דיקטטורה פתטית

אבישי מתיה על המלחמה חסרת הסיכוי של הסינים בחופש המידע

הסיני בלחץ. הסיני מתקוטט עם שליחי מנוע החיפוש גוגל על צנזורה וחופש מידע ופריצה לחשבונות דואר. הסיני מנסה להעלים את שובר הקופות אווטאר מבתי הקולנוע כדי שההמונים המנושלים מאדמותיהם לא יזדהו עם כאבם של החייזרים ויתמרדו כנגד מה שעוללו להם.

הסיני יצא מדעתו. הסיני לא מבין שאנחנו כבר לא ב-1989, ושכיכר העיר היא לא טיינאנמן המקומית אלא רשת האינטרנט הגלובאלית. הסיני לא מבין שמעצמות העל שמנהלות את העולם אינן מדינות רצחניות כי אם תאגידים כלכליים רבי עוצמה וגופי תקשורת מרובי זרועות. הסיני לא מבין שדיקטטורה מתחילה להתפורר כשהיא הופכת לפתטית. כשהיא עסוקה בקמעונאות פנימית. כשהיא מנהלת מריבות מטופשות וחסרות תכלית.

הסיני לא מבין שהוא נראה מנותק. לא רלבנטי. שהחלה הספירה לאחור. ושאי אפשר לעצור את זה. את הסרט יורידו באימיול וישכפלו תוך שעות, ימים, בעשרות מיליוני עותקים. ואת החיפוש אחר החופש, אחר המידע, אחר האמת, לא יבצעו רק במנוע אמריקני כי אם באסיפות, בספרים, בשיחות, בדיונים, בהתחברות לכוח הפנימי של כל בן אנוש, לכמיהה המובהקת: חרות.

פעם שליטי סין כינו את הפשיזם האלים שהטיחו בבני אומתם "מהפכת התרבות". היום זו שוב מהפכת תרבות, אבל שפתה וערכיה שונים בתכלית. הם שייכים כבר למאה ה-21.

כל העולם מבין את זה.

גם הסיני יבין.