ד"ר עמיר לרמן ל"גלובס": "צריך להיזהר מבדיקות מיותרות"

תחום הקרדיולוגיה הוא אחד התחומים שמאמצים חידושים בקצב מהיר. בשנים האחרונות שיטות האבחון בתחום זוכות בנתח החדשנות שלהן, ופיתוחים של מערכות הדמיה מתוחכמות ומערכות זעיר-פולשניות מתבצעים כמעט תמיד מתוך מחשבה על השוק הקרדיולוגי תחילה.

מי שמכיר מקרוב את החדשנות בתחום הוא ד"ר עמיר לרמן, חוקר בכיר במרכז הרפואי האמריקני היוקרתי מאוי קליניק ואחד הקרדיולוגים הישראלים הבולטים בענף. לרמן מספר בראיון ל"גלובס" כי אחד הנושאים החמים היום בקרדיולוגיה

הוא נושא הניטור. "באופן ספציפי, ניטור קבוע באמצעות מכשירים שמושתלים בתוך הגוף הוא אחד התחומים המתפתחים בענף".

עם זאת, מדגיש לרמן כי "הבעיה היא שלפעמים אבחון מדויק יותר יוצר פאניקת יתר וטיפול יתר. גם דברים שבעבר לא היו מקבלים טיפול והיו עוברים בשלום, מריצים את המטופל לרופא". לדבריו, "זה נכון לכל בדיקה. גם לגבי צנתור וירטואלי (בדיקת CT ברזולוציה גבוהה מאוד לאיתור חסימות בעורקים - ג.ו). עדיין לא הוכח שהיא מביאה יותר תועלת מנזק, אם משתמשים בה אנשים שלא נמצאים בקבוצת סיכון. בכל מקרה, צריך להיזהר מבדיקות יתר".

לרמן ביקר לאחרונה בישראל כחלק מתפקידו כחבר הוועדה המייעצת של חברת איתמר מדיקל. בנוסף אליה, הוא מעורב בחברות קרדיולוגיות רבות בשלבים שונים, בישראל ובחו"ל. בעוד הניטור תופס תאוצה, לרמן מצביע על תחומים מתקררים בקרדיולוגיה. "בזמן האחרון יש ירידה ברמת העניין בסטנטים (קפיץ המיועד לפתיחת חסימות בעורקים - ג.ו)", הוא אומר. "אלה הקיימים נחשבים די טובים, גם אם יש להם בעיות, וכדי להוכיח שאתה טוב מהם נדרשים ניסויים של מאות מיליוני דולרים. צריך משהו יוצא דופן, כמו למשל סטנט מותאם אישית לצורת העורק של המטופל על בסיס תמונות ההדמיה שלו. זה מוצר שיכול לתפוס תאוצה".

תחום נוסף שמתקרר, לדברי לרמן, הוא ניתוח הלב הפתוח הקלאסי. לדבריו, "יש מי שאומר שבעתיד הקרוב כלל לא יהיו עוד ניתוחים כאלה. אבל אי אפשר לדעת".

אפילו טבע מתעניינת

לדברי לרמן, חברות הקרדיולוגיה נחלקות לכמה סוגים עיקריים, בהם חברות לאבחון מוקדם של מחלות לב; חברות סטנטים ומכשור למניעת סתימות וכשלים לבביים; וחברות הקשורות לרפואה קרדיולוגית מותאמת אישית. את איתמר מדיקל הוא מגדיר כחברת קרדיולוגיה מותאמת אישית. "החברה יכולה לאבחן בדיוק מה הסיכוי של אדם מסוים לחטוף התקף לב בכל רגע, וגם לעקוב ולראות איך שינויים שהוא עושה באורח החיים שלו משפרים את המצב", הוא מפרט.

לדבריו, "מוצרים נוספים מתחום הרפואה המותאמת אישית הם למשל בדיקות שנועדו לבחון אילו תרופות מתאימות לכל מטופל, ואת הסיבולת האישית לתרופות, למשל אספירין. גם טבע מתעניינת בכניסה לסמננים שיכולים לאבחן סיכון לדלקות שונות, גם כאלה שקשורות בלב".

לרמן מסביר כי בכל התחומים הללו פועלות חברות ישראליות מבטיחות. הוא מציין כמה מהן. "חברת Healarium של אמנון קינן היא חברה כזו, שמציעה ניהול אישי של מערך הטיפולים הרפואיים של החולה, כולל טיפולים מרחוק. זה מתחיל מהתחום הקרדיולוגי, ומיועד לאנשים שאינם בהכרח חולים, אך דואגים לבריאותם".

