מנכ"ל עיריית ת"א: "הכיוון של תקני החניה בעיר הוא למטה"

"בניגוד לכל אלה שיודעים מה יהיה, לא הייתי רוצה להתנבא לגבי מחירי הדירות. העירייה מתכוונת לדחוף כמה שהיא יכולה לקדם בניית דירות בהתאם לתב"עות קיימות בכל חלקי העיר. אין ספק שההיצע בסופו של דבר יהיה משמעותי וישפיע במידה כזו או אחרת על המחירים. אנחנו יודעים שהעיר אטרקטיבית ותוססת עם חיי לילה מהבולטים בעולם ושאנשים צעירים ומשפחות רוצים לגור בה".

כך אומר מנחם לייבה, מנכ"ל עיריית תל אביב מאז 2002, בראיון בלעדי נדיר ל"גלובס נדל"ן", על רקע העלייה הנמשכת במחירים ומנגד מכירתו הצפויה של מתחם השוק הסיטונאי בלב תל אביב - הליך שאמור להסתיים בהגשת הצעות עד יום חמישי הקרוב (26 לחודש).

לייבה נשאל כיצד, אם בכלל, ישפיעו הפרויקטים הענקיים של השבועות האחרונים - כמו דרום הקריה (324 דירות) והשוק הסיטונאי (1,800 דירות) - על מחירי הנדל"ן בת"א.

"יש כאן כמה דברים שפועלים בכיוונים הפוכים על המחירים. אנחנו עיר שיודעת לקבל את הצעירים. הם אולי לא קונים כאן דירות והמאפיינים הדמוגרפיים של העיר הם הרבה דירות להשכרה. מחד יש ביקושים, ומצד שני צריך לספק היצעים וזה אומר לבנות ולפתח ולקדם, בלב העיר, בדרומה, במזרח ובצפון".

גלובס: לא מעט גורמי נדל"ן מעריכים כי לא מעט שנים יעברו עד שדרום הקריה והשוק הסיטונאי יאוכלסו. מתי יינתנו היתרים?

לייבה: "חשוב לנו לקדם במהירות וללוות את ההתחדשות הזו. בדרום הקריה, בפארק השימור הטמפלרי וגם בשוק הסיטונאי, יש יכולת של העיר לקדם ולהביא את הפרויקטים זה לידי מימוש מוקדם ככל האפשר. ככל שזה קשור לעירייה ובמסגרת התהליכים הסטטוטוריים המתאימים אנחנו נעשה כל המאמצים על מנת שכל הפרויקטים האלה, שהם רבים, יזכו לסדר עדיפות עירוני כזה. אני מאמין שהבניינים בדרום הקריה יאוכלסו תוך כ-3.5 שנים".

מה יחשב כהצלחה במכרז השוק הסיטונאי? האם זו רק שאלה של מחיר?

"יש לעירייה עניין שהפרויקט ייבנה כולו, כמובן במחיר הולם. יש כאן מחירי שוק, ותהיה התפתחות שאנו רוצים בה, כמובן בתמורות המתאימות. המטרה צריכה להיות הלקוח הסופי. המטרה היא לא היזם. למדינה, למינהל, או לעירייה אין עניין לייצר תשואות חריגות ליזמים. ולכן הקרקע צריכה להימכר בערכים המתאימים, אותם יכתיבו כוחות השוק. בכל מכרז העירייה עושה אמדן, והוא מייצר את הרצפה של המחיר העתידי במכרז".

בר השגה בתל אביב

אחד הנושאים המרכזיים שליוו את מערכת הבחירות האחרונה לפני כשנה וכן את הדיונים על הנדל"ן התל אביבי הוא הדיור בר ההשגה, שאמור להוות פתרון גם למשפחות וזוגות צעירים לרכוש דירה בבירת הנדל"ן הישראלית. לפני כחודש החליטה העירייה ליישום תכניותיה לדיור בר השגה בתכנית מתאר צפון מערב העיר שם מתוכננות לקום כ-11 אלף יח"ד, כאשר 20% מהן אמורות להיות נגישות לחלקי אוכלוסייה רבים יותר, באמצעות הקמת דירות קטנות, דירות בבעלות ציבורית או דירות להשכרה. האם יש סיכוי שדיור בר השגה ישתלב גם בתכניות במרכז העיר של דרום הקריה והשוק הסיטונאי?

