברת עליה?

"בשנות ה-80 המוקדמות, ברגע שצנחו מחירי הנפט, תעשיית האנרגיה המתחדשת קרסה. אני מאמינה כי הפעם זה יהיה שונה. הפילוסופיה של ברק אובמה שונה מאוד מזו של רונלד רייגן שהיה אז נשיא. אובמה רואה את תפקידו של הממשל בצורה שונה".

ועדיין, האם הכסף שאובמה מציע מסוגל לשנות את התפיסה הצרכנית האמריקנית?

"קח לדוגמה את תעשיית הרכב. חוק התמריצים מקצה מימון נכבד למכוניות חשמליות ומכוניות היברידיות. במצבה של תעשיית הרכב כיום והחקיקה הדורשת קילומטרז' גבוה יותר לליטר, אין להם ברירה אלא לעשות כרצונו של אובמה ולייצר מכוניות כאלה. חוקי ה-CAFE (Corporate Average Fuel Economy) החדשים הוגשו במהירות לצורך זה בדיוק".

גם אצלנו עלו על הסוס הזה, עם מה שקוראים מיסוי ירוק, מה שיצר בעיקר תסכול אצל הצרכנים ולא נראה כתורם במשהו לסביבה. מה דעתך?

"מסים הם דרך אחת לקדם סדר יום סביבתי. המיסוי הירוק הוא לא המצאה ישראלית. עם זאת, זו אינה הדרך הפופולרית, במיוחד לא בתקופה של חוסר יציבות כלכלית. לפני שאתה מטיל מס, אתה חייב להציע לציבור תחבורה ציבורית נוחה ויעילה".

ואפשר לעשות את זה בלי מס?

"יש דרכים אחרות שעשויות להוביל להפחתה משמעותית בפליטת הפחמן, למשל רגולציה ועידוד של בנייה ירוקה המשמרת אנרגיה. התמהיל הנכון בין פיקוח ממשלתי הולם, שימוש מוגבר בטכנולוגיות של שימור אנרגיה, ושינוי התנהגותי יכולים להשפיע מאוד. מיזוג-אוויר, למשל, צורך כמויות עצומות של אנרגיה. למעשה, האנרגיה שמשמשת למיזוג-אוויר יכולה להגדיל את צריכת האנרגיה של בניין מסוים ב-100%, ובהתאם גם את פליטת הפחמן שלו".

מצב של win-win

"יש חברות ישראליות שמציעות פתרונות תאורה חדשניים ואמצעים לניהול נכון של צריכת החשמל", אומרת סטבינסקי. "חיסכון בחשמל הוא דבר שקל מאוד למדוד".

זה עשוי לגרום לישראלי לצרוך פחות.

"המודל הזה נבחן עכשיו בארץ, וזו יוזמה נהדרת, שצריכה להיות מלווה בהנחות במענקי עידוד ובהקלות מס על רכישה של מוצרים חסכוניים בחשמל. זהו מצב של win-win. הציבור יחסוך בהוצאות האנרגיה שלו, והמדינה תוכל להתקרב ליעד של ההפחתה בצריכת הפחמן שלה".

כמי שהיתה עיתונאית בעברה, האם את חושבת שזה התפקיד של התקשורת "לייצר" דעת קהל בארץ שתלחץ על הממשלה לגבש מדיניות ירוקה?

"אני בהחלט מאמינה כי לתקשורת יש את הכוח להיות יותר מאשר אמצעי מדווח. היא יכולה לחנך ולהשפיע על הלך הדעת הציבורי. בהנחה שבכירי הממשל מעוניינים לשוב ולהיבחר, הם בסופו של דבר יקשיבו ויפעלו בהתאם".