ברשת האינטרנט פועלים יותר מ-100 מיליון בלוגים, לצד עשרות אלפי אתרי תוכן המספקים מדי דקה אלפי כתבות, חדשות ומתחלפות. ועומס המידע רק הולך וגדל כשמוסיפים לכך את המעבר מרשת של דפים שבה אנו מחפשים את המידע שמעניין אותנו למגוון ערוצים חברתיים שמפציצים אותנו במידע כל הזמן.
בתחילת דרכו של האינטרנט החברתי, המשתמש היה מסתפק בעשרות בודדות של חברים, שסיפקו לו בעיקר מידע זניח. היום מדובר במאות ואף אלפי ערוצי מידע מגוונים, שמזרימים מידע רב, בכל נושא ועניין, לרבות מידע הנוגע למשתמשים באופן אישי. כל אלה ביחד מייצרים אוטוסטראדה בלתי פוסקת של מידע, שמגיע מכל הכיוונים ובבת אחת. בתוך עומס המידע הזה, משימת גילוי התוכן המעניין והרלוונטי הופכת לקשה יותר ויותר.
המשתמש המנוסה, שרגיל לעקוב אחר עשרות בלוגים ואתרים מדי יום, וניזון ממידע המופיע בזרם ההודעות שלו באתרים חברתיים כגון פייסבוק וטוויטר, מוצא את עצמו לעיתים המום מהשפע. בהיעדר אפשרות להישאר מחובר בכל שעות היממה, נאלץ הגולש להתמודד עם המציאות הווירטואלית החדשה - אובדן מידע שעשוי היה להיות רלוונטי לגביו, וחשיפה לפיסות רבות של אינפורמציה לא חשובה שמבזבזת את זמנו.
המידע מגיע אל המשתמש
הבעיה הזו לא נסתרה מעיניהם של יזמים רבים, שהחלו לפתח שירותים אינטרנטיים שמנסים להתמודד עם התופעה ולהציע תכנים רלוונטיים. על הטרנד הזה רוכבת גם חברה ישראלית בשם my6sense, שהוקמה על-ידי ברק חכמוב, ממייסדי וראז וקוריג'נט, ואבינעם רובינשטיין, מייסד אטריקה. "המוצר שלנו משקף מהפך - ממצב שבו גולשים באינטרנט בשביל לחפש מידע, למצב שבו המידע מגיע אליך, ישירות למכשיר הסלולר", אומר חכמוב בראיון ל"גלובס".
my6sense היא אפליקציה סלולרית, שמתיימרת להיות "החוש השישי" של המשתמש - אינטואיציה דיגיטלית, אם תרצו. במילים פשוטות, האפליקציה, המוצעת כרגע רק באייפון, מקבצת יחדיו את כל התכנים אחריהם עוקב המשתמש - אתרים, בלוגים, פייסבוק וטוויטר, ומציעה אותם למשתמש על-פי סדר הצגה שמבוסס על ההעדפות שלו.
"למעשה, מדובר בערוץ פרסונלי, שמדגיש בפני המשתמש את התכנים שאמורים הכי לעניין אותו", אומר חכמוב. "זוהי מערכת שלומדת את הרגלי צריכת התוכן של המשתמש ומציגה בפניו רק תוכן רלוונטי".
המערכת מתבססת על ניתוח הפעולות הפשוטות שהמשתמש מבצע בתוך האפליקציה, כגון: אלו תכנים קרא המשתמש ואלו לא, וכמה זמן קרא תוכן ספציפי, לצד פרמטרים נוספים שעשויים להעריך את מודל ההעדפות של המשתמש, כגון: מיהם החברים שלו ומה הם אוהבים לקרוא. "הטכנולוגיה יודעת להתחקות אחר האופן שבו המוח שלנו חושב כשהוא מנסה לסנן מידע, אבל לא מסוגל לעשות זאת בכוחות עצמו בהינתן עומס המידע", אומר חכמוב.
על מנת שהמערכת תיכנס לחלקה האקטיבי, יש להשתמש בשירות מספר פעמים, "ואז המערכת מתחילה להפתיע אותך", טוען חכמוב. "יש שיגידו שכלי שלומד את ההעדפות שלי יציג רק דברים שמבוססים על העבר, ולא יאפשר להיפתח לדברים חדשים. אולם, לדברי חכמוב, "לעיתים המערכת תציג בפני המשתמש תוכן שהכותרת שלו נראית לא רלוונטית, אולם התוכן עצמו רלוונטי מאוד".
אחד הפיצ'רים המעניינים שיש ב-my6sense טמון בשילוב שלו עם טוויטר. חכמוב טוען כי "אנחנו החברה היחידה שיודעת לעשות אנליזה של התוכן עצמו המופיע בלינקים שמשתפים משתמשי טוויטר, ולדרג את התוכן". מדובר בפיצ'ר חשוב, שכן בטוויטר הלינקים המשותפים לרוב מקוצרים, ולכן לא ניתן לדעת מאיפה נלקחו או מה תוכנם לפני שלוחצים עליהם. "אנחנו מציעים טוויטר-רידר חכם", הוא אומר.
