אוסיף: לאומי מוחל על חוב של 37 מיליון שקל לארנסון

האמרה הנושנה שאם אתה חייב לבנק אלף שקל זאת בעיה שלך, ואם אתה חייב לו מיליון שקל זאת כבר בעיה של הבנק, נכונה גם למקרה זה: חברת ארנסון מקבוצת אוסיף השקעות שבשליטת שלמה איזנברג חתמה על הסכם עם בנק לאומי להסדר חוב נדיב במסגרתו הבנק מוחל על חוב של 37 מיליון שקל, ויתרת החוב תיפרס עד לשנת 2017. לבנק ניתנה אופציה לקבל 20% ממניות ארנסון ללא תמורה.

אוסיף התחייבה להזרים 20 מיליון שקל לארנסון, ובנק לאומי, המחזיק בשעבודים רבים, יעמיד לארנסון מסגרת אשראי לערבויות בנקאיות חדשות בסכום של 30 עד 60 מיליון שקל, כשלחברה ימונה מלווה פיננסי למשך שלוש שנים. במסגרת ההסדר, הגישה אוסיף הצעה לרכישת פרויקט אגריפס שבירושלים (המשועבד לבנק לאומי) תמורת 40 מיליון שקל.

אוסיף רכשה את השליטה בארנסון בתקופה שבה שלט בחברה ארקדי גאידמק תמורת 145.3 מיליון שקל בשנת 2007. שנה לאחר מכן מחקה את המוניטין בגין השקעתה זו בסך של 82 מיליון שקל ואת יתרת שווי אי התחרות, שנרשם בסך של 14 מיליון שקל, בשל ההפסדים המתמשכים מפעילותה של ארנסון. כיום, ערך ההחזקה בארנסון (90.5%) רשום בדו"חות הכספיים בשווי שלילי של 77 מיליון שקל.

גירעון בהון ותזרים שלילי

ארנסון פעילה בתחום ביצוע עבודות קבלניות בפרויקטים לבנייה ותשתיות - תחום רווי מתחרים שבו המרווחים נמוכים. ב-2009 הפסידה החברה 134 מיליון שקל, בהמשך להפסד של 127 מיליון שקל ב-2008. היא חייבת 216 מיליון שקל לבנק לאומי, סובלת מגירעון בהון העצמי של 77 מיליון שקל ומהון חוזר שלילי בסך 165 מיליון שקל. תזרים המזומנים של ארנסון מפעילות שוטפת שלילי בהיקף של 114 מיליון שקל, וקיימים ספקות משמעותיים להמשך קיומה כ"עסק חי".

איזנברג אמר היום ל"גלובס", כי "לאחר מו"מ ארוך ומתיש של כחמישה חודשים, חתמנו על ההסדר שיאפשר לארנסון תפקוד שוטף ותקין וחזרה לשוק המכרזים. יש כורח בקיומה של החברה, כיוון שיש מעט מאוד חברות בתחום התשתיות בישראל. המוניטין של ארנסון נפגע לצערי בשנתיים האחרונות, אך ההסכם יביא לשינוי, וכעת נוכל לצאת לדרך חדשה".

אוסיף ערבה למלוא חובותיה והתחייבויותיה לבנק של ארנסון, וההפסד שלה בדו"חות מתחום הבנייה והתשתיות נובע בעיקרו מהפסדים מפעילותה של חברה זו. ארנסון מעסיקה 70 עובדים (לעומת 125 ב-2008) ומפעילה 10 פרויקטים בישראל.