דנקנר: "באירופה המשבר גדול, וייתכן שלא הגענו לשיאו"

"ישראל הולכת לשני כיוונים: אחד, לכיוון של ביזור בהשפעה - יותר ויותר בעלי השפעה. ושניים, לשמות חדשים. השמות מתחלפים ומתרבים. אני מסופק אם מחצית מהשמות שפורסמו השנה ברשימת ההשפעה והריכוזיות יהיו ברשימה הזאת בעוד עשור". את הדברים האלה אמר נוחי דנקנר, בעל השליטה בקבוצת IDB בראיון שהעניק לספר "ישראל לאן" בפברואר 2008.

שנתיים וחצי חלפו, ונראה שהאווירה הציבורית כיום לא ממש תואמת את הדברים שאמר אז דנקנר. סוגיית הריכוזיות במשק שבה לתפוס את הכותרות, ורבים מביעים חשש מהנתונים של ריכוזיות המשק הישראלי. כך לדוגמה, אמרה השבוע ח"כ שלי יחימוביץ' (העבודה) כי הריכוזיות במשק מאיימת על הדמוקרטיה, וקראה לכך "מונרכיה של ההון".

דנקנר עומד בראש הקונצרן החזק בישראל, החולש על חברות מפתח במשק כמו סלקום, שופרסל, כלל ביטוח, מכתשים אגן ומונופול המלט נשר, נמצא בלב אותה ביקורת וחששות, ולא מבין על מה המהומה. בראיון מיוחד ל"גלובס" הוא מציג גם את הצד השני של הדברים, ומזהיר מאווירת הפופוליזם המאפיינת את ההתייחסות לסוגיית הריכוזיות.

- מה דעתך על החששות משליטה של כמה משפחות במשק הישראלי?

"אני סולד משימוש במונח 'משפחות'. אין כאן משפחות. זה היה נכון אולי פעם, כשהיו במשק מספר מצומצם של משפחות בעלות הון - רקנאטי, אייזנברג, פרומצ'נקו, מושביץ. באותם ימים עוד היה נכון לקרוא לזה משפחות. אני לא פועל כמשפחה, אלא כיזם וכאיש עסקים. זה שבעסקים הורים משלבים את ילדיהם, אינו הופך את הדבר לשליטה במשק על ידי משפחות. כך או כך, ישנם יתרונות רבים לכך שיש קבוצות עסקיות משמעותיות וחסונות, המחזיקות מגוון של חברות".

- אילו יתרונות יש לכך?

"הגיוון בחברת אחזקות שמחזיקה בחברות אחדות מסקטורים שונים מאפשר לחברת האחזקות - ולכן גם לחברות הבנות שלה - להיות עמידות יותר במצבי משבר, כך שאם אחת החברות התפעוליות נקלעת למצוקת נזילות, החברה האם יכולה לסייע לה בהזרמה כספית.

"לעומת זאת, אם חברת אחזקות או איש עסקים מחזיקים רק בחברה אחת, הסיכון העסקי גדל, ולא בטוח שהיא תוכל לעזור לה בשעת משבר. צריך לזכור שהגיוון באחזקות תומך מאוד ביזמות ובצמיחה. ניתן לקחת רווחים ואמצעים מחברה אחת, ולהשקיע אותם בחברה אחרת שיש לה תוכניות התרחבות, וגם במיזמים חדשים. זה מנוע גדול לפיתוח המשק".

אבל בפועל רוב חברות האחזקה הן בעצמן ממונפות, כך שבעיות בחברה אחת יכולות לגרור גם חלק גדול מהקבוצה כלפי מטה, ובמבנה הנוכחי הסיכון והחשיפה של הציבור לנפילה באחת החברות גבוה יותר.

"המצב הפוך. חברות אחזקה תומכות בחברות התפעוליות. באשר למינוף - חשוב שיהיה בפרופורציה סבירה, וחשוב מאוד לשמור על נזילות גבוהה. החל בדצמבר 2006 הכנתי את קבוצת אי.די.בי למשבר שעמד להגיע, ווידאתי שלחברות הקבוצה יהיו יתרות מזומנים גבוהות. אנו ממשיכים גם כיום במדיניות הזאת".

- מה דעתך על נתוני בנק ישראל לגבי הריכוזיות במשק מצד כמה קבוצות?

