צורה לנו

התערוכות "מעצבי העתיד" ו"עוצב בישראל" המתקיימות החודש הן הזדמנות להציץ אל מה שקורה בקו הראשון של העיצוב הישראלי > טלי הרדאבל

החודש הקרוב הוא חגיגה של עיצוב - שפע של תערוכות, מפגשים וימי עיון, מכירת מוצרים של מעצבים ישראלים ועוד (ראו מסגרת). מאחורי היוזמה המשמחת עומדת "קהילת המעצבים", עמותה מקומית שמתפקדת כארגון המייצג את המעצבים מול מוסדות וגופים, ופועלת לקירוב לבבות בין מעצבים, תעשיינים, צרכנים ואישים מתחומי הכלכלה, המדיה והממשל.

את הפנינג העיצוב עתיר האירועים פותחת תערוכת "מעצבי העתיד", שחושפת תשעים פרויקטי גמר מבתי הספר לעיצוב בתחומי עיצוב גרפי, עיצוב תעשייתי ועיצוב תכשיטים, ומטרתה לקדם בוגרים במעבר החד מהחיים האקדמיים לחיים בחוץ, להעניק במה, וגם להראות את התוצרים. זהו זמן טוב לשמוע מה התחדש בתחום ואיפה אנחנו עומדים.

דיוויד גרוסמן, נשיא קהילת המעצבים המקומית: "בתערוכת 'עוצב בישראל' ניתן לראות עבודות מגוונות שמעלות שאלות רבות; ביניהן - עד כמה הדברים מציאותיים אם בכלל, עד כמה הם מקומיים אם בכלל, ועד כמה הם משקפים צרכים לאומיים מבחינת הכלכלה והתרבות".

תערוכת "עוצב בישראל", שתיפתח מיד אחריה, תציג 250 עבודות שיוצרו בפועל, לא מוצגים קונספטואליים, וניכר כי מבחר העבודות עתיד להיות מעניין, יפה ומזמין לגעת. לראשונה בשלוש שנות התערוכה יוענק פרס לעבודה הטובה ביותר, בסך 20 אלף שקלים, על-שם התעשיין יצחק כדורי.

במהלך החודש ייערכו במדיטק בחולון גם חמישה ימי עיון ממוקדים, שבהם ידונו בפיתוח העיצוב והתשתיות לו ובקידומם. אחד המעניינים שבהם יעסוק בחינוך לעיצוב - מצב בתי הספר, מה צריך ללמד והאם זה רלבנטי.

זה אולי המקום לציין שבלי קשר ל"עוצב בישראל" ממשיכה העיר חולון להעלות את המודעות לתחום, והכריזה על 2010 כ"שנת העיצוב" בתחומה.

לטעמי, אחת מגולות הכותרת של החודש הקרוב הוא קטלוג צבעוני וגדול, שבפגישתי עם גרוסמן דפדפתי בדפי הסקיצה הססגוניים שלו. מדובר בהשקעה אדירה, ברמת ספר ממש. על-פני כ-430 עמודי כרומו דו-לשוניים (אנגלית ועברית, וחבל שאין התייחסות גם לערבית - האם הדבר אומר שאין מעצבים ערבים? שאין צרכני עיצוב ערבים, או שאין תעשיינים מהמגזר?). לכל מוצר שמוצג בתערוכות מוקצה עמוד עם תמונה צבעונית, טקסט מפורט ודרכי קשר עם מעצבים. מדובר במוצר מרשים, שיופץ גם בחו"ל וייצור נוכחות, קידום משמעותי, ובעיקר תיעוד איכותי ונכון של עיצוב ישראלי בן זמננו.

ישנם הבדלים בין התערוכות המתקיימות לאורך השנים?

"כשאני מסתכל על השינויים שחלים בתעשייה, הרי שאם בשנים קודמות היה פער בין כמה משרדים מובילים למשרדים הקטנים, בתערוכה הזו רואים קבוצה גדולה של משרדים צעירים יותר, קטנים יחסית, שעלו מדרגה, תופסים ביטחון ולקוחות, ועושים עבודה מעניינת, חשובה ומשפיעה כמו המשרדים הגדולים. מבחינת העבודות, השפה עכשווית ומתוחכמת, וזה ישפיע על השוק".

מעצבים ישראלים חיים בבועה מקומית?

גרוסמן: "לאחרונה מעצבים ישראלים מעורבים יותר בחו"ל, במוצרים ישראליים שמיועדים ליצוא, במיתוג ובתקשורת חזותית לחו"ל, ויש גם עבודת מעצבים ישראלים ללקוחות בחו"ל ללא קשר לשוק המקומי. זה מפתיע, כי יש חברות שפונות אליהם ישירות, אבל זה לא מקרי שהן פונות לישראלים. יש משהו שמאפיין מעצבים ישראלים. הם גמישים, זריזים, מאלתרים - לטוב ולרע, יש להם ניסיון תרבותי רב כי בישראל הרבה שפות ותרבות עשירה, וישראלים נוסעים הרבה בעולם. אלה יתרונות.

"הנושא הבינלאומי מעניין, יוצא דופן, הולך וגובר, ומשקף את מצב התעשייה בארץ. אנחנו לא יכולים להתחרות עם עובדים סינים, ולכן צריכים להתייחס לנושא של Creative Industry שאנחנו חלק ממנו, כמו בתחומים אחרים - קולנוע, אופנה ותוכנה. ענף העיצוב בארץ גדול על התעשייה כאן".

באיזה תחום עיצוב אנחנו מובילים?

"מבחינת תקשורת חזותית ומיתוג יש לנו יכולת ותשתית מפותחת ואיכותית. הרבה פעמים בחו"ל לוקחים השראה מכאן בתחום ההתאמה המקומית של מותגים בינלאומיים. מבחינה זו ישראל היא מעבדת מותגים ממש. אפשר לנסות פה מוצר חדש, לקבל תגובה מהר ובלי סיכון גדול, כי השוק קטן. לנסות אצלנו אריזת יוגורט חדשה זה פשוט יותר מאשר בארצות הברית, עם מאות מיליונים שמסתכנים בהם".

ומבחינת העיצוב התעשייתי?

"התעשייה בארץ קטנה, ולפתח מוצרים חדשים, ישראליים, זה אתגר גדול. בתערוכה ניתן לראות שכמו בשנים קודמות, יש לנו מומחיות בתחום הרפואי ובתיקים מחומרים רכים. מוצר ישראלי מורכב, שהושקע הרבה בפיתוחו, הוא תמי 4. מוצר מעניין אחר הוא אופניים/עגלה של תגה, שפותחו בארץ בידי חברת מעצבים-יצרנים, ומשקפים בגרות וביטחון - כי להשקיע ארבע שנים בפיתוח דורש ביטחון".

האם המוזיאון בחולון משפיע עליכם?

"עצם העובדה שיש מוזיאון גדול וברמה בינלאומית מהווה ציון דרך. בנוסף, בשני המוזיאונים הגדולים בירושלים ובתל אביב ייפתחו בקרוב מחלקות גדולות לעיצוב. השאלה היא מה יעשו עם הפלטפורמות האלה, ואנחנו מקווים שהתעשייה המקומית תיקח בכך חלק. אני חושב שלמוזיאונים יש אחריות להתייחס לעיצוב המקומי, ואנחנו מצפים מהם לשיתוף פעולה טוב".