סמדר ברבר-צדיק: "כל פעם שאני נפגשת עם העובדים אני לומדת"

גלובס tv "כמה עמלות אתה משלם בממוצע בחודש, אתה יודע? קפה וחצי. 19 שקל בחודש ללקוח בנק בישראל" ■ "אי-אפשר שלקוח שמשלם הלוואה, ישלם גם על העלויות של לקוח אחר שרק מבצע פעולות בדלפק"

"כשלמדתי לתארים הראשון והשני והייתי סטודנטית מצטיינת, לא ידעתי מה אהיה. לא תכננתי בגיל 44 להיות מנכ"לית של בנק. שאפתי להיות רואת-חשבון. אמי רצתה שאהיה גננת, והייתה תקופה ששקלתי להיות מורה". כך סיפרה סמדר ברבר-צדיק, מנכ"לית הבנק הבינלאומי בפורום המנהיגות-שבדרך של אוניברסיטת ת"א ו"גלובס". ברבר-צדיק נפגשה עם סטודנטים מצטיינים ושוחחה איתם על ניהול.

לדבריה, "אחרי ארבעה חודשים של מנכ"לות בנק חוויתי את אחת החוויות הקשות שאפשר לחשוב עליהן - המשבר הכי חמור ב-80 השנה האחרונות. זו חוויה כמעט בלתי נתפסת. אני משווה את זה לתקופת מלחמה, כי ככה זה מרגיש".

*"גלובס": מה היה הרגע שבו הבנת שיש משבר?

"כשראינו שמרווחי (SPREAD) האג"ח AA מתרחבים כאילו היו אג"ח זבל, הבנו שמשהו מתרחש. נפילת ליהמן-ברדרס הייתה הנקודה שבה הבנו שזהו זה, יש משבר".

*מה היה הרגע הקשה עבורך במשבר?

"בראש השנה קיבלתי טלפון מבכיר בבנק ישראל, ששאל אותי אם יש לנו פיקדונות בוואקוביה, אז הבנק החמישי בגודלו בארה"ב. ידעתי שמשכנו משם את הפיקדונות, חוץ מאחד שהעברנו פקודה, ולא הייתי בטוחה אם היא בוצעה. הבכיר אמר לי שהוא רואה את המניות צונחות, והוא חושש שהבנק עומד ליפול.

"לא אכלתי עד עשר בלילה, כשקיבלתי טלפון מחדר המסחר שלנו שבישר שהכסף עבר. בן-רגע זה הפך להיות החג המאושר בחיי. היו הרבה רגעים קשים, כי נשברות אקסיומות. לקוחות שנחשבו לאמידים, חברות שנחשבו לאיתנות - ופתאום הכול קורס ואין להם יכולת להחזיר".

*מחנק האשראי יצר לבנקים דימוי קשוח. יש אמת בדימוי הזה?

"הבנקים צריכים לדאוג לכספי המפקידים. זו אחריות כבדה. בתקופת המשבר חובתם לבדוק אם מי שלקח כסף יכול להחזירו ואם הביטחונות לנטילת אשראי הולמים את היקף ההלוואה. ללקוח שיש בעיית ביטחונות או החזר - לא אתן אשראי, בשום תקופה. חשוב לי להדגיש שאני קודם-כול בנאדם, ואח"כ מנכ"לית בנק. אבל יש לי אחריות. ולכן אבדוק הכול. כל אשראי שנותנים וכל בטוחה שמקבלים. אי-אפשר לנהל הכול מלמעלה, מנכ"ל צריך לעשות גם עבודת שטח".

*סטודנט: איך התכוננת למשבר?

"כמנכ"לים חשוב לתכנן בזמן שלום את מצב המלחמה. גם בתקופות טובות, צריך לזכור שמחר יכול להיות טוב פחות, שיהיו זמנים אחרים, כי יש מחזוריות בכלכלה, גם אם היא תהיה פחות חדה ותנודתית.

בהתאם, תכננו את תיק האשראי וההשקעות לתקופת משבר. אנחנו מקפידים על ניהול כספים ותיק אשראי מפוזר היטב".

