"החוקים הישנים שאפיינו את התקופה של לפני קריסת ליהמן ברדרס ב-15 בספטמבר 2008 אינם עוד. פעם, היית יכול לסמוך על וול סטריט שתספק מימון לפרויקטים. היום, הדברים השתנו. 'שטוח' הוא הצמיחה החדשה. לא בונים על צמיחה אלא על יציבות. לא ידוע כמה חזקה תהיה ההתאוששות הכלכלה. אלה הם חוקי הכלכלה החדשה שלאחר אסון ה-9/15 (קריסת ליהמן ברדרס)".
את הדברים האלה אמר היום (א') דניאל גרוס, עורך ופרשן בכיר במגזין הפיננסי "ניוזוויק" במסגרת ועידת ישראל לעסקים 2009 של "גלובס". גרוס צייר את הכלכלה האמריקנית שלאחר המשבר, והתבדח באומרו ש"האמרינים יאמצו אורח חיים של בני כת ההאמיש, והדבר החיובי בכך הוא שהם יגדלו לבד את הירקות שלהם".
אך דבריו של גרוס היו ברובם רציניים ולא מבדחים כלל ועיקר. הוא הדגיש כי "וושינגטון נמצאת כיום בתוך וול סטריט", כלומר הממשל מתערב בכל, ואמר כי שוק ההנפקות לא מתפקד כראוי.
"הפוזיציה של 'לונג מניות, שורט דולר' מתחילה להתפרק"
"איפה לשים את הכסף?". זוהי כותרת מושב ההשקעות של ועידת ישראל לעסקים של "גלובס" בה נשא גרוס את דברי הפתיחה. במושב השתתפו גם יעל אנדורן, מנהלת קרנות הפנסיה הוותיקות (עמיתים), ויקטור שמריך, מנכ"ל דש איפקס, ורד דר, הכלכלנית הראשית בבית ההשקעות פסגות, צבי לובצקי, מנכ"ל IBI, צבי סטפק, יו"ר מיטב ורועי יקיר, מנהל ההשקעות הראשי של קבוצת כלל. משתתפי המושב סיפקו תחזיות כלכליות ל-2010.
"לא צפיתי את הזינוק בבורסה", הודתה דר בפתיחת דבריה. "אך השווקים לא תמיד מהווים ברומטר למצב המשק. לפעמים שווקים עולים או נופלים ללא סיבה. חלק מההתאוששות הכלכלית בעולם ובשווקים היא הנשמה מלאכותית של ממשלות העולם והבנקים המרכזיים. השאלה העיקרית היא האם העברת המקל בחזרה מהממשלות למגזר העסקי יהיה חלק או שהמקל ייפול באמצע ואז נקבל תרחיש W, כלומר מיתון נוסף".
דר דיברה גם על העליות בשוקי המניות שלוו בהיחלשות הדולר מתחילת השנה, ואמרה כי "הפוזיציה הזו של 'לונג מניות ושורט דולר' מתחילה להתעייף. בשני ימי המסחר האחרונים ראינו שהפוזיציה הזו מתחילה קצת להתפרק; המניות עולות והדולר מתחזק".
האג"ח הממשלתיות יירדו?
כאשר קיבל סטפק את רשות הדיבור, הוא ניגש מיד לעובי הקורה והזהיר מפני השקעה אגרות חוב ממשלתיות. לדבריו, "התשואות בשוק האג"ח הממשלתיות נמוכות היסטורית וזה נובע מהריבית הנמוכה של בנק ישראל. ברור שהריבית צריכה לעלות. לכן, יש סיכוי לא קטן להפסדי הון באג"ח הממשלתיות בתקופה הקרובה". כאשר נשאל מה הציבור צריך לעשות עם הכסף, ענה סטפק: "הפק"מ הוא לא תשובה. התשובה היא לקנות אג"ח קונצרניות בדירוג AA. אני חושב שאג"ח מסוג 'שחר' לא צמודות ל-5-7 שנים יכולה לתת פיצוי גם כן".
