התמונה הוורודה של יומן מוניטורינג

סטארט-אפ ישראלי, אלמוני יחסית, שינסה למנף את הגילוי המקרי, הוא Human Monitoring, שפיתח טכנולוגיה לדחיסת תמונה שיכולה, כך לפי החברה, לכווץ את גודלה ב-80% ומבלי לפגוע באיכות.

את יומן מוניטורינג הקימו ב-2005 עירא דביר וד"ר ניצן רבינוביץ', שניהם מחברת Moonlight, שהתפרקה לפני כחמש שנים. מנכ"ל החברה הוא מאיר קולמן, שניהל בעבר את PacketLight וטלדטה.

יומן מוניטורינג יצאה לדרך עם טכנולוגיה לפתרונות ייצוב התמונה המצולמת מהתקנים ניידים, תוך שהיא מתבססת על מכירת רישיונות ותמלוגים על שימוש בקניין רוחני (IP), שמשולב במעבדי האפליקציות המיועדים לשוק הסלולר.

תופעת לוואי נהדרת

החברה מכרה במיליוני דולרים ואפילו הגיעה לרווחיות, אלא שפריצת הדרך הגיעה מכיוון אחר. תוך כדי משחקים עם המרה של תמונות סטילס לווידיאו, גילו בחברה שאחת מתופעות הלוואי להמרה של התמונה לתקן הדחיסה של הווידיאו, ה-H.264, מאפשרת דחיסה של התמונה מעבר למוכר.

בחברה, פיתחו פורמט בשם "hipix", שמכווץ את התמונות כך שבמקום מגה-בייט זיכרון, לדוגמה, תישמר התמונה עם היקף של 200 קילו-בייט בלבד. החברה מתכננת להשיק את הפורמט במסגרת אירוע שייערך בלונדון בסוף יוני, אומר רפי אבירם, סמנכ"ל הפיתוח העסקי בחברה.

הפוטנציאל של הטכנולוגיה בולט בעיקר בתחום הצילום באמצעות סלולר. כיום מגיעים רוב הסלולרים המודרניים (דור 2.5 ומעלה) עם יכולת צילום של מעל ל-3 מגה-פיקסל, כלומר מעל ל-3 מיליון נקודות מידע גרפיות (פיקסלים), מה שיוצר איכות תמונה גבוהה. תמונה באיכות כזו, תיצור קובץ של מעל למגה-בייט, מה שגם בעידן טרום הדור הרביעי, אינו טריוויאלי להעברה על רשת הסלולר.

"נדהמנו מגודל ההזדמנות", מתמצת קולמן את ההרגשה לאחר שהפתרון הוצג בתערוכת ה-3GSM בפברואר בברצלונה ליצרניות של טלפונים סלולריים. מצד היצרניות יש לטכנולוגיה יתרון ברור. סוני אריקסון, לדוגמה, שמה דגש על איכות התמונה בטלפון ה-Satio, שהחלה להפיץ לפני כחצי שנה, וכולל מצלמה עם 12.1 מגה-פיקסל.

צילום באיכות שכזו מגיע ל-2.5 מגה-בייט וכדי להעביר אותו בדואר אלקטרוני או ב-MMS, נאלצים המשתמשים להקטין את גודל הקובץ בצורה משמעותית, מה שמביא לפגיעה באיכות התמונה, ובעקיפין פוגע גם באטרקטיביות של הטלפון.

לא רק ליצרני הטלפונים יש אינטרס לכווץ תמונות. למפעילי הסלולר הגדולים יש צורך נואש להקל על פקקי התנועה ברשת והקטנת נפח התוכן שנדרש לגיבוי והעברה יקל עליהם.

שוק מטרה נוסף הוא אתרי הרשתות החברתיות, שנדרשות לשמור ולגבות כמות עצומה של תמונות מידי חודש, וגם המשתמש הפרטי, שיוכל לאחר ההשקה לטעון Plug-In לשימוש חופשי על התוכן במחשב האישי.

מודל ההכנסות מתבסס על תמלוגים בתמורה לשימוש בפתרון. לטענת החברה, בהסכמים המתגבשים מול מפעילות סלולריות, היא תקבל מספר סנטים על כל משתמש שעל הטלפון שלו תותקן הטכנולוגיה.

ההתבססות על תקן ה-H.264 שבו תומכים חלק מנגני המדיה כיום, תסייע לטכנולוגיה לפעול במגוון סביבות עבודה, וגם בטווח הארוך יותר עשוי להעמיד את ה-hipix בתחרות אמיתית מול תקן ה-JPEG, כך מקווים בחברה.

המודל האסטרטגי, מסביר קולמן, הוא זה של מפתחת תקן וידיאו אחר, DivX, שנסחרת בנאסד"ק לפי שווי של 242 מיליון דולר. אין זה אומר כמובן שיומן מוניטורינג תהפוך לציבורית ובוודאי שלא בשווי הזה, אלא יותר מדגים את הפוטנציאל.

עכשיו תור הקרנות

כדי לרוץ מהר מספיק, החברה מגייסת כעת 5 מיליון דולר. מאז הקמתה הושקעו בה 4 מיליון דולר, על-ידי חברת STG של שלמה בר, קרן גלנרוק של ליאון רקנאטי, אלטשולר-שחם וחברת ההשקעות Zitelman Group. עד כה, נמנעו בחברה מהגישה לקרנות הון סיכון. אולם כעת, מעריך קולמן, המקור לכספים רלוונטי יותר לקרנות או למשקיעים אסטרטגיים.

בחברה מבטיחים שלא להימכר בזול, אבל לא מן הנמנע שיומן מוניטורינג תיעלם די מהר לקרביים של חברה אחרת. האפשרויות הן לרכישה בידי יצרניות טלפונים, כגון נוקיה סומסונג; ספקיות שבבים, כמו TI; או ספקיות קניין רוחני לשוק השבבים בסלולר, כגון ARM.

עם זאת, ההבטחה של החברה היא עדיין בגדר נעלם. לא מעט חברות ישראלית עמדו בפני פריצת דרך ובסוף נמחקו מדפי ההיסטוריה בגלל בעיית "ביצועים", המקום בו הישראלים נתקלים בקירות הזכוכית.