רונית חלפון, מבעלי סאק'ס: "H&M זה קונספט לחיילות שמרוויחות מעט"

חברות אופנה ישראליות כבר ניסו לפצח את השוק האירופאי, אבל סאק'ס הלכה עם כל הביטחון ישר למערב אירופה - ועכשיו היא מסתערת על יפן ■ עבור רונית חלפון ישראל היא "רק עוד טיפה"

כשהראל ויזל, הבעלים של פוקס, נכנס לאולם התצוגה של סאק'ס, רונית חלפון עוצרת בחיוך את הפרזנטציה כשהיא בעיצומה. הוא מנשק על לחיה, והיא מסבירה: "אנחנו נוסעים לחופשה משפחתית משותפת בטוסקנה. תיכף נשב על המסלול והמלונות, אבל לפני כן הגברים ידברו עסקים".

הם היו ונשארו חברים, גם אחרי שביוני 2007 שילם ויזל כ-25 מיליון שקל תמורת 50% מחברת "סאק'ס", חברת האופנה של רונית ואילן חלפון. עד אז היתה הבעלות המלאה על החברה בידיהם. ויזל השאיר את ההנהלה על כנה: אילן המנכ"ל, רונית המעצבת הראשית.

"הראל נכנס לסאק'ס על תקן מנוף", אומרת חלפון, "והוא גם חבר טוב. ככלל, אנחנו עושים עסקים רק עם אנשים שהם גם חברים. עם הראל יש לנו קארמה טובה ואני אומרת את זה בביטחון מלא, כי אני מאוד רוחנית. אילן ואני ביסודנו אנשי עמל, סאק'ס במהותה היא חברה יצרנית, ופוקס מתחברת אלינו בקטע השיווקי, שהוא עולם בפני עצמו. הראל הוא זה שמחליט איפה לפתוח עוד חנות ומתי, אבל לא מתערב בקולקציה".

חופש הפעולה ביצירת הקולקציה הוא מבחינתה תנאי שבו טמון הצופן הגנטי של החברה, ששורדת כבר שני עשורים בזכות עבודה קשה, כמעט סיזיפית. אבל ישנו פקטור נוסף: השריטה. "כן, בכל קולקציה יש סוג של שריטה שלי", היא אומרת, "זה חלק בלתי נפרד מהקסם שמחזיק כל-כך הרבה שנים".

DNA של מותג

מאז שהחלה השותפות בין חלפון לוויזל נפתחו 4 חנויות נוספות של סאק'ס בארץ, אבל גולת הכותרת היא הצלחת השיווק המאסיבי בחו"ל. "זו העונה השלישית שאנחנו משווקים לחו"ל ונוקשים על כל העצים שיש פה במפעל", אומרת חלפון. "אנחנו מפנים את עיקר פעילותנו העתידית לחו"ל. אמנם היו ויש רגליים ישראליות של אופנה ישראלית בחו"ל, אבל עד עכשיו לא היה אף סיפור הצלחה אמיתי. יש לי הרגשה שאנחנו הולכים בכיוון של הצלחה. כבר עכשיו יש לנו בוטיקים מולטי-ברנד במדינות כמו הולנד, גרמניה, נורבגיה, יוון, ספרד ואיטליה. כשאילן ואני חושבים על החנויות שיש לנו בסן ז'רמן ובמארה בפריז, על המוצרים שלנו שנמכרים בבוטיקים הכי יוקרתיים באירופה, הלב שלנו מתמלא גאווה. כשהיינו עכשיו בסיציליה וראינו את הבגדים שלנו נמכרים שם בחנויות, הבנו שאנחנו משחקים עכשיו בליגה מקצוענית".

* על אילו נקודות תורפה של חברות אופנה ישראליות הפועלות בחו"ל הצלחתם להתגבר?

