בזכות אפריקה וצים: חובות האג"ח בהליכי הסדר ירדו ב-70%

בדיקת "גלובס": היקף האג"ח בהליכי הסדר עומד היום על פחות מ-4.5 מיליארד שקל ■ אמיר הסל מהראל: "אם בעלי השליטה היו מזרימים לחברות כסף חדש, הם היו יוצאים טוב יותר ממה שיצאו אחרי הסדר החוב"

הסדרי האג"ח שהושגו באפריקה ישראל ובצים, שתי החברות עם שווי האג"ח הגדול ביותר עבורו בוצע הסדר, הקטינו במידה משמעותית את היקף חובות האג"ח לגביהם מתנהל כיום מו"מ להסדר. בסך הכל כ-20 מבין כ-50 חברות שהחלו בתהליכים להסדר חוב בשנה האחרונה, הצליחו לגבש מתווה להמשך פעילותן, תוך שינוי ההתחייבויות המקוריות באג"ח שגייסו.

צמצום היקפים

בתקופה של פחות מחודשיים צומצם היקף האג"ח המצויות בהליכי הסדר ביותר משני שליש - מסכום של כ-15 מיליארד שקל לפחות מ-4.5 מיליארד שקל. שתי האחראיות העיקריות לקיצוץ הן כאמור אפריקה ישראל (7.4 מיליארד שקל) וצים (1.2 מיליארד שקל), שהיקף האג"ח שלהן יחד מתקרב ל-9 מיליארד. אולם גם בנטרולן, היקף הירידה בשווי האג"ח המעורב בהסדרים כיום הוא משמעותי - קיצוץ שווי של קרוב ל-2 מיליארד שקל.

עד כה, ושלא במפתיע, הגופים המוסדיים המעורבים בהסדרים מביעים את שביעות רצונם מההסדרים שגובשו ומציינים כי הצליחו להשיג הישגים ראויים.

הלקח הראשון שמפיק אמיר הסל, מנהל ההשקעות בקבוצת הראל, נוגע דווקא לצד שכנגד: "ממה שאנחנו רואים עד עכשיו בהסדרים, חברה המתלבטת אם לעשות מאמץ ולעמוד בהחזרים כפי שהם או ללכת להסדר, חד וחלק מנסה לעמוד בהחזרים, משום שתהליך ההסדר הוא קשה לחברה.

"אף אחד לא הולך לעשות לחברה שתלך להסדר חיים קלים - לא המוסדיים ולא העיתונות. בהסדרים שהיו עד כה, בהחלט יכול להיות שבדיעבד אם בעלי השליטה היו מזרימים לחברות כסף חדש, הם היו יוצאים טוב יותר ממה שיצאו אחרי הסדר החוב".

סומכים על בעל הבית

ככלל, למרות החיים הקשים שעושים המוסדיים לבעלי החברות שבהסדר אג"ח, בעלי השליטה מצליחים לשמור על השליטה בחברות שלהם, למרות הכישלון לעמוד בהחזרי החוב. נראה כי מחזיקי האג"ח, למרות התסכול והכעס על התחייבויות מוקדמות שלא יקוימו, עדיין סומכים על אותם בעלים שיצעידו את החברה המוכה קדימה.

מתוך 20 החברות שהגיעו להסדר עקרוני מול המחזיקים, במקרים בודדים בלבד נלקחה השליטה מהבעלים. החברה המשמעותית ביותר בקטגוריה זו היא דפי זהב, ובמקרה או שלא במקרה, בעל השליטה ממנו היא נלקחה אינו מקומי - גוף ההשקעות האוסטרלי בבקוק אנד בראון.

גם במקרים בהם החליטו בעלי האג"ח להעביר לידם נתח משמעותי ממניות החברה, מתוך הנחה כי זה יוכל להניב עבורם תשואה נאה לאחר התאוששות השוק, המחזיקים העיקריים נותרו אלה שהיו טרם ההסדר. בנוסף לאפריקה ישראל, בין המקרים שבהם דוללו בעלי השליטה אך מניות הרוב נותרו בידיהם, ניתן לציין את חברת הנדל"ן נאוסיטי של אהוד בן ש"ך ואת חברת הנדל"ן גמול השקעות של ליאון רקנאטי.

הסל לא רואה משמעות מיוחדת לכך, ומסביר כי: "הרי גם אם הם היו משלמים את כל החוב הם היו נותרים בעלי השליטה בחברה. אני לא בטוח שגודל ההזרמה לה התחייבו הבעלים, אובדן חלק מהחברה, התנאים הקשים שהוצבו להם והרעש והנזק התדמיתי הסדרים שנעשו, שווים לנזק שהיה נגרם לכיסם לו היו משלמים את החוב מכיסם, גם במקרים של צים ושל אפריקה ישראל".

לו"ז צפוף ותספורות

בין אם זה תיזמון מתוכנן מראש של ראשי החברות המנהלות הסדרים, ובין אם אלה הנסיבות שהובילו לכך, הסדרים רבים נעשו בלוח זמנים צפוף ומלחיץ. להסדרים אלה, העמוסים בפרטים, משמעויות ארוכות טווח ולא בטוח שבכל המקרים שני הצדדים הספיקו להפנים עד הסוף משמעויות אלה.

בשל הלו"ז הצפוף, גם אם השתדלו מאוד, לחץ הזמן השפיע על הויתורים ועל הטקטיקה של שני הצדדים במשא ומתן. לכן, לעיתים הפחד לאבד את הכול השפיע על בעלי השליטה לתת וויתורים אליהם קיוו לא להגיע, כשלעיתים החשש לאבד הזדמנות ל שיתוף פעולה הוביל את מחזיקי האג"ח להסכים לפשרות.

למרות המתח הגדול והויכוחים הבלתי פוסקים, חלק ניכר מהמשאים והמתנים שהתקיימו עד כה הסתיימו בנימה מפויסת מצד המחזיקים המוסדיים, שבירכו על הסיכום, לאחר שבכניסה למשא ומתן בדרך כלל הגישה הייתה הפוכה ולוחמנית, לוותה בהצהרות על מאבקים ועל חוסר הסכמה גורף לוויתורים, ולו הקטנים ביותר, והכל כמובן למען המשקיעים.

הסל רואה בהסדרים שהושגו הצלחה למוסדיים. "תמיד אפשר להגיד שהיה אפשר להשיג יותר, כי זה משא ומתן. אבל בסך הכול קיבלנו שווי ראוי בהסדרים. חשוב להדגיש שבכל הסדר עשינו את המקסימום כדי לקבל את כל השווי, ככל שניתן היה, עבור העמיתים ובעלי היחידות. לדוגמא, בהקשר של אפריקה קיבלנו קרוב לשווי המלא ביום ההסדר, ועם סיכויים גבוהים לקבל מעבר לכך בעתיד", הוא אומר.

ההתאוששות האחרונה במשק מעודדת חלק מבעלי החברות, ובאם תימשך ותחזיק מעמד לאורך זמן, עשויה לסייע לצמצם את היקפי ההסדר הצפויים פה בהמשך. בהתייחס לעתיד ההסדרים הסל מדגיש כי "אין לנו לקחים ברמה הטכנית, שהסדר צריך לכלול תנאים מסוימים, כמו החלפת אג"ח במניות, דילול בעלים, או כל דבר אחר. אין תרופה אחת שאותה צריך באופן אוטומטי להפעיל בכל חברה והכל תלוי במצבה".

משפרים