לא תורמים: "עניין של תרבות ואנוכיות"

"הישראלים שבויים בעקרונות סוציאליסטיים, ולפיהם אם משלמים הרבה מסים, לא צריך לתרום", כך הסביר אמש (א') יזם ההיי-טק והפעיל החברתי, אורני פטרושקה, את העובדה כי היקף התרומות מצד הישראלים ביחס לתוצר מהווה עשירית בלבד מההיקף בארה"ב. פטרושקה אמר את הדברים בכנס מנהלי המאה, שבו השתתפו מאה מנהלים מארגונים עסקיים וציבוריים שמתנדבים בבתי ספר ושנערך ביוזמת עמותת שיעור אחר.

"האמריקנים לא פחות קפיטליסטים מאתנו, אבל תורמים פי עשרה יותר. 90% מהתרומות לארגונים בארץ מגיעים מחו"ל. זה אינטרס שלנו כמדינה חופשית שתקציב המדינה יהיה קטן ובעל שיעור מס נמוך. לשם כך המגזר הפרטי צריך להיכנס למקום שממנו יוצאת המדינה", הוסיף פטרושקה. לדבריו, הארגונים העסקיים צריכים להפנים כי התנדבות אינה מספיקה, וכי העמותות בישראל זקוקות לכסף של ממש כדי להתנהל.

סבר פלוצקר, הפרשן הכלכלי הבכיר של "ידיעות אחרונות" שהנחה את הכנס, שאל מדוע טייקונים אמריקנים כמו וורן באפט וביל גייטס תרמו כמעט את כל הונם לקרנות פילנתרופיה, ואילו בישראל לא רואים דברים כאלה. "זהו תהליך ארוך עד שמבינים שהרווחה הכלכלית כאן והיא צפויה להישאר", טען פטרושקה. פלוצקר, לעומתו, נתן תשובה פחות פילוסופית: "אני נותן להם פחות קרדיט - לדעתי זה נובע מאנוכיות".

סלי מרידור, לשעבר שגריר ישראל בארה"ב ויו"ר הסוכנות היהודית סיפר כי כיום היהודים בארה"ב עשירים בהרבה מבעבר, אולם הם גם יותר פטריוטים: רוב התרומות של היהודים מופנה למוסדות אמריקניים כלליים ולא יהודיים, וישנה ירידה במספר התורמים. בד בבד, ישנה ירידה מתונה בתרומות למוסדות ציוניים וישראליים מרכזיים, כמו הסוכנות היהודית והג'וינט, ועלייה בתרומות לפרויקטים ספציפיים הקשורים בישראל.

מנכ"ל אל על, אליעזר שקדי, טען כי חיזוק הקשר עם העם היהודי עובר גם בשילוב החרדים בישראל בשוק העבודה. "למרות הטענות, שילובם במעגל העבודה אפשרי. אני כמעט שלא מכיר אנשים שלא היו רוצים לפרנס את משפחתם", הוא אמר.