"יש התייחסות של בנק ישראל לריכוזיות, אך גם מתוך הנתונים שבנק ישראל מביא לא עולה שישנה בישראל ריכוזיות גבוהה. אין שום בעיה של ריכוזיות במשק. ואגב, התנהלותו של בנק ישראל מקנה תחושה של יציבות במשק ואני שמח שבראשות בנק ישראל עומד סטנלי פישר, נגיד הבנק, שהוא אדם חכם וזהיר, ובעל ראייה מאקרו-כלכלית רחבה".

- אז אתה לא חושב שיש בעיית ריכוזיות במשק הישראלי?

"אין שום בעיה של ריכוזיות במשק. זו אג'נדה מוטעית. פופוליסטית. הריכוזיות ממוצעת ביחס למדינות אחרות, ויותר מכך - הריכוזיות בישראל הולכת ופוחתת משנה לשנה; היא לא גדלה.

בעבר היה המשק בבעלות הממשלה וחברת העובדים, אחר כך בבעלות מספר קטן של בעלי הון. אבל רשימת הקבוצות העסקיות המשפיעות והגדולות במשק הולכת ומתרבה עם השנים. אם פעם דיברו על ארבע קבוצות עסקיות, באמצע העשור המספר עלה ל-11, אחר כך ל-13, 15, 17 - וכיום מתייחסים ל-20 קבוצות עסקיות מובילות. אין ספק שהמספר ימשיך לעלות ככל שהמשק יתפתח ויגדל".

- אין צורך לטפל בהקטנת הריכוזיות?

"אם הריכוזיות הייתה גורמת לפגיעה בתחרות במידה שהייתה גדולה מהיתרונות שיש למשק בקיומן של חברות אחזקות, אז היה צריך לטפל בכך. אבל זה לא המצב. ואגב, הטיפול, אם היה בו צורך, הוא לא דרך מכירה של חברות, אלא בהטלת מגבלות מתחום התחרות, כמו שעשו בעבר בתחום ההנפקות.

"כך למשל, ישנן מגבלות לגבי סכומים שאותם כלל ביטוח (המשתייכת לאי.די.בי - ע.א) יכולה להשקיע בהנפקות ובגיוסים של חברות מהקבוצה. ברור שכלל ביטוח אינם אוהבים את זה. בכל אופן, אף אחד לא מנצל את הגיוון באחזקות שלנו לפגיעה בתחרות".

- מה דעתך על הביקורת החריפה שהשמיעו חברי הכנסת בעניין הריכוזיות?

"גם אם יש לעתים מקום לתיקונים רגולטוריים מסוימים, צריך להימנע ולהיזהר בתקופת משבר מביצוע פעולות רגולטוריות חפוזות, שיהיו על בסיס פופוליסטי. בתקופה כזאת חשוב במיוחד שהרגולציה תהיה עניינית, תתנהל בזהירות ותימנע מרוחות פופוליסטיות, אשר עשויות לפגוע במשק. לדעתי מתקיים מתאם בין עוצמת המשבר בכל מדינה לבין הצעדים הרגולטוריים שננקטים בה והאווירה הפופוליסטית המפריעה לעשיית עסקים ולצמיחת הכלכלה. זה נושא מעניין לעבודת מחקר".

- אבל דווקא בישראל המשבר הכלכלי לא חריף.

"המתקפות הפופוליסטיות הן כנראה ראיה לכך שהמשבר הכלכלי הגיע לישראל. חשוב לשמור על התערבות ממשלתית עניינית ולא מופרזת, אחרת נחזור אחורה שנות-דור".

- עיקר הביקורת בנושא הריכוזיות מופנית לאי.די.בי, שנטען כנגדה שהיא כוחנית וחזקה מדי. מה דעתך על הדברים שנאמרים?

"קבוצת אי.די.בי אינה כוחנית כלל, והעובדה שקבוצת אי.די.בי נערכה מבעוד מועד למשבר, ויצאה ממנו מחוזקת, אינה סיבה להכבדה רגולטורית עליה, אלא להיפך. אני משוכנע שכל הרגולטורים מעודדים מכך שאי.די.בי עברה את המשבר ללא זעזועים, בניגוד למה שחוו חלק מהקבוצות העסקיות האחרות. זה בהחלט תרם ליציבות של המשק במהלך המשבר".