אילן: "עד היום חברות האופנה הישראליות שהגיעו לחו"ל לא פענחו נכון את הקהל האירופי. כולם הלכו קודם למזרח ואחר-כך למערב, וזו היתה טעות, כי אלה שני קהלים שונים. אנחנו נכנסנו ישר למערב אירופה, פסחנו בכוונה על רומניה, צ'כיה ורוסיה. נכון להיום, השוק השני בגודלו של סאק'ס הוא השוק האיטלקי. למרות שאנחנו נמצאים בו רק שנה וחצי, ולמרות שזה שוק שקשה לחדור אליו, אנחנו מצליחים בו בגדול. בקיץ הבא כבר נשווק בכ-40 בוטיקים בטוקיו, וזו עוד עליית מדרגה בליגה שלנו. העסק אמנם עובד בשוק הישראלי, אבל חצי מיום העבודה שלנו כבר מופנה לחו"ל".

רונית: "יש אצלנו משהו שונה באווירה, שבחו"ל מתחברים אליו. בהרכב, בספיריט. אין לנו יעד של 40 חנויות בארץ. אנחנו חנויות בוטיק, ואולי יהיו עוד 3 או 4 חנויות. עבורנו, ישראל היא רק עוד טיפה, בעוד שהפריצה שלנו היא בחו"ל".

* אפשר להניח שהמיתון בעולם מחבל בתוכניות.

אילן: "היתה לנו השנה ירידה קלה במכירות, אבל עדיין אנחנו במצב מצוין. מחזור המכירות שלנו נע סביב 40 מיליון שקל וזה מרגיש יציב. יש לנו קהל לקוחות מאוד מסוים וכמו שלא הרגשנו במיתון, גם אם המצב הכלכלי יהיה הרבה יותר טוב לא תהיה לנו צמיחה משמעותית, גם בזמנים טובים לא נגדיל כמויות".

* מה לגבי האיום של שתי ענקיות האופנה הבינלאומיות שעושות עלייה, H&M וגאפ?

רונית: "שום איום, אני ממש לא מצליחה להבין את הרעש שעושים. H&M לא מהווה איום על סאק'ס ובוודאי לא תחרוץ את גורלי. אני שמחה על כל חברה חדשה שנכנסת לשוק, אבל מבחינתי זו עוד תחרות קטנה שתאיים על חברות שנמצאות באותה דרגה. סאק'ס לא שם. בסוף היום, מדובר תמיד על חיבור למותג, על לאהוב או לא לאהוב את המוצרים, על להיות מחובר ל-DNA של המותג, ולי אין מה להתרגש או לחשוש מכניסת H&M וגאפ לשוק הישראלי".

* מה ההבדל בין ה-DNA של סאק'ס לזה של הרשתות הללו?

"H&M היא חברה טרנדית, שמחליפה מודלים כל יומיים-שלושה. הקהל לא מצפה לאיכות גבוהה. אישה אומרת לעצמה: קניתי זול? אלבש פעמיים ואחליף. זה קונספט שמתאים לגילאי 14 עד 17, ולחיילים וחיילות שמרוויחים שכר נמוך. זה מפסיק ברגע שאנחנו מתחילים לפתח לעצמנו זהות, בין היתר באופנה. נכון שעדיין יש, ותמיד יהיו, נשים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה, שאוהבות אוסף של דברים מגובבים, שזה הלייף סטייל שלהן. כמו שהן ייקנו ספה זולה ויחליפו אותה אחרי שנתיים, כך ינהגו גם באופנה. אלה לא הנשים של סאק'ס. אימא שלי תמיד דאגה לצאת מהבית מתוקתקת ולקנות את הכי טוב. את הסיסמה 'לא הרבה, אבל טוב', הפכתי לדרך חיים".

* ומה זה הנשים של סאק'ס?

"כל אישה שלובשת אותנו מרגישה טוב ונוח עם הנשיות שלה. אני מודעת לכך שנשים השתנו, הפכו נועזות יותר, שישראל השתנתה ושהאופנה משתנה. החוכמה היא לדעת לסובב את ההגה ברגע הנכון, וזה לא מדע מדויק.

"כשהצגנו את קולקציית החורף, היו עיתונאיות שאמרו לי: 'ממש חו"ל פה'. לא ידעתי אם לשמוח או להיעלב, כי לא הצלחתי להבין למה הן לא ציפו שנהיה כמו חו"ל. אלה הסטנדרטים שלי ואני לא מכירה אחרת. הבעיה היא שכולם חושבים מה לייבא לפה, ואני חושבת שכדאי לשים דגש על ייצוא. אולי זה חוסר הביטחון שלנו כעם, לחשוב שמה שקורה בחו"ל יותר טוב ממה שקורה בארץ. למה, למשל, לא לעשות רעש מזה שפוקס קיימת פה עם 40 חנויות ועושה עבודה נפלאה, או מזה שקסטרו נותנת פרנסה למשפחות שלמות?".

