הון סיכון

אם למנהל הקרן יש 'מגע קסם' בלתי מוסבר; אם הרווחים נראים עקביים או גבוהים מדי; ואם הוא מסוגל לשקר בעניין פעוט. כך תקטינו את הסיכון ליפול קורבן למיידוף התורן. תמרורי אזהרה למשקיעים

אחד הגילויים הכואבים לכל משקיע הוא הגילוי שהוא נפל קורבן למעשה מרמה. משקיעים שנפגעו ממרמה עשויים להסיק שהם נתנו אמון רב מדי בצד השני, ולא היו זהירים מספיק בנוגע להשקעתם. ואכן, במקרים רבים מתברר בדיעבד כי ניתן היה להימנע מההשקעה או למנוע חלק מהנזק. במאמר זה נציע מספר עצות בסיסיות המתאימות לטווח רחב של משקיעים וסוגי השקעה, שיסייעו במניעת מרמה בהשקעות. נוכלים עשויים להיות יצירתיים ומתוחכמים, ובמקרים מסויימים קשה למנוע את הנזק. עם זאת, מספר עצות עשויות לסייע למשקיע לזהות מקרים שבהם סיכון המרמה הוא גבוה מכפי שהוא נראה, ולהפחית את הסיכון ליפול קורבן להונאה.

נזקי המרמה עלולים להיות קשים. נוסף לאובדן סכום ההשקעה, משקיע בעל מוניטין עלול לספוג נזק תדמיתי שיעלה באובדן כלכלי עתידי. נזקים נוספים עלולים להיגרם עקב הצורך להשקיע זמן ומשאבים לאחר מעשה כדי לנסות להציל עד כמה שאפשר מכספי ההשקעה (כמו בהליכי פשיטת רגל או בהליכים משפטיים אחרים).

על המשקיע, כמו גם על יועצו הפיננסי ועורך דינו, להיות ערים לסימני אזהרה, אשר חלקם ניתנים לזיהוי ע"י המשקיע והיועץ הפיננסי עוד לפני ובמהלך ביצוע העסקה, וחלקם קלים יותר לאבחון ע"י עורך הדין במהלך הטיפול המשפטי. סביבת השקעה תחרותית מאוד (כפי שהייתה בתקופות מסוימות בעבר וסביר שתשוב בעתיד), נחישות רבה מצד המשקיע בביצוע העסקה, ואמון בצד השני, עלולים להקשות על זיהוי הסימנים, ולהגביר את החשיפה לסיכון. רוב העסקאות מבוצעות תחת לחץ זמן, אולם תהליך השקעה זהיר ומסודר (שלא בא על חשבון מהירות ביצוע) יסייע לזיהוי דגלים אדומים, שיאותתו למשקיע שהסיכון האמיתי גבוה מכפי שנראה על פני השטח. אף שכל מקרה שונה בנסיבותיו וכך גם סימני האזהרה הנלווים לו, הנה מספר עצות שמשקיע ויועציו צריכים לשקול במהלך הטיפול בהשקעה:

אם זה נראה טוב מכדי להיות אמיתי, זה עלול להיות כזה

חשבונות ההשקעה שניהל ברנרד מיידוף (שנידון ל-150 שנות מאסר בגין הונאת פונזי ב-65 מיליארד דולר) הפיקו תשואות שנתיות דו-ספרתיות בתקופות טובות ורעות כאחד, כמעט בלי חודש שלילי. תשואות אלה הוכחו כיותר מדי טובות, כפי שגילו המשקיעים אצל מיידוף. הדבר נכון גם באשר לחברה המועמדת להשקעת פרייווט אקוויטי, אם הדוחות הכספיים או התחזיות נראים טובים מדי. אם הרווחים ההיסטוריים או העתידיים נראים עקביים מדי או גבוהים מדי, או אם נראה שליזם יש 'מגע קסם' בלתי מוסבר (למשל, אם יש לו גישה שאין לאחרים) - על משקיע זהיר להיות סקפטי, לשאול שאלות, ולנסות לקבל הסבר סביר ואמין.

