שינויי רגולציה בהודו מושכים רשתות ישראליות לשוק המקומי

שינויים רגולטורים בהודו המאפשרים להנות מתמלוגים על קניין רוחני, הופכים אותה אטרקטיבית עבור זכיינים של רשתות

ממשלת הודו הכירה בקיומה של הבעיה, ובדצמבר האחרון ביטלה את המגבלות הנוקשות על שיעור התמלוגים או דמי הרישיון שניתן היה לקבוע עבור העברת טכנולוגיה או הרישיון לשימוש בסימן מסחר או שם מסחרי, מגבלה שהרתיעה חברות זרות מכניסה לשוק ההודי או שגרמו להן להתפשר דבר שהפך את הכניסה לשוק ההודי ללא כדאית.

בעקבות השינוי ניתן לקבוע, ללא הגבלה, תמלוגים בגין שימוש בסימני מסחר או בשם מסחרי, וכן תשלומים עבור שימוש בטכנולוגיה, ללא צורך באישור. כל שידרש הוא דיווח בדיעבד על ביצוע התשלומים.

עד לשינוי האמור הוגבלו התמלוגים המירביים עבור שימוש בסימן מסחר או בשם מסחר ל- 1% מהמכירות הפנימיות ול- 2% מהיצוא. התשלום עבור העברת טכנולוגיה היה מוגבל לסכום שני מיליון דולר ובנוסף תמלוגים בשיעור מירבי של 5% מהמכירות המקומיות ו- 8% מהייצוא. תשלומים או שיעורי תמלוגים גבוהים מאלה היו כפופים לאישור מוקדם מאת הבנק המרכזי של הודו (RBI).

לדברי עו''ד דני סיגל, ראש מחלקת הודו במשרד עורכי הדין זיסמן, אהרוני, גייר ועדי קפלן ושות', הפועלים בהודו: "עד לאחרונה היו קיימות בהודו מגבלות תקרה על שיעור התמלוגים ודמי הרישיון שחברות זרות יכלו לדרוש עבור השימוש בקניין הרוחני שלהן בהודו. תקרה זו הרתיעה לעיתים חברות הבעיה הורגשה ביתר שאת בתחום הקמעונות".

"הודו מהווה יעד אטרקטיבי לרשתות קמעונות זרות, ולו רק בהתחשב בגודל השוק הענק שלה, ובעיקר מעמד הביניים הגדל במהירות, ומוערך כיום בכשלוש מאות מליון איש. לכך ניתן להוסיף את נוכחותם הקטנה יחסית (עדיין) של השחקנים הזרים הגדולים, שמשמעותה, כמובן, תחרות נמוכה בשלב זה. הרגולציה ההודית, לעומת זאת, הציבה חסמים בפני כניסתן של חברות זרות לתחום הקמעונות, מתוך מטרה להגן על הסוחרים המקומיים הקטנים, שמהווים עיקר מניינו ובניינו של מגזר זה".

"כך מוגבלת האחזקה של משקיע זר בעסק של קמעונות ל- 51%, ובכפוף לתנאים נוספים, שעיקרם התרת מכירה של מוצרי מותג אחד בלבד בחנויות (single brand product retailing). המותג צריך להיות בינלאומי, ולא כזה שפותח במיוחד עבור הודו. בנוסף, ההשקעה הזרה אינה זכאית לעבור במסלול האוטומטי, שפתוח להשקעות במגזרים רבים אחרים, והיא צריכה לקבל את אישורה של המועצה לקידום השקעות זרות".

כיוון שכך, אחד הפתרונות שביקשו חברות זרות למצוא היה השימוש בזכיינות ובמתן רשיונות לשימוש בסימני המסחר שלהן אך, כאמור, גם כאן הגבילה הרגולציה את יכולתן של חברות אלה ליהנות מתמורה מלאה עבור קנייינן הרוחני בדרך של קבלת תמלוגים.

כעת נותר לראות אם אכן תתממש ציפייתה של ממשלת הודו, כי שינוי רגולטורי זה יעודד חברות זרות להכנס לשוק ההודי תוך שיתוף פעולה עם חברות מקומיות".