גפני: "המדינה מושחתת כלפי החרדים; אנחנו לא גזע שונה, לא נכים, לא עולים - אלא הציבור הדפוק במדינה"

לדבריו, הבעיה נובעת מהעובדה שהמדינה לא מכירה בלימודי הישיבה של הבנים ובלימודי הבנות בבתי הספר החרדיים כשווי ערך לתעודת בגרות. מכיוון שמרבית המקומות דורשים כתנאי סף תעודת בגרות, נקודת המוצא של חרדי שמנסה להתקבל לעבודה ושל חילוני אינה שווה. "כלפי החרדים המדינה פשוט מושחתת", הוא אומר, "היא טוענת שהיעד הלאומי הוא להוציא חרדים לעבודה, אבל בפועל היא לא עושה שום דבר להתאים את עצמה אליהם, אלא רוצה שהחרדים יתאימו את המציאות שלהם אליה. במקום לבצע את ההתאמות הדרושות, היא מעדיפה שהם לא ילמדו בישיבה, שיהיו חילוניים".

גפני זועם. לדבריו, בנות המגזר לומדות כיום בבתי הספר החרדיים את כל מה שנלמד בבתי הספר התיכוניים החילוניים אלא שבמקום מבחני בגרות, הן עומדות במבחנים של מכון סאלד, המקבילים לבחינות הבגרות ונערכים באישור משרד החינוך. התלמידות נבחנות בהבעה עברית, בהיסטוריה, בתולדות עם ישראל, באנגלית, בכימיה, בפיזיקה, במתמטיקה ובדקדוק. "בחורה כזו שרוצה לעבוד לא מתקבלת כי אין לה תעודת בגרות, אף שההשכלה שלה זהה להשכלה של בחורה חילונית והיא עמדה במבחן הסופי", הוא אומר.

מערכת החינוך של בני המגזר היא קצת יותר מורכבת. עד כיתה ח' לומדים הבנים בבית הספר ואחר כך נכנסים למסלול ישיבתי. בישיבה לא לומדים התלמידים לימודי חול אלא תורה, תלמוד, רמב"ם, חתם הסופר, רמב"ן, חזון איש. "אני רוצה לראות בוגר אוניברסיטה שיקרא סעיף אחד מהחזון איש וידע להסביר. ואת זה לומד אצלנו תלמיד בן 14", אומר גפני ומציין שלימודי היהדות כוללים בתוכם אסטרונומיה וחשבון.

עד כיתה ח' לומדים התלמידים הכל "אבל לא קוראים לזה לימודי ליבה", מסביר גפני. "אני לא מוכן שיקראו לזה ככה. מחר יגידו לי שליבה זה ביאליק, ואני רוצה לשמור על עצמאותו של החינוך החרדי", הוא נעמד על הרגליים האחוריות. בני המגזר החרדי אינם מקבלים כל תעודה עם סיום לימודיהם ואינם נדרשים לעמוד במבחן כלשהו. גפני דורש ששנות הלימוד האלו יוכרו להם כמקבילים ללימודי תיכון.

"בעיה ייחודית"

גפני מודה ש"טכנית מי שלמד בתיכון יודע יותר. אין ויכוח שיש דברים מסוימים שתלמיד חרדי לא יודע", אבל סבור שאם חילוני וחרדי בעלי אותו מספר שנות לימוד ילמדו מקצוע רעיוני שלשניהם אין ידע מוקדם בו, בחור הישיבה יוביל על החילוני. "הראש שלו עובד, הוא התאמן בזה כל הזמן. אין מקצוע בעולם שהוא חידוד שכל כמו בישיבה".

עם תום הישיבות הסוערות בוועדה על מס הבצורת ובהיעדר דיוני תקציב, מקדיש עכשיו יו"ר ועדת הכספים את מרבית זמנו כדי לצאת למתקפה בניסיון לקדם את שילוב החרדים במעגל העבודה. "אני לא ארפה מהעניין", אומר גפני. הוא סבור שהפתרון צריך להיות מערכתי: רק הקמת ועדת שרים שבה יהיו חברים שר החינוך, שר התמ"ת, שר התחבורה ושאר שרים הנוגעים לעניין, תוכל לבדוק את הדברים, לבחון את תכני הלימוד של החרדים ולעשות את ההתאמות הדרושות.