- ובכל זאת, מה תעשו אם יתקבלו החלטות להקטנת הכוח שלכם?

"לאורך כל השנים, אנו משתפים פעולה באופן הדוק עם כל הגופים הרגולטוריים, מכבדים החלטות ופועלים לפי הכללים. נפעל במדויק לפי מה שייקבע. נשמח לתרום ולהירתם לכל תהליך שיהיה בו משום חיזוק ושיפור למשק הישראלי, אבל אני מקווה שטובת המשק תהיה נר לרגליהם של הרגולטורים, ושהפעולות יהיו ענייניות ולא פופוליסטיות. צריך להישמר שלא נגיע למצב שקבוצות עסקיות נמנעות מלעשות עסקים. מבחינתי, ההחלטה שלא להשתתף במכרז תחנת הכוח הסולארית באשלים הייתה בעיקר בגלל הסיבה הזאת.

"בעבר, כשנטויז'ן רצו לקנות מניות בהוט, שאלה אותי הממונה על ההגבלים העסקיים, רונית קן, מה עמדתי לגבי עסקה זו, אמרתי לה שעמדתי תהיה בדיוק לפי המסקנה שאליה תגיע הרשות. אם יחשבו שהעסקה טובה לתחרות - שתאשר אותה, ואם לא - אז לא נעשה את העסקה. הסברתי שבכל מקרה נקבל את ההחלטה, לא נערער עליה ולא נלך לבית המשפט להגבלים בכל פעם שתתקבל החלטה שלא תתאים לנו".

- בגלל זה גם ביטלתם את העסקה לרכישת חברת חומרי הבנייה הנסון?

"כשהתברר לי שרשות ההגבלים חוששת מאפשרות לפגיעה בתחרות (אי.די.בי היא גם הבעלים של מונופול המלט נשר - ע.א), ביקשתי לבטל את העסקה, וכך היה".

כלל ביטוח על המדף?

אם אכן יינקטו צעדים רגולטוריים להקטנת הריכוזיות במשק, נראה כי החברה המרכזית שאי.די.בי תצטרך למכור היא כלל ביטוח. ישנה יוזמה של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, להפריד בין החזקות מהתחום הפיננסי לתחום הריאלי של תאגידים. הסיבה לכך היא פוטנציאל ניגוד העניינים הקיים בהחזקה בחברה המעניקה אשראי מכספי הציבור שאותם היא מנהלת לחברות אחרות שהן צרכניות של אשראי.

- באחרונה פורסם שאתם מתכוונים למכור את כלל ביטוח. איפה זה עומד?

"כפי שדיווחנו לאחרונה, קיבלנו מספר פניות ממשקיעים ישראלים וזרים שמתעניינים ברכישת כלל ביטוח. אם הפניות הללו יהיו אטרקטיביות בעינינו, נשקול זאת".

- האם ההחלטה למכור את כלל ביטוח קשורה ביוזמה של ראש הממשלה להפריד בין אחזקות פיננסיות וריאליות של תאגידים?

"אין החלטה למכור את כלל ביטוח. אבל צריך לזכור שכדי להתפתח ולהיכנס להשקעות חדשות, צריך לעתים להמיר ולממש חלק מהאחזקות הוותיקות. כמובן שאם תהיה חקיקה שתחייב אותנו למכור חברה, נפעל בהתאם".

- אתה מסכים שיש בעייתיות באחזקה בתאגיד פיננסי שמעמיד אשראי, ובחברות שהן צרכניות של האשראי?

"אני מבין את החשש, אבל הוא מופרך. יש בעניין הזה ובנושאים נוספים חשדנות יתר שאינה במקומה. אני לא חושב שבבנק כלשהו ייתנו אשראי למישהו בגלל קשר מיוחד שיש לו עם בעלי השליטה, כשם שלא יימנעו ממתן אשראי בגלל היעדר קשר שכזה. ההנהלות והדירקטוריונים של הגופים הפיננסים עצמאיים ומתנהגים כראוי".

- מעולם לא התערבת בכלל ביטוח בהחלטות הקשורות באשראי ובהשקעות?

"מעולם לא פניתי לכלל ביטוח בנושא מתן אשראי לגופים עסקיים. הם בהחלט שמעו את דעתי במצבים שבהם הציגו בפניי הצעות להשקעה, בעיקר בתחום הנדל"ן, ובעניינים נוספים הקשורים לאסטרטגיה של החברה".

