להשקיע גלובלית על בסיס מגזרי

לרוב, לאחר שמשקיע מחליט על שיעור ההקצאה הרצוי למניות בתיק ההשקעות שלו, השאלה הבאה עליה הוא נדרש לענות היא אילו מניות ייכללו בתיק ועל פי איזה פרמטרים הן ייבחרו. לעתים קרובות, בשל הטיה לשוק המקומי (Home Bias), יבחר המשקיע הישראלי מניות מקומיות, או יעדיף להיצמד למדד מניות מרכזי כדוגמת המעו"ף או ת"א 100.

אולם, בשנים האחרונות, לאור התפתחות ושכלול מכשירי ההשקעה, תופעה זו נחלשת ומשקיעים רבים יותר מעדיפים להתמקד בהקצאת נכסים (Asset Allocation), ומחליטים להשקיע את האפיק המנייתי בתיק ההשקעות באופן גלובלי. במצבים אלו, עולה הסוגיה איזה פיזור מתאים יותר לתיק ההשקעות - גיאוגרפי או סקטוריאלי?

פיזור גיאוגרפי מתייחס לחלוקת ההשקעות על פי אזורים גיאוגרפיים מוגדרים (אסיה, דרום אמריקה וכד') או על פי מדינות ספציפיות. הרעיון העומד מאחורי החלטת השקעה בשוק הברזילאי או הסיני, הוא בדרך כלל הערכה שהכלכלה המקומית תצמח בשנים הקרובות בקצב משמעותי, וכן שהצמיחה תחלחל מטה לרווחי החברות במשק, וכמובן למשקיעים בהן.

הרציונל ברור למדי. עם זאת, חשוב לציין כי לעתים תכופות, ובעיקר במדינות קטנות יחסית, השקעה במניות באותה מדינה אינה מעניקה למשקיע חשיפה "אמיתית" למשק המקומי, כי אם לייצוא שלה. במלים אחרות, במקום לקבל חשיפה לצרכן המקומי, המשקיע תלוי בצרכנים גלובליים, לרוב בצרכן האמריקני.

רצית טייוואן - קיבלת טכנולוגיה עולמית

ניקח לדוגמה את טייוואן, מדינה בעלת אוכלוסיה של כ-23 מיליון תושבים וכלכלה מתפתחת אשר טרם המשבר הציגה נתוני צמיחה שנתית נאים בשיעורים של 4.5%-5.5% בממוצע. משקיע גלובלי שיחפוץ ליהנות מפירות ההצלחה של מדינת האי הצמודה לסין, יגלה שהשקעה במדד TSEC Taiwan 50 Index, הגרסה המקומית למדד ת"א 25, תצמיד אותו לביצועי סקטור הטכנולוגיה העולמית.

כמעט מחצית ממדד המניות המוביל בטייוואן מורכב מחברות הפועלות בפיתוח, ייצור והפצת מוצרי טכנולוגיה המיועדים לייצוא לצרכן המערבי. הבולטת שבהן, טייוואן סמיקונדקטור, היא יצרנית מוליכים למחצה ששווי השוק שלה (יותר מ-50 מיליארד דולר) גבוה פי 4-7 ממרבית החברות הצמודות אליה בראש רשימת המדד. לכן, השקעה גיאוגרפית טיפוסית באמצעות מדד המניות הטייוואני לא בדיוק משיגה את מטרתה הראשית.

ואגב, לא צריך ללכת רחוק מדי בשביל דוגמאות נוספות. מקורן של ההכנסות העיקריות של שתי החברות הגדולות ביותר בשוק ההון הישראלי - טבע וכי"ל - איננו בארץ הקודש. לכן, משקיע זר שרוכש את מניותיהן לא באמת נחשף באמצעותן לצרכן הישראלי הממוצע.

לפיכך, אחד הפתרונות לכך הוא השקעה על בסיס סקטוריאלי, בו החברות מפולחות לפי מגזרי ותחומי הפעילות שלהן ולא על בסיס השתייכותן הגיאוגרפית ומיקומן באטלס. לצורך כך, ניתן לבצע שימוש בפילוח הסקטוריאלי שפותח על ידי Standard & Poor's ו-MSCI לטובת קהילת המשקיעים. לפי כללי הסיווג המכונים GICS (Global Industry Classification Standard), פעילות החברות בכלכלה מחולקת לעשרה סקטורים, 24 קבוצות תעשייה, 68 מגזרי פעילות ו-154 תתי-מגזרים.

לנתח בנחישות ורגישות

הממצאים הנוגעים לשוק האמריקני ממחישים את תלותה של הכלכלה הגדולה בעולם בצרכן המקומי, אשר מהווה כ-70% מסך התוצר המקומי, וכן את המשקל הרב לו זוכים סקטורים בעלי אופי של מתן שירותים על פני אספקת מוצרים מוחשיים.

נכון להיום, על פי החלוקה הסקטוריאלית של מדד S&P 500, מהווה הסקטור הטכנולוגי חמישית מהמדד והינו הסקטור בעל המשקל המשמעותי ביותר. הסקטורים הבאים בתור הם השירותים הפיננסיים (14.4%) והשירותים הבריאותיים (12.6%). בנוסף, ארבעת הסקטורים: אנרגיה, תעשייה, מוצרים ושירותים מחזוריים ולא-מחזוריים, מהווים כל אחד כעשירית מהמדד. את רשימת עשרת הסקטורים במדד משלימים התשתיות, חומרי הגלם וספקי התקשורת.

כמובן שאת החשיפה הסקטוריאלית לא חייבים לבצע באמצעות חברות אמריקניות, כי אם דרך מספר רב של תאגידים בינלאומיים הפועלים ברחבי העולם ונסחרים בבורסות מחוץ לארה"ב. כך, במידה שנרצה חשיפה לסקטור הטכנולוגיה העולמי בכלל, ולמגזר המוליכים למחצה בפרט, אולי לבסוף כן נבחר להשקיע ב"טייוואן סמיקונדקטור". או, שאולי נבקש חשיפה למגזר הפרמצבטיקה בסקטור שירותי הבריאות, ונשקיע בטבע.

בסופו של דבר, הרעיון הוא שאת האפיק המנייתי בתיק ההשקעות נרכיב ממניות גלובליות, על בסיס ניתוח כלכלי של הסקטור בו נעדיף להשקיע. כל סקטור מאופיין ברמות סיכון שונות וברגישות שונה למחזוריות הכלכלה העולמית.

בהתאם לזאת, המשימה העיקרית בהשקעות סקטוריאליות היא לנתח ולאתר את אותם תחומי פעילות אשר צפויים להשיג תוצאות טובות יותר מהיתר. מעבר לבחינת תמחור החברות וכדאיות ההשקעה במניותיהן, חשוב להבין את הכוחות התחרותיים הפועלים בכל סקטור וסקטור; עד כמה רגיש הסקטור ומגזרי הפעילות בו להאטה כלכלית, מהי מידת החשיפה ללקוחות ספציפיים (הצרכן האמריקני או מגזר כלכלי אחר), איזו השפעה יש לשינויים רגולטוריים על הסביבה העסקית ומהי עוצמת התחרות בתוך כל מגזר.

הכותב הוא מנהל מחלקת מחקר ליועצים בפסגות בית השקעות. פסגות עשויה להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים שונים לרבות אלו שהוזכרו בכתבה. האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. פסגות אינה מתחייבת כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש. פסגות בית השקעות עוסקת בשיווק השקעות ולא בייעוץ