המדינות המפותחות יעבירו תקציבים להפחתת פליטות גזי החממה

בין סיכומי ועידת קופנהגן - התקציבים יועברו למדינות מתפתחות ולא מפותחות ■ המפותחות יגישו עד סוף ינואר יעדי הפחתת פליטות, ולא מפותחות (וביניהן ישראל) יגישו תוכנית פעולה למען הפחתת פליטות

המשרד להגנת הסביבה החליט כנראה לעשות סדר בהתייחסות לוועידת קופנהגן, שכן קולות ירוקים רבים הביעו אכזבה לגבי תוצאותיה. "כבר בתחילת הדיונים נראה היה כי הפערים הגדולים בעמדות הצדדים לא יאפשרו להגיע להסכם מחייב מבחינה משפטית (legally binding agreement), והמאמץ הושקע בלהגיע להסכם פוליטי (politically binding agreement) אשר יהפוך לאחר מכן גם להסכם מחייב משפטית", מצוין במסמך רשמי שהמשרד מפרסם היום.

בסיכום מצוין כי, "גם יעד 'צנוע' זה נתקל בקשיים רבים, עקב הפערים הגדולים שנתגלעו במהלך הדיונים. נדמה היה שהמדינות מתבצרות בעמדותיהן ויש שצפו כי זו דרכן לשפר את סיכוייהן, שעות לפני בואם של המנהיגים. האווירה הפכה לפסימית ככל שהוועידה נמשכה, כשברקע משבר אמון שנוצר עם פרסום טיוטה מטעם נשיאת הוועידה הדנית בתקשורת העולמית, וחוסר התקדמות בקבוצות העבודה ובדיונים".

עיקר המחלוקת בין המדינות המפותחות והמתפתחות נסבה סביב הנושאים הבאים: צעדי הפחתה - המדינות המפותחות וארה"ב בראשן, דרשו מהמדינות המתפתחות ובעיקר מהכלכלות המתפרצות (סין, הודו, ברזיל ועוד) לצמצם את הגידול בפליטות גזי החממה שלהן. חיזוקין לדרישה זו מצאו המדינות המפותחות בעובדה שבתוך שנים ספורות המדינות המתפתחות יהפכו למובילות בהיקף פליטות גזי החממה שלהם (ב-2009 סין עקפה את ארה"ב בהיקף הפליטות), וכי בלימת ההתחממות הגלובלית לא תתאפשר ללא הפחתת הפליטות במדינות אלה. המדינות המתפתחות טענו להגנתן שאין בכוונתן להציג עמדה נחושה יותר, עד שהמדינות המפותחות עצמן יגלו עמדה שאפתנית וברורה בנוגע לצעדי ההפחתה שלהן ובאיזה מידה בכוונתן לממן צעדי הפחתה במדינות המתפתחות.

מימון - סוגיה מרכזית שהיתה נתונה במחלוקת היא לעניין היקף המימון והתמיכה של המדינות המפותחות במדינות המתפתחות, וכנגזרת לכך השאלה מי שולט בכסף שמועבר ותחת איזה מנגנון פיקוח. המדינות המפותחות וארה"ב בראשן הציגו קו בלתי מתפשר של התניית המימון ביצירת מנגנון פיקוח ושקיפות, כדי לוודא שהמימון אכן נועד לשם הפחתת פליטות ולא לצרכים אחרים, וכן כי מדינות אכן מבצעות את אשר התחייבו לבצע. המדינות המתפתחות הגיבו כי דרישה זו בלתי סבירה משום שהיא תוביל לפגיעה בריבונותן, לנוכח חובת דיווח זו. ביקורת נוספת הושמעה לגבי גובה המימון והיו שטענו שהוא דל ומצומצם ביחס למה שהמדינות המפותחות צריכות ויכולות לתת.

הסתגלות (אדפטציה) - גם סביב עניין זה התגלעו ויכוחים קשים בין הצדדים. המדינות המפותחות כיוונו ליעד שהתחממות כדור הארץ לא תהיה מעבר לתוספת של 2 מעלות צלסיוס לטמפרטורה העולמית הממוצעת (מעל לרמה ששררה לפני המהפכה התעשייתית). מדינות רבות ובראשן מדינות האיים ומדינות אפריקה, רואות ביעד הזה איום קיומי ותבעו משאר מדינות העולם להציב מחויבויות מרחיקות לכת יותר בכדי שהטמפרטורות לא יעלו על תוספת של 1.5 מעלות צלסיוס בעשורים הקרובים. החשש שלהן הוא מהצפות מים וסופות הרסניות שיחריבו את האיים ויביאו להרג רב.

במסמך של המשרד להגנת הסביבה מסופר, כי לקראת בואם של ראשי המדינות בשבוע השני של הוועידה, החלה שוב דינמיקה של תזוזה מסוימת, אולם מרביתה נוהלה מאחורי הקלעים, בעוד שבמליאה ובקבוצות העבודה הוסיפו המדינות להתבצר בעמדותיהן. בשלושת הימים האחרונים של הוועידה, לא היה למעשה כל סדר יום של ממש, למעט הצהרותיהם של מנהיגי המדינות. נאומה של שרת החוץ האמריקאית הילארי קלינטון ובעקבותיה של הנשיא אובמה, יחד עם סימני גישור בין האמריקאים לסינים, סיפקו רוח של אופטימיות שהוועידה תסתיים לכל הפחות בהסכמה פוליטית רחבה. אולם גם הארכתה של הוועידה ביום נוסף לא הועילה. במקום הסכם רחב ומפורט אימץ ארגון אמנת האקלים את ההסכם שגובש בין ארה"ב, סין, הודו, ברזיל ודרום אפריקה, המכונה "הסכם קופנהגן" (Copenhagen Accord).