- ומה לגבי הקשרים שיש כיום בין בעלי השליטה? אתה יכול לומר בכנות שזה לא משפיע בקבלת החלטות?

"אין דבר כזה 'שמור לי ואשמור לך'. עם זאת, יש לכל אחד מהמנהלים והדירקטורים דעות על עסקים, על מגזרים וגם על אנשי עסקים ועל המאפיינים האישיותיים שלהם. הדעות האלה רלוונטיות בהיבטים של השקעות וסיכונים. זה נובע גם מכך שהקהילה העסקית בישראל קטנה, ורבים במגזר העסקי מכירים זה את זה. הרי בסופו של דבר, ישראל שקולה בגודלה לעיר בינונית בסין. יש לכך גם היבטים חיוביים, מכיוון שאתה יודע עם מי יש לך עסק".

- אז אין בעיה באחזקה של קבוצה גם בתאגיד פיננסי וגם בריאלי?

"אין עם זה בעיה כשמקיימים את החוק וכשעובדים בהגינות. כך המצב בקבוצת אי.די.בי. כמו כן, יש לציין שאינני רואה נהירה של גופים זרים לרכישות של גופים פיננסיים ישראלים, מלבד ג'נרלי שמחזיקה הרבה עשרות שנים בחברת מגדל. ראינו את קרנות סרברוס וגבריאל שזכו במכרז לרכישת השליטה בלאומי ואיך זה נגמר - בפיאסקו גדול. כך שבסופו של דבר קשה לראות בינתיים תחליף לאחזקה של הגופים הפיננסיים שלא על ידי קבוצות עסקיות".

"הסכם צריך לכבד"

שותפו של נוחי דנקנר בפרויקט הפלאזה בלאס-וגאס, יצחק תשובה, עובר תקופה עמוסה למדי בימים אלה. מצד אחד ממצאים חיוביים לגבי קידוחי הגז שלו מגדילים את כוחו, ומצד שני הוא מתמודד עם דרישות מצד המדינה להגדלת התמלוגים מאותם קידוחים. דנקנר, שנכנס באחרונה לפעילות בתחום חיפושי הגז באמצעות חברת מודיעין יהש, אינו מבין את הדרישה להעלאת התמלוגים.

- מה עמדתך בסוגיית התמלוגים מגילויי הגז?

"להערכתי, בארץ הושקעו עד היום הרבה מאות מיליוני שקלים בחיפושי גז ונפט, כאשר מי שהשקיעו את כספם ידעו שאם לא יימצאו תגליות, הם יאבדו את כל כספם, ואם יימצאו תגליות, יצטרכו להפריש תמלוגים שנקבעו בחוק לקופת המדינה.

"זה זהה בעיניי להסכם שהצדדים צריכים לכבד. קשה בעיניי להשלים עם גישה שאומרת שכאשר התמזל מזלם של משקיעים, והם קדחו ומצאו גז, אז המדינה תפעל בחקיקה רטרואקטיבית לשינוי תנאי ההסכם.

"אם ממשלת ישראל סבורה שיש עוד מרבצים של אנרגיה שהם אוצר המדינה ואינה רוצה ביזמויות פרטיות, אז שתחליט לקחת על עצמה ולהשקיע בקידוחים כמה שתמצא לנכון, וזאת למרות שייתכן שלא תמצא דבר. צריך לזכור שזהו סיכון עסקי לא קטן. אני חושב שאזרחי המדינה צריכים לשמוח מאוד על התגליות, שכן קופת המדינה וכל אזרחי ישראל ייהנו מהן גם באופן ישיר וגם באופן עקיף".

"איפה הייתי לפני עסקת אי.די.בי? נחשבתי חלק מהריכוזיות?"

הספר "ישראל לאן", של גדי בלום וניר חפץ, מביא סדרה של ראיונות עם אישים בולטים בחברה הישראלית, ובהם נוחי דנקנר. במסגרת אותו ראיון התייחס דנקנר לריכוזיות במשק הישראלי ולכוח הגדול שצבר בשנים האחרונות.