לייבה: "ראש העיר ומועצת העיר אמרו שבפרויקט הגדול האסטרטגי של הבנייה בעיר, בצפון מערבה, יהיו דירות קטנות, שמן הסתם מופנות למשפחות קטנות ולרווקים, ובכמויות גדולות. זה בטווח הבינוני. בטווח הקצר ראש העיר הנחה את קידום נושא דיור בר השגה, ואנחנו נמצאים על קו הגמר. מדובר בדיור שמופנה לעשירון שביעי-שמיני ויאפשר להם לשכור דירות במקומות מגוונים בעיר ולקנות דירות, בעיקר בדרום, במחירים המתאימים להכנסתם. זה לא דיור לנזקקים, אלא לאוכלוסיה הצעירה עם הכנסה כזאת או אחרת, זה לא משנה באחת את אפשרויות הדיור לצעירים. חלק מהרעיון הוא לייצר תמריץ ליזמים להקצות חלק מהדירות לדיור בר השגה".

ובמרכז העיר, יהיו צעירים?

"לא נשאר חלל ריק, אלה שיעברו לשוק הסיטונאי מפנים מקום לאחרים. זה שוק משוכלל פועל וחי. אין ספק שההיצע הגדול שמוזרם לתוך העיר, יכול למתן את המחירים ולתת ביטוי לאוכלוסיות מגוונת. דיור בר השגה ייתן פתרון לאוכלוסיות נוספות. יש לנו תכניות להקים פרויקט לדיור בר השגה בקרקע שבבעלות העירייה בשכונת שפירא ופרויקט שכזה בין פארק גלית ונתיבי איילון בסמוך לאצטדיון יד אליהו. אנחנו רואים מטרה חשובה לאפשר למגוון רחב של אוכלוסיות למצוא את מקומן בתל אביב".

חניה אחת לכל דירה

- זה לא סוד שאחת הבעיות הקשות בתל אביב היא החניה, כאשר תורמים לכך האנשים הרבים מחוץ לעיר הבאים לעבוד ולבלות בתל אביב (ה"יוממים"). אולם, דווקא במתחם השוק הסיטונאי (וגם דרום הקריה) תקני החניה לתושבים מצומצמים למדי, כאשר לדירות המגורים מוקצים כרגע 1,800 מתוך 5,000 חניות בסה"כ, כלומר חניה אחת לכל דירה.

"תקני החניה במתחם יחסית רחבים, כולל המרכז מסחרי ומוסדות הציבור. אבל הפתרון הנכון לעיר כתל אביב-יפו הוא הפתרון של תחבורה ציבורית, ואין בלתו. העיר לא יכולה להכיל את התנועה האינסופית וככל שיתפתחו אמצעי התחבורה הציבוריים והאוטובוסים ורכבת קלה ורכבת ישראל, גם תקני החניה יהיו יותר קטנים. ה"יוממים" יצטרכו לבוא בתחבורה ציבורית, ולאזרח התל אביבי התנועה תהיה ברגל ובאופניים. אפשר גם להחזיק רכב אחד, אבל הכיוון של תקני החניה הוא בכיוון למטה. זה תהליך שתלוי בהרבה מאוד דברים, למשל הרכבת הקלה שכרגע קצת בערפל מסוים. זה פרויקט אסטרטגי בכל גוש דן עם תרומה אדירה למטרופולין, והוא יחולץ מהמבוי הסתום. זה הפתרון: רכבת קלה, רכבת ישראל, מערכת האוטובוסים ונתיבי תחבורה ציבורית. ראש העיר פועל כדי לקדם את הנושא, אבל לא כל האמצעים והסמכויות בידינו".