הישגים נוספים

בניגוד לאכזבה שהביעו הירוקים ביחס להסכם קופנהגן, במשרד להגנת הסביבה רואים בו הישג ומונים הישגים נוספים. "התחושה הכללית היא שהצהרת הסיכום מאכזבת במידה רבה, בעיקר לאור גובה הציפיות שהיו מוועידת קופנהגן, שכן היא משתמשת במילים כלליות מאוד, ולא מעט כללי יישום שלה הלכה למעשה נותרו פתוחים, ועוד צפויים לגביהם ויכוחים רבים", הם מציינים. "אף על פי כן יש בה התקדמות - בנקיבה בגובה המימון שינתן ע"י המדינות המפותחות למדינות המתפתחות והלא מפותחות; בחובת הדיווח על צעדי ההפחתה הנעשים במדינות מתפתחות, הן מיידית והן דיווח שוטף דו-שנתי; ובהתניית המימון למדינות המתפתחות והלא מפותחות בשקיפות ובדיווח שיבטיחו שהכספים לא ישמשו למטרות אחרות", נכתב.

"אולם הישגי הוועידה אינם נמדדים רק בהצהרת הסיכום שלה. הייתה התקדמות בלתי מבוטלת בהצהרות של ראשי המדינות שאינן כלולות ב-annex I (המדינות המתפתחות לפי הסכם קיוטו) וביניהן מרבית ה"כלכלות המתפרצות", שלקחו על עצמן ביצוע פעולות להפחתת פליטות (גם אם היעדים שלהן נמוכים יחסית להשקפת ארגוני סביבה ומדענים). מדינות דומות לישראל, כמו קוריאה ומקסיקו (שהן מפותחות אך אינן נכללות ב-annex I) לקחו על עצמן מחויבויות ביחס לתסריט 'עסקים כרגיל' (BAU). היה ברור בוועידה כי מדינות שאינן כלולות ב-annex I, אך כלכלתן מפותחת, לא רק שלא יקבלו מימון, אלא יצטרכו להירתם למאמץ העולמי ויַקצו כספים לצורך הפחתת פליטות והסתגלות בעולם המתפתח, גם אם לא נקבעה עדיין נוסחת מימון או מחויבות מימון ברורה", מדגישים במשרד להגנת הסביבה.

עיקרי הסכם קופנהגן

הושג הסכם שמזכ"ל האו"מ הגדירו כבעל חשיבות פוליטית (אך אינו מחייב משפטית). המטרה תהיה להפכו למחייב בשנה הקרובה, עד לוועידה שתתקיים במקסיקו ב-2010. לא נקבע מועד מחייב להפיכתו להסכם מחייב.

"ההסכם רחוק מאוד מלספק ויש שיגדירו אותו כמאכזב, בעיקר בשל העובדה שאינו כולל יעדי הפחתה ברורים. יחד עם זאת, הוא מהווה התחלה להסכם בינלאומי, מאחר שהוא מגלם בתוכו קונצנזוס בין מדינות אשר ביניהן חילוקי הדעות הקשים ביותר", מפגינים במשרד להגנת הסביבה רוח של ריאל פוליטיק.

הסכם קופנהגן מאמץ הסכמה שהושגה בין ארה"ב, סין, הודו, ברזיל ודרום אפריקה (הכלכלות המתפרצות, כאמור), הכוללת יעד מוסכם להגביל את עליית הטמפרטורה כאמור ב-2 מעלות צלזיוס מעל לרמה הקדם תעשייתית; יעדי ההפחתה למדינות מפותחות ייקבעו לשנת 2020 ויוגשו למזכירות האמנה עד סוף חודש ינואר הקרוב; המדינות המתפתחות יגישו עד לאותו מועד תוכנית פעולה להפחתת פליטות מבלי להתחייב על יעדים, ומדינות האיים והמדינות העניות רשאיות לעשות זאת אך אינן מחויבות.

פעולות ההפחתה של המתפתחות ויישומן ידווחו אחת לשנתיים במסגרת "הדיווחים הלאומיים" ובהתאם לכללים שיאומצו ע"י הצדדים האמנה. פעולות הפחתה נוספות שיוגשו במסגרת הדיווח הלאומי, יתווספו לנספח בו רשומות הפעולות של כל מדינה.

יינתן מימון מיידי לשנים 2010-2012 של 30 מיליארד דולר (מהמדינות המפותחות למתפתחות. לאחר מכן יינתן מימון ארוך טווח של 100 מיליארד דולר לשנה עד 2020 ממקורות מימון פרטיים, ציבוריים, בי-לטרלים ומולטי-לטרלים.

תוקם מתוך התקציבים הללו קרן שתיקרא Copenhagen Green Climate Fund להעברת ופיתוח טכנולוגיות ובניית יכולת במדינות המתפתחות.

במשרד להגנת הסביבה שבים ונתלים בהצהרתו של נשיא המדינה פרס בוועידה ולפיה ישראל תפחית עד 2020 שיעור של 20% מסך פליטות גזי החממה שהיא מייצרת לעומת תרחיש של עסקים כרגיל. לטענתם, הצהרתו זו תואמת את המסגרת שנוצרכה בוועידה, או במילים אחרות לטענתם אנחנו בטח לא פחות טובים מכל אחד אחר.