"איפה הייתי לפני עסקת אי.די.בי? קניתי את אי.די.בי לפני כחמש שנים. השלמת העסקה הייתה במאי 2003. האם לפני כן מישהו שיבץ אותי כאחת המשפחות ששולטות במשק? האם נחשבתי לחלק מהריכוזיות? אני הרי חדש ברשימות האלו. לפני שש שנים לא הייתי בהן ואיני יודע אם אהיה בהן בעתיד. דברים משתנים", אמר דנקנר.

דנקנר גם הסתייג מכך שמשפחתו "שולטת" במשק, וטען כי הוא מייצג רק את עצמו.

"אנשי עסקים חדשים צומחים בסביבה הכלכלית הדינמית של השנים האחרונות וצוברים השפעה במהירות, ואילו אנשי עסקים אחרים מאבדים השפעה. זו דרכו של עולם: לא לעולם חוסן.

"הנה בא ב-2003 איש עסקים שניצל את הסביבה הכלכלית הדינמית שעליה אני מדבר ורכש את אי.די.בי, ואת מי הוא מייצג? ייצגתי רק את עצמי ואת בני משפחתי הקרובים, וכמובן את שותפיי, משפחות מנור ולבנת, וחבריי אבי פישר, רפי ביסקר וג'קי שימל".

"להשאיר את הטיפול לחברות ולדירקטוריונים"

סוגיה נוספת שעלתה בעת האחרונה לכותרות היא שכר הבכירים. פרסום טבלאות השכר של מנהלי החברות הציבוריות ב-2009, המרוויחים מיליוני שקלים מדי שנה, גרר ביקורת ציבורית חריפה וקריאה למגבלות על שכר הבכירים באמצעות חקיקה. דנקנר מאמין כי אכן יש בעיה בשכר הבכירים, אך לא חושב שהפתרון צריך להגיע באמצעות חקיקה.

"שכר הבכירים אכן הגיע במקרים מסוימים לרמות מופרזות, אבל ההצעה להגביל את שכר הבכירים בחקיקה היא בעיני אחד הביטויים להכבדות רגולטוריות על המגזר העסקי, שאינן במקומן ושהינן פועל יוצא של הרוח הפופוליסטית שמגיעה בעקבות המשבר העולמי", אומר דנקנר.

"עליית תגמול הבכירים לרמות לעתים מוגזמות, נגרמה בשל מספר סיבות. הראשונה היא השינוי שביצעה רשות ניירות ערך לפני מספר שנים, שעל פיו חייבים לפרסם את שמות המנהלים כל אחד עם התגמול שלו. אמצעי התקשורת עטו מיד על המידע החדש והחלו לערוך טבלאות, השוואות ודירוגים, כאילו שדירוג שכר מעיד על מקצועיותו ועל רמתו של המנהל. זה גרם לתחרויות יוקרה בין המנהלים וללחצים להעלאת התגמול".

- אז איך אפשר לטפל בנושא אם לא באמצעות חקיקה?

"צריך להשאיר את הטיפול בריסון התגמול לחברות ולדירקטוריונים, וחזקה עליהם שיידעו כיצד לעשות זאת. הדירקטורים אינם פועלים בחלל ריק והם רגישים מאוד לביקורת ציבורית".

"לא פשוט להיות בעל שליטה בחו"ל כשמרכז חייך בישראל"

למרות החששות מפעולות רגולטוריות שיינקטו נגד אי.די.בי וקבוצות גדולות אחרות במשק, דנקנר לא מוטרד, והדבר לא אמור לשבש לו תוכניות עתידיות. הסיבה לכך היא שממילא תיכנן דנקנר להרחיב את פעילות הקבוצה בעיקר בחו"ל.

"כדי לצמוח ולגדול, אנחנו צריכים לצאת ולהרחיב את עסקינו מחוץ לישראל. אני עושה את זה כבר 7 שנים", הוא אומר. "אם ב-2003 רק 3% מנכסי אי.די.בי היו בחו"ל, היום הפרופורציה היא כ-35% מחוץ לישראל, והתהליך נמשך ויימשך. מתוך ההשקעות החדשות שעשינו באי.די.בי מאז שרכשנו את השליטה, רק 20% היו בישראל ו-80% מחוץ לישראל. מנגד מכרתי אחזקות בעשרות חברות של הקבוצה, כמו בנק דיסקונט, אזורים, סאיטקס ואחרות, בהיקף כולל של יותר מ-30 מיליארד שקל".