קיראו עוד ב"גלובס"


אם משהו אינו נראה הגיוני, משהו אכן עלול להיות לקוי

נדיר הוא ששקרן יודה בשקר או פשוט ייאלם דום. ברוב המקרים יוצע הסבר כלשהו לשאלות המשקיע. על המשקיע, כמו גם על יועצו המשפטי והפיננסי (כל אחד ע"פ תחום התמחותו), לוודא כי ההסברים הניתנים מתיישבים עם ההיגיון והנסיבות, ו-לא - יש להמשיך ולבדוק. בנוסף, אם ההסבר אינו ניתן לווידוא ע"י מקורות עצמאיים (כמו מסמכים או שיחות עם צדדים בלתי קשורים לחברה), ייתכן שיש כאן תמרור אזהרה.

אפס סובלנות כלפי חוסר אמינות

כל גילוי של חוסר אמינות מצד המועמד לקבל את כספי השקעה צריך שיוביל לשקילה מחודשת של החלטת ההשקעה. אם היזם או מנהל הקרן מסוגל לשקר לגבי דבר פעוט, ייתכן שהוא מסוגל לרמות גם בעניינים חשובים יותר. לדוגמה, נטען לגבי מנהל קרן הגידור Bayou Group, (שהורשע במרמה של 400 מיליון דולר), כי הטעה משקיעים לגבי ניסיונו המקצועי הקודם. כמו כן, אם להערכת המשקיע הצד השני אינו כן עם אחרים, ייתכן שהמשקיע עצמו הוא זה שמוטעה. כמה ממשקיעיו של מיידוף, למשל, חשבו שהתשואות המצוינות שלו נובעות מ-Front Running, אך הם גילו לדאבונם כי התשואות המצויינות שלו נובעות מהפעילות הבלתי חוקית שבה היה מעורב מיידוף וההונאה שלהם.

אמון הוא הכרחי, אך אינו מספיק

לעתים קרובות צדדים בעסקה מצפים שמידע שהם מספקים יתקבל כנכון על בסיס אמון בלבד, או שהם מעריכים מידע המתקבל מהצד השני כמדויק מסיבות דומות. לעתים הסיבה לאמון מופרז היא מתן משקל רב מדי לנסיבות מסוימות, כגון העובדה שצד כלשהו מגיע מרקע דומה לזה של המשקיע, ולעתים מדובר בעובדות רלוונטיות כגון מוניטין וניסיון. הגם שכל עסקה דורשת מידה של אמון, יש לעתים צורך לבסס את המידע באמצעים נוספים, למקרה שיתברר בדיעבד שמתן האמון היה שגוי.

אם עניין מהותי לעסקה ניתן לווידוא, יש לטרוח ולוודא, גם אם יש אמון מלא במוסר המידע. יש לשקול כמה מהמידע שעליו מסתמכים בביצוע ההשקעה (בייחוד המידע היותר קריטי) מבוסס על אמון בצד השני בלבד. לאחר מכן יש לחשוב אילו מההנחות שבבסיס ההשקעה יקרסו אם מידע זה יתברר כמוטעה, ואם ניתן לאשר את המידע כדי להפחית את הסיכון.

דע את הצד השני

אמון אינו תחליף לבדיקת נאותות פרסונלית ברמה ראויה לפני ביצוע ההשקעה. מעבר ל'דיו דיליג'נס' הרגיל, ניתן לשקול במקרים המתאימים בדיקת רקע (כולל ע"י חוקר פרטי) או בדיקה אחרת של המייסד, מנהל הקרן, או מוכר המניות. ניתן להיעזר בגורמים מקצועיים בתהליך זה. הממצאים עשויים לעתים להפתיע.

