מתי מודיעין עסקי הופך לעבירה על חוק ההגבלים העסקיים?

הממשק בין ענף המודיעין העסקי לעולם ההגבלים העסקיים הפך בשנים האחרונות לחלק בלתי נפרד מניהול והתנהלות חברות עסקיות בישראל ובחו"ל. לא רק בגלל השינויים בכללי התחרות, המשליכים ישירות על אופן התנהלות הפירמה אל מול מתחריה בשוק; אלא בעיקר בשל התעצמות כוחה של הרשות להגבלים עסקיים, גם כגורם מרתיע וגם כאמצעי אכיפה יעיל.

בשל כך ניכרת בשנים האחרונות מגמת עלייה ברמת האכיפה הפלילית של חוק ההגבלים העסקיים בישראל. הדבר בא לידי ביטוי בהגשת כתבי אישום רבים יותר מבעבר, בהרחבה של סוג העבירות בגינן מועמדים לדין עברייני הגבלים עסקיים, ובהטלת עונשים חמורים יותר על מבצעים בפועל ועל מנהלים ונושאי משרה בתאגידים שעברו עבירות כאלה. עונשי מאסר בפועל וקנסות כבדים אינם עוד נדירים כשהיו, והתחושה הכללית היא שבתיהמ"ש עדיין לא אמרו את המילה האחרונה בעניין.

הממשק של תחום המודיעין העסקי עם דיני ההגבלים העסקיים כפול. מחד, עצם פעילות המודיעין עלולה להוביל להתנהלות המהווה הפרה על הוראות ההגבלים העסקיים; מאידך, איסוף וניתוח מידע עסקי על מתחרים עשוי לחשוף פרקטיקות של מתחרים המהוות עבירה על הגבלים אלה.

איסוף מידע עסקי על המתחרים הוא ללא ספק חיוני להצלחתה של פירמה הפועלת בזירה תחרותית. אולם חשוב לדעת שהעיסוק בתחום המודיעין העסקי מעורר, ברמה הפרקטית, דילמות לא פשוטות באשר לשאלה היכן עובר קו-הגבול בין איסוף מידע חוקי ולגיטימי לפעולות מודיעין עסקי שמהוות, למעשה, חילופי מידע אסורים בין מתחרים.

התייחסות לנושא מצויה בקביעה שפרסמה רונית קן, הממונה על הגבלים עסקיים, לפני מספר חודשים בעניין חילופי מידע אסורים בין הבנקים הגדולים. שם קבעה הממונה, שמודיעין עסקי כשלעצמו אינו מהווה עבירה על חוק ההגבלים העסקיים. יחד-עם-זאת, כשמדובר בדיאלוג בין מתחרים וכשמידע עסקי רגיש כמו מחירים ומדיניות תמחור מוחלף ביניהם מתוך שיתוף פעולה (ולא דווקא תוך תיאום מחירים), הרי שאז מדובר בעבירה על חוק ההגבלים העסקיים. האפקט האנטי-תחרותי של חילופי המידע גדול יותר ככל שמדובר בשוק ריכוזי יותר, בעל מספר מתחרים מועט.

איתור פרקטיקה אסורה

החשש מפני "מעידות" מתעורר במידה רבה בפירמות המתגמלות את אנשי השיווק והמכירות כפונקציה של הישגיהם. במקרים כאלה קיים חשש ממשי כי איש המכירות ינקוט בפרקטיקה בלתי חוקית על מנת להעצים ולהגביר את הישגיו, וכפועל יוצא מכך את הכנסתו. הצורך לוודא שעובדים אלה לא יעברו על החוק מהותי הן לפירמה והן לנושאי המשרה הבכירים בפירמה, שעלולים למצוא עצמם מואשמים בפלילים כתוצאה מכך.

רק באחרונה שמענו על כתב האישום שהוגש נגד שופרסל ושניים ממנהליה הבכירים, המנכ"ל אפי רוזנהויז וסמנכ"ל השיווק והסחר אלי גידור, בגין התערבות בתנאים מסחריים הניתנים על-ידי החברה המרכזית למשקאות למתחרות של שופרסל; כמו גם על דרישה מויסוצקי להפסיק לספק מוצר למתחרות. עיון בכתב האישום שהוגש מלמד כי מרבית העבירות (לכאורה) בוצעו בשיחות טלפון.

באותה מידה נכון גם להתעדכן תדירות בדבר נוהגי המתחרים בשוק. איתור פרקטיקה אסורה של מתחרה והעברת מידע מלא ומבוסס (ככל שניתן) לידי רשות ההגבלים העסקיים, יביאו לחקירה ונקיטה בהליכים. חברות רבות בעולם ספגו קנסות משמעותיים לאחר חקירה של רשויות התחרות, ומנהלים בכירים, כולל בישראל, נכנסו לכלא על מעורבותם בעבירות על חוקי התחרות. כך היה לדוגמה בעניין הקרטל בענף המרצפות, שהיה כרוך בתיאום מחירים, הסדרי מכסות, חלוקת כמויות ושווקים; וכן, בקרטל חברות הביטוח.

איסוף וניתוח מידע על המתחרים יכול לסייע אף בהגשת תביעות אזרחיות נגדם בגין הפרת חוק ההגבלים העסקיים. כך לדוגמה, בשנים האחרונות הוגשו תביעות ייצוגיות נגד הבנקים בעילה של תיאום עמלות. התביעות התבססו, בין היתר, על ניתוח תעריפי העמלות הנוהגים בבנקים, שהעידו לכאורה על התאמה בין תעריפי הבנקים השונים ומועדי עדכונם. ביהמ"ש קבע שמדובר לכאורה בתיאום מחירים אסור, על סמך אותה קורלציה שנמצאה (אולם עד כה טרם ניתן פס"ד סופי).

פירמה הפועלת בסביבה תחרותית חייבת לנקוט הן באמצעים המבטיחים את חוקיות פעילות עובדיה ונציגיה, והן באמצעים המאבטחים את תוכניותיה העסקיות. ניתוח עקבי, מקצועי ואיכותי של מידע הקיים בשוק יגלה, לעתים קרובות, מגמות ותוכניות של שחקנים משמעותיים בשוק, לרבות מבצעים מסחריים מתוכננים, וזאת מבלי שיהיה צורך ב"דיאלוג" עם המתחרה.

*הכותב הוא מומחה למודיעין עסקי, המייסד והבעלים של קבוצת CGI