מנהל חייב לדעת לקרוא מספרים

*"גלובס": איזה צעדים עשיתם לקראת השנה הבאה בעקבות המשבר?

"אני חושבת שמבחינת המשבר הפיננסי, הרע מכול חלף, כי הממשלות התארגנו. קשה לדמיין מצב שבנקים גדולים ייפלו, אבל חברות ריאליות נמצאות בקשיים, כי השוק מתכווץ ויש פחות צריכה. לתחושתי, המשבר הריאלי עדיין לא נגמר. מבחינת הבנק הבינלאומי, הדבר הנכון הוא להכין את המערכת בהנחה שהמצב לא בהכרח ישתפר.

"ב-2002 הבינלאומי הפסיד כסף בגלל ריכוזיות תיק האשראי, ולכן התחיל לפזר את התיק. הבנו שצריך לעבוד עם כרית ביטחון לתקופות קשות. הקטנת ריכוזיות תיק האשראי, רכישת שלושה בנקים, מדיניות השקעות שמרנית, הביאו אותנו לתוך המשבר כשהאג"חים שלנו נפרעו תוך כדי המשבר".

*סטודנט: מה מקורות הצמיחה של הבנק? לקוחות מבנקים אחרים?

"קשה להעביר לקוחות מבנק לבנק. לרוב עוברים בנק כשעוברים דירה.

בעקבות רכישת UBank ובנק אוצר החייל עלינו תוך 3 שנים מ-100 סניפים ל-175, שזה יותר מהבנק הרביעי בגודלו (מזרחי-טפחות). גם טבע גדלה באמצעות רכישות. קשה לצמוח אחרת. איני רוצה לקחת קרדיט לא לי: רכשנו מה שאפשר. אין הרבה בנקים זמינים לרכישה בישראל, אבל מבחינת הרעיון, בנקים גדולים בעולם חוזרים ל-core banking, וצומחים באמצעות רכישת בנקים קטנים ובינוניים".

*מדוע שהבינלאומי לא יציע בנקאות נטולת עמלות?

"כמה עמלות אתה משלם בממוצע בחודש, אתה יודע? קפה וחצי. 19 שקל בחודש ללקוח בנק בישראל. בכל העולם בנקים גובים עמלות, שתמחרות שירות שניתן. אי-אפשר שלקוח שמשלם הלוואה, ישלם גם על העלויות של לקוח אחר שרק מבצע פעולות בדלפק. הורדת עמלות היא צעד פופוליסטי, אבל לא הוגן לקבוצה גדולה של לקוחות".

הלקוחות מכירים את הפקיד, לא את המנכ"ל

*סטודנטים לראיית-חשבון שואלים את עצמם מהי הנקודה שבה צריך לצאת מהתחום ולהמשיך הלאה בעסקים.

"חשוב מאוד לצבור ניסיון. ראיית-חשבון היא כלי מצוין. כל מנהל צריך לדעת לקרוא מספרים. באיזה שלב לעזוב? כשאתה מרגיש שמיצית את התחום, לא לפני. יכול להיות שתאהב להיות חשב או להיות בתפקיד עסקי אחר".

*"גלובס": בשנה האחרונה עלו לכותרות מערכות היחסים בין בעלי שליטה למנכ"לים ויו"רים של בנקים. לך יש מערכת יחסים אישית עם צדיק בינו זה שנים. האם להיכרותכם האישית יש השפעה על ניהול הבנק?

*"את צדיק בינו הכרתי כשליוויתי את פז במסגרת סומך-חייקין. 18 שנה אנחנו יחד, כשבדרך עברתי איתו לא מעט, ולמדתי לא מעט. לבנק יש מנכ"ל, ויש דירקטוריון שפועל באופן עצמאי, ושמתווה דרך, ובו יושבים גם נציגי בעלי השליטה. בינו היה מנכ"ל בנק לאומי כשהיה צעיר יותר ממני, ואיני רואה בעיה עם זה שבעל השליטה בבנק הוא בעל ניסיון בבנקאות, אלא להיפך".

*כשהגעת לבנק, התמודדת לראשונה עם ניהול של אלפי עובדים. איך מנהלים צוות כזה?

