מומלץ להתפרפר

האם באמת יש כאן פחות פרפרים, או שמא האורבניות גירשה אותם לשוליים ולכן נדמה שפעם היו הרבה יותר? לא רק ילדים שמגדלים טוואי משי בקופסת נעליים מוקסמים מהיצור המופלא הזה, שמכניס כל-כך הרבה יופי וצבע לחיים. הגעגוע והאהבה לפרפרים הביאו קבוצה של חסידיהם בארץ, בראשותו של דובי בנימיני, להקים את "אגודת חובבי הפרפרים בישראל", שעושה נפשות לנושא (www.butterfly.org.il). בנימיני, האורים ותומים בתחום זה שנים, הוביל מאבקים ציבוריים ששיאם חוק להגנת 14 מיני פרפרים בסכנת הכחדה. הסיבות ברורות: זיהום אוויר ומים, פיתוח ובנייה מתועשת, פגיעה בשטחים פתוחים ועוד. פרפרים, בשל רגישותם, הם סמנים מעולים לשינויים סביבתיים. היעלמותם תעיד על סכנה, ושמירה עליהם תסייע לאיזון בטבע ותנציח את סמל החופש והיופי לעד.

האגודה גם מארגנת סיורים מודרכים ברחבי הארץ, לכל המשפחה וללא תשלום. מי שמעוניין לחדש את הרומן עם הפרפרים ולצפות בהם בטבע ימצא תוכנייה מפורטת באתר האגודה. אני בחרתי להצטרף לסיור בוואדי ערה. אל נקודת המפגש התקבצו ובאו חובבים ומשפחותיהם. המגדירים נשלפו, מצלמות עברו למצב הכן, רשתות הותקנו, ויצאנו לדרך.

פרפרי היום פעילים כשחם בחוץ. הדם הקר מחייב אותם לספוג אנרגיית שמש טרם מעופם, ולכן הם משתזפים פה ושם לפני ההמראה. האביב והקיץ הם תקופות השיא. תוך כדי צעידה ובחינת השטח, האזנתי בסתר לדיונים מעמיקים, נדבקתי מההתלהבות בתצפיות, ובעיקר ראיתי הרבה ברק בעיניים ואהבה ל-110 המינים המעופפים בארץ. הילדים המנוסים רצו בשבילים עם רשתות, מנופפים בהם במקצועיות ומאושרים מהצלחות בציד. כל פרפר שעלה ברשת - סטיריות, לבנינים, לימוניות, כחלילים ואחרים - הוגדר, נוסף לרשימת הכוכבים היומית, ושוחרר כלאחר כבוד. בסיכום היום נצפו 24 מינים.

כדי להשיב פרפרים לנוף צריך להתחשב בצרכיהם: שטחים רחבים, צמחי צוף ופונדקאים. מי שרוצה פרפרים אצלו בגינה, צריך לשחזר בשבילם תנאים דומים. שתילה של הצמחים הנכונים תוכל להניב רפרופי כנפיים צבעוניים במרבית חודשי השנה. בנימיני הוציא לאחרונה ספר נפלא, "גינת הפרפרים בישראל", שאוגד מידע על חיי הפרפרים לצד עצות מעשיות על צמחים מושכי פרפרים לגינה הביתית (169 שקלים באתר: www.butterflygardening.co.il).

איפה עוד אפשר לראות פרפרים? בביתן הפרפרים שנפתח בגן הבוטני בירושלים ובו בתי גידול שונים, צמחים תואמים, וכמובן מיני פרפרים. הביתן יפעל במשך האביב והקיץ. גם ב"אוטופיה", גן בוטני אקולוגי בקיבוץ בחן, יש בית פרפרים מרושת, ובו מיטב צמחי הארץ וביניהם מעופפים פרפרים.

אוטופיה הוא גם אתר עלייה לרגל לחובבי סחלבים, ובו מינים כגון הפלנופסיס (ובעברית: בן פרפר) הנפוץ, שפרחיו גדולים ובקשת גוונים ודגמים, הדנדרוביום שפרחיו קטנים אך מרובים, הקטליאה אשר נחשבת למלכה, ועוד. בחצר יש גן תבלינים, גן קקטוסים, מבוכים ומגוון בעלי חיים (www.utopiapark.co.il).

"אוטופיה" אינו היחיד: בימים אלה עומדת להיפתח מחדש החממה הטרופית בגן הבוטני בירושלים, המהווה כר גידול פורה לשלל מיני סחלבים בתוך מיני פארק טבע (www.botanic.co.il). עוד אתר לשוחרי סחלבים הוא "פינת הסחלב" (www.orchid10.com), החממה של אביטל גבאי ממושב מרחביה, שמתפקדת גם כבית מרפא וכפנסיון סחלבים. אם הסחלב שלכם משדר אותות מצוקה, כלומר מפסיק לפרוח או מאיים לקמול, תוכלו להביא אותו לטיפול, לריפוי ולשיקום בבית המרפא. אפשר גם להפקידו בפנסיון (מלא), שבו הוא יקבל יחס חם והרבה אהבה, ולקראת מועד הפריחה הבא לאסוף אותו ולהשוויץ ביופיו. חממת סחלבים ותיקה נוספת פועלת בקיבוץ מעלה החמישה, וגם היא מעניקה ייעוץ, הדרכה, ושירותי פנסיון אם הסחלב חש ברע. (www.sahlavim5.co.il).

מכל אלה עולה תמונה כאילו קשה לגדל סחלבים, ולא היא. אמנם לסחלב תדמית של פרח עדין ושברירי, אבל בפועל הוא הרבה יותר עמיד וקשיח ממה שנדמה. נכון שהוא מפונק ודורש תנאים מיוחדים, אבל הזנים היום מותאמים יותר ויותר לסביבה ביתית, והם חיים חודשים רבים.

גם לחובבי הסחלבים יש אגודה, בניצוחה של הכוהנת הגדולה שרה גלעדי. חברי האגודה פזורים ברחבי הארץ, והם נפגשים, מחליפים מידע וטיפים, ומתגאים מאוד בילדיהם האהובים. באתר האגודה יש מידע רב על גידול סחלבים, לצד עצות מעשיות (www.ios.co.il).