גם לובצקי מ-IBI הסכים כי השקעה באג"ח ממשלתיות היא מסוכנת לטווח הקרוב, בשל הפסדי ההון האורבים למשקיע. "אני מייעץ למשקיע הסולידי לחכות", אמר לובצקי. "לא צריך לעשות דברים רק בגלל שאין אלטרנטיבה. עם זאת, אני חושב שצריך לתת יותר משקל למניות, ואני אומר את זה אחרי עלייה של כ-60% בשוק המניות מתחילת השנה".
גל גיוסי החוב בחודשים האחרונים דרש גם הוא את התייחסות המשתתפים במושב. יקיר עצמו אמר כי קבוצת כלל לא השתתפה בהנפקות בשבועות האחרונים, כיוון שהן לא היו מספיק אטרקטיביות לטעמם. "בדקנו את ההנפקות והחלטנו לא להשתתף", הוא אמר. אנדורן הוסיפה, כי "הסדרי החוב לימדו את המוסדיים שיעור מצוין כל מוסדי שיבוא היום לקנות חוב יחשוב על זה פעמיים".
יקיר הגן על השקעות המוסדיים ואמר כי אם בוחנים את שיעור החובות הבעייתיים של המוסדיים ושל הבנקים, יגלו שהמצב פחות או יותר דומה. "שיעור החובות הבעייתיים אצלנו נמוך יותר מאשר אצל חלק מהבנקים", הוא אמר. "אני עובר על הנתונים שלנו ואני מרגיש בנוח עם האמירה הזו".
במה להשקיע ב-2010?
לובצקי התייחס למניות הנדל"ן והבנקים, ואמר כי יש עוד ערך במניות הבנקים, אך יש להיזהר ממניות הנדל"ן. לדבריו, "בהנחה שלא יקרה משהו דרמטי, מניות הבנקים הן השתקפות של שוק האג"ח כי מניית בנקים היא הנכס הכי קרוב לאג"ח ממשלתית. ברגע שהריביות נמוכות, מניות הבנקים שוות יותר. מניות הבנקים נסחרות היום פחות או יותר סביב ההון העצמי שלהן, ולדעתי יש עוד מקום לעליות. באשר למניות הנדל"ן, תמיד יש נטייה לקנות מניות שנשחטו. אך הבעיות שם טרם הסתיימו. מוקדם להסתכל על הסדרי החוב בתור הצלחה".
בסיום המושב התבקשו המשתתפים לומר מהם אפיקי ההשקעה המועדפים עליהם ל-2010, וכן ממה יש להימנע. יקיר המליץ על השקעות בחו"ל וטען כי יש להיזהר מהשקעות באג"ח קונצרניות אם המשקיע זקוק לכספו בטווח הקצר ואין לו אורך נשימה. לובצקי המליץ גם הוא לפזר את תיק ההשקעות בחו"ל והדגיש את ההשקעה בשווקים המתפתחים. סטפק הזהיר שוב מהשקעה באג"ח ממשלתיות צמודות מדד והמליץ על השקעות במניות מניבות דיבידנד, כדוגמת מניות התקשורת כגון בזק, פרטנר וסלקום, כמו גם מניות הבנקים.
שמריך המליץ על השקעה בסחורות ובברזיל. "השינוי בכלכלות העולם יבוא דרך הסחורות", הוא אמר. "ברזיל תיהנה מכך פעמיים: הן בגלל אוצרות הטבע שיש לה והן בגלל האולימפיאדה. יש להימנע באג"ח במדינות המפותחות כיוון שהתשואות שם נמוכות והן יעלו".
דר אמרה בסיום כי המצב היום בשווקים מזכיר את שנת 2001. אז, יו"ר ה'פד' גרינספאן חתך את הריבית לרמה הנמוכה בהיסטוריה (דאז) וניפח בועת נדל"ן ואשראי. "אלו כל אותן הבועות שהתנפצו החל מ-2006", אמרה דר. "הריביות היום בעולם הרבה יותר נמוכות, הנזילות הרבה יותר גבוהה והמסקנה היא שפיתרון משבר אחד נוטע את זרעי הפורענות של המשבר הבא. במילים אחרות, המשבר הבא כבר בדרך".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
