קובי ריכטר: "אקזיט זה פשוט יותר מלהחזיק חברה 15 שנה"

ריכטר זכה לבחון את הטענה הזו על בשרו במשפט הענק שניהלה מדינול נגד בוסטון סיינטיפיק, בסיומו שילמה בוסטון למדינול 750 מיליון דולר על הפרת הסכם.

לדברי ריכטר, "אם מבינים את הנקודה הזו כבר כשיוצרים את הפטנט, ייתכן שניתן למנוע את ההגעה לתביעה".

ריכטר אמר את הדברים בהרצאה תחת הכותרת "האם החדשנות בקרדיולוגיה בישראל יכולה להפוך לתעשייה", במסגרת כנס הקרדיולוגיה הפולשנית ICI שנערך היום בת"א.

דעתו של ריכטר ברורה: "לעשות אקזיטים זה הרבה יותר פשוט מאשר להחזיק חברה במשך 15 שנה, אבל חשוב מאוד לבנות חברות, לייצר מישראל ולשווק מישראל. רק כך ניתן לבנות תשתית ושירותים נלווים, וזה יקל על חברת הסטארט-אפ שאחריכם. הייתי רוצה שהמטרה של כל אחד מיזמי הקרדיולוגיה תהיה להקל על החיים של היזם שאחריכם, לעומת על אלה שלכם".

ריכטר התייחס גם לשאלה כיצד נכון לנהל חברת סטארט-אפ בתחום מדעי החיים. הוא נתן דוגמאות מחברת מדינול, אותה הקים והפך לחברה בת-קיימא, וכן מ-Biorest, בה הוא אחד המשקיעים המשמעותיים, אשר עדיין נמצאת בשלב הניסויים בתרופה נגד הסתיידות עורקים.

לדבריו, "מדינול פיתחה את חדשנותה לבד, וביורסט התבססה על גילוי של האוניברסיטה העברית. מדינול מצליחה, וביורסט אולי תצליח ואולי לא, אבל יש קווי דמיון".

ריכטר מציין כי בשני המקרים השלב הראשון היה מחקר בסיסי, אך המו"פ המעשי, הפיכת הרעיון לאבטיפוס של מוצר, היה אינטנסיבי הרבה יותר מהמחקר הבסיסי. לאחר מכן הגיע שלב פיתוח תהליך הייצור.

"גם אם המוצר שלכם הוא הטוב בשוק, אם הייצור הוא בלתי יעיל, אולי לא תצליחו לחדור לשוק או שלא תשרדו בו", אומר ריכטר, ומספר כי למדינול היה יתרון משמעותי בייצור.

לדבריו, "כל חברות הקרדיולוגיה חשבו במונחי צינורות - זה הגיוני, בכך הן עסקו תמיד. אנחנו באנו מאלקטרוניקה, וחשבנו על תהליכים דומים לייצור מעגל מודפס, לכן המוצר היה שטוח במהלך הייצור, מה שנתן יתרון במחיר ובאיכות".

יש לשפר הרגולציה"

ריכטר מתח ביקורת על הרגולציה של הניסויים הקליניים בישראל, ואמר: "אנחנו לא שוק ענק שימשוך מחקר קליני. הסביבה הרגולטורית צריכה להיות יותר ידידותית, פחות ביורוקרטית ויותר מקצועית. הרגולטור לא צריך לשאול: 'האם עמדת בדרישות', אלא 'איך נגשים את המטרה בצורה היעילה ביותר'".

לרופאים אומר ריכטר: "אתם הולכים רק אחרי הדבר הכי אופנתי. סטנט זה העבר, ושסתום זה העתיד. איבדתם עניין בשאלה אם ניתן לשפר את הסטנט. אבל שיפרנו בשנים האחרונות את חסימת הסטנט אחרי הטיפול ואת חיי החולים. האין אנו מחויבים להמשיך, אם זה עובד? אל תאבדו עניין בדברים משום שהם היו 'הדבר הבא' לפני 10 שנים".

ולמנהלי חברות הוא אומר: "לחברות סטארט-אפ יש חובה להיות רב תחומיות. אם נשלב ביולוגים ללא רקע הנדסי, מהנדסים ללא ידע ביולוגי, מתכנני מוצר ללא רקע בייצור - נהיה כמו עדר ללא רועה. צריך באקדמיה תוכניות שיאפשרו הכשרה של אנשים רב תחומיים, ובתוך החברה שתהיה סקרנות ללמוד אחד מהשני".