המשך לעמוד על המשמר

בניגוד לסוגים מסוימים של עסקות רכישה, השקעה נעשית בד"כ לטווח ארוך ומהווה תהליך מתמשך. על המשקיע להמשיך לפקח על ההשקעה. מקרי מרמה מתחילים לעתים כעסק לגיטימי, אך עקב שינוי נסיבות הופכים למנגנון הונאה. יתרה מכך, ישנם מקרים שבהם פעילות ההונאה חייבת לגדול כדי לשרוד, וכך, גם אם קשה לזהותה בשלב מוקדם, הדבר עשוי להפוך לקל יותר בהמשך. גם אם מרמה מתגלה בתקופת ההשקעה, ואף אם המשקיע מצליח להוציא את כספו במלואו, זה עדיין עלול להיות מאוחר מדי (במקרים מסוימים כספים שנמשכו עדיין יכולים להיות כפופים לזכויות השבה). אולם פיקוח הדוק וגילוי במועד עשויים להציל את כספי ההשקעה, למנוע השקעת כספים נוספים בהשקעה גרועה, או להקטין נזקים.

פיקוח על השקעה יכול לכלול למשל וידוא כי הדוחות הכספיים מתיישבים עם ההיגיון, שאילת שאלות ע"פי הצורך, עמידה על המשמר וגישה חקרנית כלפי ההשקעה. בהשקעות פרייווט אקוויטי זכויות המשקיע כוללות לעתים זכויות נרחבות בדבר קבלת מידע ופיקוח. במקרים המתאימים המשקיע יכול לשקול עשיית שימוש בזכויות אלה כדי לפקח על ההשקעה, ואף לבצע ביקורות כדי לוודא כי מצב החברה עדיין תואם את ציפיות המשקיע.

ראוי לוודא כי צדדים שלישיים המסוגלים לאתר פעילות בלתי לגיטימית, כגון רו"ח מבקרים, ספקי שירותים אדמיניסטרטיביים, ומעריכי שווי, הם עצמאיים ובעלי מוניטין. בעוד שהמשקיע זכאי להסתמך על גורמים אלה, המשקיע יכול לשקול גם ביצוע בדיקת נאותות משלו (ככל שזכויותיו מאפשרות). גם צדדים שלישיים בעלי מוניטין (כמו משרדי רו"ח ובנקים גדולים) עלולים לפעול באופן רשלני או פזיז, ויש שמי מנציגיהם עלולים להיות מעורבים בקונספירציה.

משקיע יכול להגדיל את השקעתו לאחר פרק זמן, לבקשת החברה (טיפוסי יותר בהשקעות פרייווט אקוויטי) או ביוזמת המשקיע (טיפוסי יותר בהשקעות קרנות גידור בני"ע סחירים). על המשקיע לשקול ניצול הזדמנות זו לביצוע בדיקת נאותות נוספת, כדי לוודא אם ההשקעה היא עדיין מה שהמשקיע סבור שהיא. ייתכן שמרמה החלה או התעצמה מאז הפעם האחרונה שהמשקיע ביצע בדיקה, והבדיקה המוקדמת (ואולי גם מה שנראה כדוחות חיוביים) עלולה לתת למשקיע תחושת ביטחון מדומה.

הבן את תנאי העסקה והאינטרסים המעורבים

השקעה יכולה לכלול טווח רחב של תנאים משפטיים. כדי להבין בדיוק מה המשקיע מקבל עבור כספו, עליו להבין את זכויותיו וחובותיו. על המשקיע לזהות גם ניגודי אינטרסים פוטנציאלים. כך, למשל, יש להבין כיצד הצדדים האחרים מתוגמלים, האם הם ירוויחו גם כשהמשקיע יפסיד, האם אחרים משלמים מה שהמשקיע משלם, או שצדדים כלשהם זכאים להטבות מסוימות. אלה הן שאלות בסיסיות שיש להבין טרם ביצוע השקעה, שיסייעו גם להפחתת הסיכון למניפולציה.

הכותב, עו"ד ממשרד Friedman Kaplan Seiler & Adelman LLP שבניו יורק, מתמחה בהשקעות בינלאומיות