ביהמ"ש: אתר אינו מחויב לבדוק אם יש לשון הרע בכל טוקבק

ביהמ"ש דחה תביעת דיבה שהגישו יזמי ההיי-טק ד"ר דוד וינטרוב וצבי גסנר נגד עיתון "גלובס" בגין טוקבק פוגעני ■ נקבע כי מערכת סינון התגובות של אתר "גלובס" מפקחת באופן סביר על פרסום הטוקבקים

בית משפט השלום בראשון-לציון קבע לראשונה כי אתר אינטרנט אינו מחויב לבדוק כל תגובה ותגובה ("טוקבקים") ששולחים הגולשים כדי לבחון אם יש בהם לשון הרע, ודי בעריכת בדיקה מדגמית ובהסרת תגובות פוגעניות.

נקבע כי מערכת סינון התגובות של אתר "גלובס" מפקחת באופן סביר על פרסום הטוקבקים ועל מניעת פרסומם של הפוגעניים שבהם. "גלובס" יוצג על-ידי עו"ד אוריין אשכולי ממשרד יורם מושקט ושות'.

השופט אורן שוורץ דחה תביעת דיבה שהגישו יזמי ההיי-טק ד"ר דוד וינטרוב וצבי גסנר נגד עיתון "גלובס", בגין טוקבק פוגעני שנכתב עליהם באתר. השניים הם מייסדי חברת ורסמד, שלפני שנתיים פירסם "גלובס" על מגעים לרכישתה בידי ג'נרל אלקטריק ב-40 מיליון דולר.

באמצעות עו"ד יוסי דוידוביץ' טענו התובעים כי בחלוף דקות ספורות מפניית פרקליטם ל"גלובס" התגובה הוסרה, אולם עד אז היא שהתה ב"אוויר" כ-50 שעות, למרות שהאתר יכול היה למנוע את פרסומה באמצעות מנגנון הבקרה שהוא מפעיל בפרסום תגובות.

החלפת דעות

השופט שוורץ אימץ את פסיקתה התקדימית של שופטת השלום תמר אברהמי מלפני כשנה, בה נקבע כי לא ניתן לחייב אתר אינטרנט, אפילו של עיתון, באחריות ללשון הרע בתגוביות ("טוקבקים") שכתבו הגולשים. זאת, משום שגם אם העיתון נחשב ל"אמצעי תקשורת" כהגדרתו בחוק איסור לשון הרע - הרי שברור כי הטוקבקים אינם חלק מהכתבות ומאותו "אמצעי תקשורת".

"שובל הטוקבקים הנישא בעקבות הכתבה או הידיעה העיתונאית נעדר עריכה ושליטה ממשית של עורך האתר. מדובר על פורום להחלפת דעות בין המשתתפים", קבע שוורץ.

אבל אפילו היה נחשב לחלק מה"עיתון", הוסיף השופט, לא היה מקום להטיל אחריות על העיתון בגין פרסומו באתר. זאת משום ש"גלובס" פעל לפי נוהל "הודעה והסרה" והסיר את הטוקבק מיד כשהתבקש. לכן, ציין השופט, המחלוקת היא בשאלה האם האתר יכול היה למנוע מלכתחילה את פרסום הטוקבק.

שוורץ קיבל את הסברי עורך אתר "גלובס", דורון אביגד, שקיימת מערכת בקרה: טוקבק שנשלח על-ידי גולש מועבר למערכת האוגרת את כל הטוקבקים, ורק לאחר בדיקה "ברפרוף או מדגמית" על-ידי אחד העורכים הוא מועלה לאתר. אביגד הסביר כי מדי יום מועלים לאתר בין 3,000 ל-4,000 טוקבקים, וכי 40%-30% מהטוקבקים הנשלחים כלל לא עולים לאתר או שעולים ומורדים.

פיקוח סביר

השופט סבר כי "יש לנקוט ב'דרך ביניים' בהטלת אחריות על ספקי שירות ומפעילי אתר אינטרנט באשר לתכנים המועלים לאתר על-ידי צדדים שלישיים", וקבע כאמור כי "גלובס" פעל באופן סביר בפיקוח על הטוקבקים: הוא עורך בדיקה מדגמית מוקדמת, הוא מסיר תגובות פוגעניות, הוא מפעיל מענה אנושי לטיפול בבקשות הסרה, ועורכי האתר מונחים להתייחס בדחיפות ובנחישות לבקשות בנושא, כשהנטייה היא להיענות להן.

גם תביעת יזמי ההיי-טק בעילת רשלנות נדחתה, נוכח המסקנה כי "לא מוטל על 'גלובס' חובה גורפת לבדוק כל תגובה ותגובה מתוך התגובות הרבות שנשלחות לאתר". (ת"א 07-5844).