הרמב"ם ממנף את טבריה

800 שנה אחרי פטירת הרמב"ם, הקבור בטבריה, כנס שימור מבנים ייחודי סביב דמותו הרב גונית של הרמב"ם נתן ביטוי לנקודת המפגש בין שימור מבנים לבין שימור תרבותי והיסטורי בטבריה - ויש עוד הרבה עבודה

ה בין דמותו של הרמב"ם למבנים לשימור בעיר טבריה? מסתבר שיש קשר, אשר עליו נבנה שיתוף פעולה בין עיריית טבריה למועצה לשימור אתרים. שיתוף הפעולה הוביל לכנס ארצי ומוצלח לשימור אתרי מורשת בעיר טבריה, סביב דמותו האקלקטית של הרמב"ם. הכנס התקיים במלון לאונרדו פלאזה טבריה באמצע ינואר, במעמד שר החינוך, גדעון סער, שר המדע, פרופ' דניאל הרשקוביץ, ראש עיריית טבריה, זוהר עובד, פרופסורים ורבנים.

הכנס, תחת הכותרת "עבר מצמיח עתיד", נערך ביוזמת המועצה לשימור אתרים כצעד נוסף בקידום המודעות הציבורית לחשיבות שבשימור אתרי מורשת. הכנס התמקד, בין היתר, במורשת הרמב"ם - מדמויות המופת של העם היהודי, ושנקבר כידוע בטבריה. במהלך הכנס התקיימו הרצאות מגוונות, נערכו דיונים וסיורים חווייתיים באתרי שימור הממוקמים ברחבי העיר טבריה.

טבריה היא אחת מארבע ערי ה"יישוב הישן", בהן התקיימו קהילות יהודיות עוד לפני העלייה הראשונה והציונות (השלוש האחרות הן צפת, ירושלים וחברון), והיא משופעת בעיקר בבתי כנסת עתיקים, כנסיות, בתי הארחה וקברי רבנים וצדיקים (ובראשם קבר הרמב"ם, קבר רבי יוחנן בן זכאי, רבי מאיר בעל הנס, רבי עקיבא והרמח"ל). ראש העיר היהודי הראשון שמונה אי פעם בארץ ישראל בעת החדשה היה ראש עיריית טבריה, זאכי אלחדיף, אשר נכנס לתפקידו ב-1928 (ונרצח בידי ערבים כעבור 10 שנים בעודו מכהן).

פיזה בטבריה

מן העיר העתיקה של טבריה לא נשאר הרבה, ואחד המבנים הבולטים בה שעבר שיקום ושימור כולל הוא בית המלון הסקוטי, שהיה בית הארחה ובית חולים סקוטי שנבנה בבזלת על שפת הכנרת בסוף המאה ה-19. מבנה מרשים נוסף שעוד פעיל הוא המנזר היווני אורתודוקסי, ששייך לפטריארכיה היוונית אורתודוכסית בירושלים. המנזר והכנסייה הוקמו ב-1873, על חורבות בית הכנסת כיפות השל"ה. המגדל הנטוי המפורסם, "הפיזה של טבריה" השוכן ממש על קו מי הכנרת, הוא חלק מהמנזר שנבנה על בסיס החומה הצלבנית. בשכנות למנזר קיים בית הארחה נוסף מהמאה ה-19, שיועד במקור לשיכון צליינים מרוסיה, ולמרבה האירוניה גם היום הוא משמש לכך, בגרסתו המודרנית. החומה הצלבנית המרשימה של העיר העתיקה נקברה עם השנים, ורק אחד משערי הכניסה נחשף מעל חפיר מים, מעט מערבית מהטיילת.