חברות נוספות שמציין לרמן הן מדיספק של אבנר ספקטור וגיל חכים, המפתחת מכשיר אולטרה-סאונד לעידוד צמיחת כלי דם חדשים באזור הלב, על בסיס אדפטציה של מכשיר US לטיפול באבנים בכליות; וחברת קורינדוס של רפי ביאר, המאפשרת צנתור באמצעות רופא המנחה רובוט, גם מרחוק. "זוהי פריצת דרך שתתרום הרבה לרופאים, שלא יהיו חייבים להיחשף לקרינה", אומר לרמן.

תחום נוסף שלרמן שם עליו את הדגש ונחשב לחזק בישראל הוא תאי גזע, הן בשימוש קרדיולוגי והן בשימושים אחרים. לדבריו, "בקרדיולוגיה יהיה שימוש בתאי גזע לא רק לשיקום שריר הלב, כפי שכבר נמצא בפיתוח היום, אלא גם להצמחת כלי דם חדשים, לחידוש שכבת האנדותל (השכבה הפנימית של עורק הדם שפגיעה בה מוביל בהמשך להצטברות של משקעים על דפנות העורק - ג.ו) וכן ליצירת רקמה הקוצבת את הלב, כפי שמפתח פרופ' ליאור גפשטיין מהטכניון". לרמן נלהב גם מהרעיון של חידוש תאי עצב במחלות כמו פרקינסון ("זה הכי דחוף"), וכן חידוש תאי לבלב לטיפול בסוכרת.

בנוסף, הוא מסביר כי בתחום תאי הגזע יש ללמוד היטב את לקחי התרפיה הגנטית. "לא היה שם שיתוף פעולה טוב מספיק בין האקדמיה לשוק. חוקרים פרסמו מאמרים עם הבטחות גדולות, אבל משהו במעבר בין המעבדה לקליניקה כשל, למרות שהרעיון היה נכון", אומר לרמן. "בתחום תאי הגזע, הגורמים השונים כבר מודעים לבעיה, ועושים מאמצים גדולים כדי שזה לא יקרה. הם מבצעים יותר ניסויים שמטרתם להבין מנגנונים".

איך בונים ועדה

כמי שמשמש בוועדה המייעצת של חברות קרדיולוגיה ישראליות רבות, לרמן טוען כי ישראלים טועים לעיתים בבניית הוועדה. "כשבונים ועדה מייעצת, חשוב לבנותה כך שהאנשים בה באמת יעבדו בשבילך, ולא יהיו רק שמות יפים שיקשטו את אתר האינטרנט, למרות שגם זה חשוב", הוא אומר ומציע לחשוב באופן אסטרטגי על החלפת חברים בוועדה המייעצת ככל שהחברה תתבגר.

"בשלבים מוקדמים החברים בוועדה צריכים להיות מומחים שטובים בלעזור לגבש את הכיוון של החברה, לבחור את האפליקציות הנכונות ולהתאים אותן לצרכי השוק והכוחות הגדולים שפועלים בו". לדבריו, "בשלב הבא, צריך גורמים שיתרמו לפיתוח העסקי, שיש להם קשר עם עמותות חולים, איגודי רופאים, חברות ביטוח ומומחי שיווק.

"כך למשל, באיתמר מדיקל אני כיום הקרדיולוג היחיד. בהמשך, אפשר לשלב יועצים מתחומים שונים, שיעזרו לפתח את המוצר לעוד שווקים. כך, אם ניתן שוב את הדוגמה של איתמר, יש בוועדה יועץ מתחום הטיפול באין אונות, כי החברה נערכת לפריצה בכיוון הזה".

חברי הוועדה המייעצת לא יעלבו אם 'יפטרו' אותם? המטרה היא הרי, בין היתר, לגייס מובילי דעה כדי להיות מעין דוברים של החברה.

לרמן: "קודם כל, הם לא יעלבו. צריך להגיד מבעוד מועד שזה מה שהולך לקרות. שנית, הישראלים אכן שמים דגש רב מדי על הוועדה כסמל ועל חבריה כדוברים של החברה, ושוכחים שתפקידם לייעץ. בסופו של דבר, הוועדה תייעץ נכון רק אם יהיה בה הרכב מתאים לחברה".