בקרוב צפוי יו"ר ועדת הכספים להיפגש עם ראש הממשלה ולדון עמו בנושא. "אנחנו לא דומים לערבים, לא לעולים חדשים, לא למובטלים. אנחנו בעיה ייחודית שקיימת רק בעם היהודי", הוא אומר.

"הציבור הכי דפוק"

בכנסת הקודמת תמך גפני בכל חקיקה שמטרתה העדפה מתקנת ונועדה לעודד נשים, ערבים ובעלי מוגבלויות להשתלב במעגל העבודה. כיום, אם גבר ואשה בעלי רקע זהה לחלוטין מתמודדים במכרז ממשלתי, על פי החוק יש עדיפות לאשה. אם יתמודד יהודי וערבי שיכולתם שווה - יחייב החוק לבחור בערבי.

בשלהי הכנסת הקודמת, ביקשו חברי הכנסת אופיר פינס ואחמד טיבי, כל אחד בנפרד, להעביר חקיקה להעדפה מתקנת ברשויות המוניציפליות המחייבת ייצוג הולם בקרב עובדי עירייה לנשים, מיעוטים ומוגבלים בכל רשות מקומית באופן יחסי להרכב אוכלוסייתה, וכן הצעה אחרת לעידוד ערבים בשירות הציבורי. גפני ביקש כי שני החוקים יכללו גם את הציבור החרדי. פינס וטיבי הסכימו, כל אחד בנפרד, שהחוק שלו יחול גם על המגזר החרדי. ההתנגדות הגיעה ממקום לא צפוי - משרד המשפטים, שם טענו כי החוק אינו מגדיר מיהו חרדי.

"אנחנו לא גזע, לא דת שונה, לא נכים, לא עולים", אומר גפני. "אמרתי להם שיש הגדרה לחרדים - הציבור הכי דפוק במדינה". מכיוון שמשרד המשפטים עמד בסירובו לאפשר להכניס את האוכלוסייה הנוספת במסגרת החוקים המוצעים, ביקשו טיבי ופינס מגפני כי יאפשר להם להעביר את החוקים שלהם בקריאה שנייה ושלישית גם ללא החרדים. גפני סירב, החקיקה נתקעה.

התקשורת אשמה

המיתוס שחרדים לא רוצים לצאת לעבודה, אומר גפני, הוא שטות מוחלטת. "יש להם תדמית של פרזיטים, שלא רוצים לעבוד, אבל אני אומר חד משמעית שיש אלפים בציבור החרדי שאם רק היתה ניתנת להם האפשרות, הם היו רוכשים מקצוע, ולא מתפרנסים שכר-רעב".

צריך לעשות הבחנה, אומר גפני, בין חרדים שתורתם-אומנותם, שזה המיעוט, בקושי חמישה אחוזים מתוך מיליון איש במגזר החרדי. "בלעדיהם אין קיום לעם ישראל. אנחנו העם היחיד בהיסטוריה שעבר כל כך הרבה גלויות, חזר לארצו וממשיך להתקיים. האמונה שלנו היא רק בזכות מי שמקדיש את כל היום והלילה ללימוד תורה, ואני אלחם עד טיפת דמי האחרונה כדי שלא יגידו להם לצאת לעבודה".

גפני מתכוון בדבריו ל-95% הנותרים. "הם לא הסתובבו בפאבים, הם למדו, ועכשיו הם באים ומתחננים שאעזור להם". בתשובה לשאלה האם הציבור הזה אכן ייצא לעבודה עם תינתן לו האפשרות מבהיר גפני כי לא היה יוצא לקרב הזה אם לא היתה עומדת מאחוריו שורה של רבנים.

גפני מאשים את התקשורת במצב הזה. "התקשורת הישראלית ברמה גבוהה אבל בעניין הזה היא רדודה לגמרי ומגמתית. אם היא תכתוב משהו נגד אתיופים יקרעו לה את הצורה, אבל אם היא תכתוב שלחרדים יש קרניים, ושיו"ר ועדת הכספים פועל רק ממניעים שנועדו לשרת את המגזר שלו - אף אחד לא יגיד כלום".