נטולי אגו

סאק'ס יצאה לדרך בשנת 1983. אילן חלפון השתחרר מהצבא, צעיר שחלם אופנה, והחל בצביעת חולצות בטכניקת קשירה מיוחדת ובמכירתן. את רונית אמנם הכיר לפני כן בגבעתיים, שם גרו שניהם, אבל הוא צעיר ממנה בשנה וחצי ולפחות בתיכון הוא ממש לא היה מושא חלומותיה. "מי הסתכל עליו אז בכלל?", היא צוחקת, "הכרתי אותו כשהייתי בת 17 ואילן לא היה באג'נדה. הייתי ילדה של חופש, פריקית בנשמתי. טוב, מה אפשר לצפות ממזל תאומים עם אופק דגים?". כשהשתחררה מהצבא, הם נפגשו שוב במקרה. הוא סיפר לה איך הוא מייצר ומוכר את החולצות, והיא באה לעזור. 7 חודשים אחר-כך, נישאו. כיום, כשהיא בת 49 וקצת ("מהשנה הבאה אהיה למשך כמה שנים בת 49"), ישובה במשרדי החברה היפים בדרום תל-אביב, היא נזכרת איך המשיכה לייצר חצאיות משי גם כשכבר היתה בהריון עם בר, היום בת 20.

כיום מועסקים למעלה מ-100 איש בחברה. חלפון גאה בכך שמלבד היותה המעצבת הראשית, תחומים נוספים בעבודתה גם הם "הום מייד". היא מצלמת ומפיקה את גלויות הקטלוג, את המנורה הענקית שבחדר הישיבות היא תכננה ביחד עם אילן בן שמחון, ובצהריים יחממו ויאכלו את הפלפלים הממולאים שהיא הכינה. מלבד אחיו של אילן, שהוא מנהל ייצור, ונעמה, אחותה, אחראית שיווק, יש כ-30 איש במטה, ולכולם, המסר נוקשה: "חוסר התפשרות, שמתחיל מהחוט ומתפירת הכפתור".

* אילן ואת נמצאים ביחד 24 שעות ביממה. עבודה, בית, 3 ילדים וכלב. אין רגע שנמאס?

"אולי אנחנו מצליחים בכך כי שנינו נטולי אגו וכל אחד יודע ומקבל את המקום שלו. לא מזמן נסענו לחוף הים עם הילדים, עמדנו על קו המים ובצעקה רצנו לתוך הים. אחר-כך עשינו קבלת שבת על החוף, השקיעה היתה מדהימה, וזה נקרא בעיניי לחיות פשוט ונכון. זה אומר שהעולם יכול להמשיך לרוץ בטירוף, אבל אני אלך בשאנטי עם הכלב שלי ברחוב ואיהנה מכל רגע אפשרי עם המשפחה".

* כמה מרונית חלפון יש בסאק'ס?

"כמעט 100%. אני מאוד מחוברת לעצמי. אני לא רק מעצבת, אלא יש בי גם סוג של פסיכולוגית. אני יודעת שאם יש משהו ששבעתי ממנו, גם נשים אחרות שבעות מזה. אני מדברת עם הלקוחה דרך הבגדים שאני מעצבת עבורה. הדיבור מתחיל בפרטים הקטנים, במסרים שאני כותבת בתוויות שמצורפות לבגדים. אני אישה מורכבת, ולכן יש במותג מהחופש והנוחות של אמסטרדם, מההידוק של פריז, מהשמרנות של איטליה ומהברק של לוס אנג'לס. אישה היא אותה אישה בכל העולם.

"אני אדם נטול אגו. עקרונית, אני מגיעה ממקום של קבלת האחר ולא ממקום של שיפוט. אנשים שיש להם שאיפה לשלמות, שהם פרפקציוניסטים, מבקרים את עצמם בחדות".