ספר חדש טוען: האינטרנט מגביל את יכולת הריכוז והמחשבה

כשהסופר בריאן קאר החל בתחקיר לספרו החדש הוא החליט להגביל את הגישה שלו לדואר אלקטרוני ולהתנתק לחלוטין מחשבונות הטוויטר והפייסבוק שלו.

בספר האחרון של קאר - The Shallows: What the Internet Is Doing to Our Brains (בתרגום חופשי:"השטחיים: מה האינטרנט עושה למוחותינו") - הוא טוען כי השימוש הרחב באינטרנט גורם לבני האדם פגיעה ביכולת החשיבה לעומק.

למסע שהוביל למסקנות הללו יצא קאר לאחר שהבין שאי היכולת שלו להתרכז בעבודה בזמן שמחשבו היה מחובר לאינטרנט, איננה תופעה נדירה. "הבנתי שהכישלון שלי להתרכז מגביל אותי", הוא מספר בראיון ל"רויטרס". "אז החלטתי לעזוב את טוויטר ואת פייסבוק ולבדוק מיילים פעמיים ביום במקום כל 45 דקות וגיליתי שהשינוי היה משמעותי".

כבר לא קוראים מסות של טקסט

לאחר תקופה בת שבועיים, בה חש "מבולבל" בשל התרחקותו מהעולם המקוון, הוא גילה שהוא יכול לשמור על ריכוז בצורה טובה יותר ולהתמקד במשימה אחת למשך זמן סביר שאפשר לו לבצע את עבודתו. ב-2008 כתב קאר מאמר לכתב העת "אטלנטיק" תחת הכותרת "האם גוגל עושה אותנו טיפשים?" והחליט בעקבות כך להעמיק בשאלת ההשפעה של האינטרנט על תפקודי המוח האנושי.

בספרו החדש הוא בוחן את ההיסטוריה של הקריאה והאופן בו שימוש באמצעי מדיה לקריאה, משנה גם את המוח. תוך תיאור המעבר ההיסטורי של החברה האנושית מהעברת המידע בעל פה, אל עידן הדפוס ועד לעידן האינטרנט, מתאר קאר כיצד חווט המוח מחדש במהלך מאות שנים כדי להתמודד עם מקורות המידע החדשים. קאר טוען כי צריכת המידע באמצעות האינטרנט שינתה באופן קיצוני את האופן בו אנו משתמשים במוחותינו.

בתוך כל ההתמודדות עם מבול של טקסטים, תמונות, סרטוני וידיאו וקישורים לאתרים אחרים, בשילוב עם הסחות דעת דוגמת דואר אלקטרוני, מסרונים מידיים, הודעות SMS בסלולר, עדכונים בפייסבוק ו"טוויטים", המוח האנושי התרגל לרפרף, לדפדף ולסרוק מידע מבלי להתעמק בו.

כתוצאה מכך, פיתחנו כישורים טובים יותר בקבלת החלטות מהירות, בייחוד כאלה הקשורות לתחום הוויזואלי, טוען קאר, אך מציין מנגד שמעטים הם האנשים שקוראים ספרים, מאמרים ומסות של טקסט הדורשים מחשבה והרהור מעמיקים. קאר מדמה את המצב לעולם בו כולם הם ספרנים, המסוגלים לחפש ולאתר מידע במהירות ולתמצת אותו, בניגוד לאנשים למדנים, המתעמקים בטקסטים, מנתחים אותם ופורטים אותם לפרוטות.

היעדר המיקוד פוגע בזיכרון לטווח ארוך ולכן, לשיטתו של קאר, מרגישים רבים מהאנשים שדעתם מוסחת על ידי גורמים רבים מדי. "הפסקנו כמעט לגמרי להשתמש ביכולות האנליטיות העמוקות של המוח שלנו", אומר קאר. כדי להמחיש את טענתו, משווה קאר את הזיכרון ארוך הטווח לאמבט.

כשאנחנו קוראים ספר, אנחנו ממלאים את האמבט באמצעות ברז אחד עם זרימה קבועה. הקריאה באינטרנט, לעומת זאת, משולה למילוי האמבט באמצעות מספר אינסופי של ברזים רחוקים זה מזה שעלינו לאסוף מהם מים כדי למלא את האמבט. "צריכת מידע באופן כזה גורמת לנו לאבד את היכולת לשמור על מיקוד במשהו מסוים", אומר קאר. "האינטרנט לא נותן זמן לפעולות מחשבתיות כמו הרהור והתבוננות עצמית", הוסיף.

אופן כתיבת הספרים ישתנה

בהמשך ישיר לקריאה החפוצה של ימי האינטרנט, להערכתו של קאר, הופעתם של קוראי ספרים אלקטרוניים, המשלבים קריאת ספרים עם גלישה ברשת, עלולה לשנות את האופן בו נכתבים הספרים עצמם. "לאורך ההיסטוריה צורות חדשות של קריאה הביאו עימן גם צורות חדשות של כתיבה", הוא מציין. "אם סופר כותב עבור חברה שרגילה לקפץ ממקטע מידע אחד למשנהו הוא בסופו של דבר גם יכתוב טקסט שלא דורש העמקה יתרה, אלא כזה שמורכב ממקטעי מידע כאלו, צופה קאר.

לכל אלה שמרגישים שהאינטרנט פוגע ביכולת הריכוז שלהם מציע קאר להגביל את הקשר שלהם עם העולם המקוון ולהתאמן במשימות הדורשות מיומנות של העמקה והתבוננות. "המדעים הקוגניטיביים מלמדים אותנו שאם לא מאמנים יכולות מסוימות שפיתחנו, בסופו של דבר נאבד אותן. אם דעתו של אדם מוסחת באופן תמידי, הוא לא יחשוב באותה צורה לו היה מרוכז במשימה אחת בכל פעם", מסכם קאר.