מזכ"ל ה-OECD ידון עם הממשלה בהצטרפות לארגון

מזכ"ל ה-oecd, אנחל גוריה, אמור לפתוח מחר בשיחות עם צמרת הממשלה בישראל, כאשר ברקע מחלוקות בשלוש סוגיות מהותיות, אשר עלולות לעכב את כניסתה של המדינה לארגון. על פי התכנון הנוכחי ישראל אמורה להצטרף ל-OECD בעוד חודשיים, אך בארגון עומדים להבהיר לממשלה, באמצעות גוריה, שרק אם היא תעמוד בכל התנאים אפשר יהיה לעמוד בלוח הזמנים.

בניגוד לעמדה הרשמית של ממשלת ישראל, אשר גורסת כי כל המכשולים הוסרו, ושרק עניינים טכניים נותרו בדרך להצטרפות, ב-OECD מבקשים מישראל פתרונות בשלושה תחומים שבמחלוקת. מסר זה יועבר במהלך פגישותיו של גוריה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר החוץ אביגדור ליברמן, שר האוצר יובל שטייניץ ונגיד בנק ישראל סטנלי פישר. כחלק מהביקור אמור הארגון לפרסם שני דו"חות על ישראל, אחד בתחום כלכלה וחברה והשני בתחום התעסוקה. כמו כן, גוריה וליברמן אמורים לחתום על הסכם המקנה לארגון ולעובדיו מעמד של ארגון בינלאומי.

שלוש סוגיות במחלוקת

דרישה אחת של ה-OECD פורסמה ברבים בשבועות האחרונים ונוגעת לעמידה של ישראל בתנאי החקיקה במדינות הארגון בכל מה שקשור לקניין רוחני. הדברים מתייחסים במיוחד לעמידה בתנאים הנהוגים באותן מדינות בכל הקשור לתוקף של פטנטים ועיתוי בו אפשר להתחיל בייצור גנרי של תרופות. עד היום ישראל הגנה על האינטרסים של חברה טבע, ואף חוקקה חוקים שגילמו הגנה זו. ה-OECD אינה מקבלת זאת ומבקשת שינוי בגישה הישראלית, אשר יתאים למה שנהוג במדינות אחרות.

לדברי גורם בתעשיית התרופות, בתוך ה-OECD יש הבדלים בין המדינות בכל הנוגע לחקיקה על קניין רוחני. ישראל נחשבת "במקום טוב באמצע" בין המדינות המחמירות למקלות. לדברי הגורם, בהנחה שישראל תקבל את הדרישות, תהיה פגיעה בשוק הבריאות הישראלי. לפי נתוני משרד האוצר ומשרד הבריאות, כל שנה נוספת של בלעדיות בהגנה על פטנטים של תרופות עולה 150 מיליארד שקל.

מחלוקת פחות ידועה, אך לא פחות חריפה, נסובה סביב החובות של ישראל תחת האמנה למניעת שוחד של פקידים במדינות זרות. ישראל אמנם חתמה על האמנה, כחלק מהמאמצים להתקבל ל-OECD, אך הארגון טוען שהיא אינה מיישמת את כל תנאיה. מדובר, בעיקר, בדרישה של הארגון שישראל תבטל את הזכות של משרד הביטחון להטיל צנזורה על תוצאות של חקירות, במקרה של שוחד של חברות ישראליות לפקידים. הכוונה היא במיוחד לעסקאות של יצוא ביטחוני. ה-OECD דורשת שזכות זו תוסר, אך ישראל לא נענתה עד היום לדרישה זו.

הדרישה השלישית של ה-OECD עלולה להצית מאבקים פוליטיים בישראל עצמה. מדובר בדרישה שהסטטיסטיקות הרשמיות של ישראל, לפחות אלה אשר יימסרו ל-OECD, לא יכללו חלקים שנחשבים בעיני הארגון לא חלק מישראל. הכוונה היא במיוחד למזרח ירושלים וגם לגדה המערבית, אם הנתונים של יישובים באותו אזור נכללים בסטטיסטיקה הרשמית של ישראל.

ב-OECD הבהירו לישראל כי שאלות שונות, גם בתחומים השונים שבמחלוקת, עלולים לצוץ במהלך המו"מ על הצטרפותה לארגון. לכן לא סביר שהארגון יסכים לדחות את לוח הזמנים לקבלת ההבהרות הישראליות בסוגיות השונות.