"בבנק ישנם 4,500 עובדים. אני משתדלת להגיע לכולם, למרות שאני לא תמיד יכולה. בכל פעם שאני נפגשת עם העובדים אני לומדת משהו. כשאני יורדת לסניפים, אני מקבלת תחושה בלתי אמצעית על החוויות שהם חווים בהתמודדות עם הלקוחות. אין לזה תחליף. וזה חשוב כי אין הרבה לקוחות של הבנק שמכירים את המנכ"ל, אבל מכירים את הפקידים שנותנים להם שירות. כשאתה בא במגע ישיר עם האנשים בסניפים, אתה בא דרכם במגע עם הלקוחות".

*חלק מאנשי ההנהלה מבוגרים ומנוסים ממך בבנקאות. איך זה משפיע על הניהול שלך?

"בהנהלת הבנק יש שבעה אנשים. אני מאמינה שכדי לקבל החלטות נכונות צריך מעט אנשים בחדר. לכל חבר הנהלה יש תחום התמחות. כל אחד רואה את הנקודה שלו, ותפקיד המנכ"ל לסנכרן בין נקודות הראות השונות כדי לייצר תמונה כוללת. בסרטים רואים מנכ"ל יושב ליד שולחן גדול ומקבל החלטות אינטואיטיביות, אבל צריך לראות את המספרים. כאן ראיית-חשבון עוזרת. מנכ"ל שלא יורד לפרטים לא יכול להצליח לאורך זמן".

*איך את לומדת דברים חדשים? עשית הפסקה פעם כדי ללמוד תחום?

"בחיים לא עשיתי סטופ, אף פעם. גם כשילדתי ילדים חזרתי מהר לעניינים. גם בחדר לידה, בזמן לידת ילדי הראשון, כשהייתי מנכ"לית פיבי אחזקות, עשיתי כמה עסקאות מט"ח (צוחקת). אני תמיד לומדת, מקשיבה ומתפקדת תוך כדי תנועה. הכלים שקיבלתי באוניברסיטה טובים כדי להבין כל תפקיד".

מנכ"לית ל-20 השנים הבאות

*"גלובס": האם היותך אישה משפיע על ניהול הבנק?

"מה שחשוב הוא כישורים ויכולות. אישה יכולה לנהל כמו גבר. 3 מ-7 חברי הנהלת בינלאומי הן נשים. 70% מעובדי הבנק ו-50% ממנהלי הסניפים הם נשים. לא הרמתי את דגל הפמיניזם, מי שטוב מתקדם. מעבר לתפקידים שדורשים פיזיות, אישה יכולה להגיע לכל תפקיד. היותי אישה לא הפריע לי, ואפילו היווה יתרון (מחייכת). יותר קשה בקטע של ילדים ומשפחה, אז ישנים פחות ולפעמים בכלל לא. עם הזמן נשים ימונו למנכ"לים, כי אנשים ממליצים על אנשים שהם מכירים, וזה יקרה".

*איזו עצה תיתני לצעירים בתחילת דרכם?

"אולי אשמע כמו סבתא, אבל קודם-כול סבלנות. כשעובד בודק כל הזמן איך הוא יכול להתקדם, אנשים שנכנסים לתפקיד וישר רוצים להיות סמנכ"לים, זה מפריע לי. אפשר להיות מנכ"ל בנק בגיל 44 גם אם עובדים בסבלנות ובדרך מסודרת. תעשו כל תפקיד בצורה הטובה ביותר כאילו אתם הולכים לעשות אותו 20 שנה קדימה, ותעשו אותו לפחות 3-4 שנים. הניסיון חשוב, והזדמנויות יבואו. אין דרך טובה יותר להצליח, חוץ מלבחור במה שהכי מעניין אותך ולעשות את זה הכי טוב שאתה יכול".

*איפה תהיי בעוד 10 שנים?

"אני לא חושבת על התפקיד הבא (מחייכת). אני חושבת על זה שאהיה מנכ"לית הבינלאומי ל-20 השנים הבאות. *

לצפייה במפגש - גלובס TV