דיגיטיזציה של העולם הפיזי
חכמוב הוא יזם ותיק, אבל גם סוג של פנטזיונר. את הגיגיו לגבי עתידו של האינטרנט העלה לרשת לפני כשנתיים, בפוסט שזכה לתגובות רבות. "כל אדם יתחבר למאות ואלפי ערוצי מידע אישיים: אני עצמי, כמו חבריי, נהפוך לערוץ מידע, שמפיק ומשדר תכנים ומסרים", כתב אז חכמוב בפוסט. "ערוצי המידע ידברו עם כל נושא ומקור מידע אפשרי שעשוי להיות רלוונטי לחיי, יחפו וייצרו עבורי אלפי הודעות ותכנים אישיים ורלוונטיים. המידע יגיע אליי, לא אצטרך לחפש אותו".
"אנחנו עוד לא שם והדרך עוד ארוכה", אומר חכמוב לגבי הפוסט שכתב בזמנו. "אבל כל האפליקציות העתידיות בשנים הקרובות ילמדו את הטעמים שלי בצורה מדויקת - הדיגיטיזציה של העולם הפיזי נמצאת מעבר לפינה. היום אנחנו עדיין עיוורים למידע שקיים בעולם הפיזי - מי זו שעומדת לידי בתור לדוגמה, אבל בעוד כמה שנים האובייקטים בעולם המציאות ישדרו הרבה יותר מידע אליי. הרשת החברתית מבוססת המיקום, Foursquare, זו רק ההתחלה, ואנחנו בהחלט גם הולכים לכיוון הזה".
* מה בכל זאת מיוחד בטכנולוגיה של my6sense?
"מה שמייחד את הטכנולוגיה שלנו זו היכולת ללמוד את הדקויות הקטנות בהעדפות היחסיות של המשתמש, כל זאת בהתחשב בכמות אינסופית של משתנים והיחסים ביניהם. הקסם הטמון בטכנולוגיה הוא שהיא אינה דורשת מהמשתמש לספק אינפורמציה או משוב כלשהו לגבי העדפותיו. להבדיל מטכנולוגיית הדירוג של גוגל, שצריכה לדרג אינספור תכנים המופיעים ברשת, אנחנו מדרגים את עולם התוכן הסגור של המשתמש, ולכן קל לנו לייצר סדר העדפות המותאם אישית למשתמש".
* כל השחקנים הגדולים הולכים לכיוון הזה. זה לא מרתיע?
"זה לא שזה לא מדיר שינה מעיניי - אני יודע שהזדמנויות גדולות באות עם סיכונים גדולים, והיום כולם מדברים על זה שחייבים כלי לסינון מידע. אבל, בקרב כל השירותים הגדולים עדיין מדובר בפיצ'רים בלבד, ועבורנו זו מהות החברה".
חלק מהמתחרים של my6sense הם ענקיות אינטרנט. גוגל, למשל, מציעה בגוגל באזז מרכיב שאמור להציג בפני המשתמש רק באזזים שעשויים לעניין אותו, בקורא ה-RSS, גוגל רידר, יש פיצ'ר המלצות, וגם זרם העדכונים בפייסבוק מתבסס על ניסיון דומה. בכולם, יש לציין, מדובר בהצלחה חלקית. "אני מעדיף להתמודד עם הניסיון להפוך לשחקן מוביל בשוק מרכזי מאשר להיות חלוץ של שוק, חוויה מפוקפקת אותה חוויתי בשנתיים האחרונות", הוא אומר.
חכמוב בחר בכוונה לפתח אפליקציה סלולרית ולא לאינטרנט, שכן "מי שמאמין במרכזיות הפלטפורמה הניידת וחשיבותה לעתיד, ער לעובדה שהרגלי הצריכה ומאפייני הפלטפורמה מחייבים פילטרים רגישים שיידעו להציף לנו בזמן ובמקום הנכון את התוכן הספציפי אותו אנחנו רוצים לצרוך". לדבריו, באפליקציה משתמשים כבר עשרות אלפי משתמשים. "יש לנו קהילה אדוקה", הוא מציין.
* ואיך עושים מזה כסף?
"מדובר במכונת טרגטינג מושלמת. המערכת יודעת להציג את החומר הכי רלוונטי למשתמש, שהוא גם רגיש לזמן ובעתיד גם למקום. זה יאפשר לנו להציע למשתמשים גם פרסומות רלוונטיות".
עד כה גייסה החברה סכום של 2 מיליון דולר ממשקיעים פרטיים, בהם אריק בן-חמו, נחמן שלף (שותף לשעבר בבנצ'מרק) ואייל וולדמן (מנכ"ל מלאנוקס). חכמוב לא חושף את תוכניותיו לעתיד, אבל ברור שהפוטנציאל האמיתי של my6sense טמון בשאלה האם השירות ייפתח למפתחים חיצוניים (API). אם כן, אפשר רק לדמיין אילו שירותים נלווים יבנו על שירות זה, ובאילו ערוצי מידע ניתן יהיה לשלב את הפיצ'ר הזה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