"מלון גינוסר", שהוקם בשנות ה-20 כ"מלון אליזבט" של משפחת פיינגולד, נשרף ב-2001 וטרם שוקם. "בית אלומות" גם הוא נבנה באותו עשור ועדיין נטוש; מדובר בבית מידות מפואר בן 3 קומות, שנבנה כחלק משכונת מימוניה בטבריה. בבית התיישבו ראשוני מתיישבי קיבוץ אלומות (ביניהם הנשיא שמעון פרס ואשתו סוניה), אשר התגוררו בו בקומונה, ומהם קיבל הבית את שמו. המבנה המרשים מצטיין באדריכלות יוצאת דופן ובו אלמנטים ייחודיים. לפני כחצי שנה פרסם משרד התיירות בקשה למידע בנוגע לאפשרות להפעיל בבית אלומות את בית מורשת הרמב"ם, הקבור בסמוך. במכרז שפורסם זכתה החברה לפיתוח ירושלים בשיתוף יזם מקומי, שהחל החודש להקים את מוזיאון הרמב"ם.

עוד אפשר למנות בטבריה את בריכת האריה בחמי טבריה מהמאה ה-18, שנסגרה לקהל ב-2001 ורק לפני כחודש הודיע הקבלן הטברייני יחזקאל מורד כי ישקיע מיליון שקל בשיפוצה ופתיחתה מחדש של הבריכה, שנודעה בסגולות הפוריות שלה; בית כנסת חסידי קרלין - שנבנה בשנת 1760 ובקרקעיתו התגלה לפני מספר שנים מקווה גדול, בעומק מי הכנרת; הקונסוליה הצרפתית, שנבנתה בשנת 1860 ובעבר שכן בה משרד הפנים; בית כנסת הסניור, שנוסד ב-1829 ושיכן בין כותליו ישיבה חשובה, וכיום הוא מתפורר לאיטו בסמוך לטיילת - דווקא במקום בו יכל למשוך מבקרים רבים. ראש עיריית טבריה, זוהר עובד, התייחס לדברים בכנס: "נכסי מורשת הם כלי ליצירת גאווה והזדהות עם המקום ומשמשים גם כאמצעי לקידום הענף התיירותי, ליצירת מוקדי עניין ואטרקציות וכן לעליית הערך הנדל"ני וחיזוק עוגנים כלכליים. בנוסף, זוכה הקהילה ברווח תרבותי ואסטטי וממנפת את השימור כאמצעי לחינוך ופנאי. שיתוף הפעולה המוצלח עם המועצה לשימור אתרים, ובפרט בכנס זה, משתלב היטב עם ערכי המודל החינוכי-עירוני לחיזוק הקשר בין הקהילה לעבר של טבריה".

"עיר שצריך לפצח"

לדברי מנהל מרחב צפון במועצה לשימור אתרים, שמעון צפריר, "כנס השימור בטבריה נבנה סביב דמותו הרב תחומית של הרמב"ם, כדוגמא הממחישה איך תרבות שימור של מבנים וזרמים ארכיטקטים קשורים קשר בל ינתק לדמויות רוחניות, פוליטיות ותרבותיות שחיו ופעלו במתחם המשומר. זהו כנס ראשון מסוגו בהיבט של מתן ביטוי לנקודת המפגש בין שימור מבנים לשימור תרבותי והיסטורי בעיר טבריה, שהיא עיר שצריך עדיין לפענח אותה ולפצח אותה בהיבט של שימור היסטורי ומבני".

בתחומי העיר טבריה כ-70 מבנים המוכרזים כמבנים לשימור. הוועדה לשימור מבנים בטבריה המליצה לאחרונה לאשר עשרה מבנים נוספים כ"מבנים בעלי מעמד לשימור".

דוגמא טובה לשיתוף הפעולה בין המועצה לשימור אתרים, העירייה ומשרד התיירות היא שיקום מתחם חצר ניניו והסבתו ל"מוזיאון חי" הכולל מופע אור קולי, בית כנסת ומרכז מבקרים המייצג את תולדות טבריה היהודית במאה ה-19. "חצר ניניו" ממוקמת בעיר העתיקה בלב הטיילת המרכזית, וכוללת מבנים ייחודיים מהמאה ה-19, ביניהם בית מגורים יהודי מ-1839. עלות הפרויקט 2 מיליון שקל, והוא יסתיים במארס 2011.