- מה היעד שלך בהשקעות בחו"ל?

"אני מעריך שבעתיד יהיו יותר מ-50% מההשקעות של אי.די.בי מחוץ לישראל. עם זאת, אני מבקש להבהיר שנמשיך להיות קבוצה ישראלית, ציונית ופטריוטית. נמשיך לקיים ולהפעיל עסקים בישראל, ונמשיך לסייע ולעזור לקהילה בישראל בדגש על יישובי הפריפריה בגליל ובנגב".

ההשקעה המרכזית שלכם בחו"ל היא בקרדיט סוויס, שם אתם מחזיקים בכ-3.25% מהמניות בכ-6 מיליארד שקל. אתה לא מתחרט על שאתה נמצא בחשיפה גבוהה לקרדיט סוויס בדיוק כשהחל גל הירידות האחרון בשווקים, שהביא אותך להפסד על הנייר של כמיליארד שקל?

"ממש לא. הרווחנו בקרדיט סוויס 900 מיליון דולר, כך שגם אחרי ההפסד על הנייר אנחנו עדיין מורווחים כ-650 מיליון דולר. בכל מקרה אני לא מייחס חשיבות רבה להפסד על הנייר. שערי המניות של רוב החברות האחרות בבורסה, כולל של חברות מקבוצת אי.די.בי, ירדו יותר ממניית קרדיט סוויס, אז למה להתרגש דווקא מזה?

"מדובר בבנק מאוד איכותי, שמרני עם הלימות הון מאוד גבוהה של 16.4%. רבע מהפעילות שלו במשקי בית בשווייץ שהם מאוד סולידיים, כרבע בבנקאות פרטית שכמעט אין לה נגיעה למשבר וכשליש מהפעילות בארצות הברית. החשיפה של הבנק לאשראי באירופה מזערית, ולראיה מניות קרדיט סוויס ירדו פחות ממניות של גופים פיננסים אחרים בשבועות האחרונים".

- עיקר ההשקעה שלכם בחו"ל היא בנדל"ן וברכישת מניות קרדיט סוויס, שם אתם משקיע פיננסי. למה לא רכשתם עד היום שליטה בחברה בחו"ל?

"קרדיט סוויס אינה השקעה פיננסית, אלא השקעה אסטרטגית ובהחלט יש לנו השפעה על המתרחש בה. צריך להבין שלא פשוט להיות בעל שליטה בחו"ל, כשמרכז חייך בישראל. לכן עדיף להצטרף לקבוצת שליטה קיימת, או למצוא ניהול איכותי לקבוצה".

- אז אם זה בעייתי לרכוש שליטה בחו"ל, איך בכל זאת תתרחבו שם?

"יש לנו, בעיניי, ארבעה אופנים להשקיע בחו"ל: האחד - השקעת מיעוט פיננסית בחברה גדולה ללא השפעה על הניהול; השני - השקעת מיעוט עם השפעה כמו זו שיש לנו בקרדיט סוויס; השלישי - רכישת שליטה של 20% עד 30% בחברה בינונית-גדולה; והרביעי - השקעות בנדל"ן".

הפתעה לטובה

- להערכתך, לאן יתפתח המשבר?

"אני חייב לומר שארה"ב הפתיעה אותי לטובה בעוצמתה. האינדיקציות שם מאוד טובות. גם אם לפעמים וול סטריט נופלת בגלל אכזבה מפרסומים של אינדקס כזה או אחר, בסך הכל הכלכלה האמריקנית נמצאת בתהליך רציף של יציאה מהמשבר. רואים את התהליך הזה בהתבוננות כמעט על כל פרמטר מאקרו-כלכלי שיוצא מארצות הברית - החל בשוק העבודה, דרך שוק הנדל"ן וכלה במצב הפירמות העסקיות".

- מה לגבי המצב באירופה?

"באירופה המשבר גדול, וייתכן שלא הגענו לשיא המשבר שם. עם זאת, אני מאמין שגם האירו וגם האיחוד האירופי ישרדו. אני סבור שעל האירופים לשנות את הרגלי העבודה שלהם: לצאת לפנסיה בגיל מאוחר יותר, ולהגדיל את מספר שעות העבודה השבועיות, בכדי להגדיל את הפריון. אם הם לא ישנו את תפיסת העולם שלהם לגבי העבודה, הם יצטרכו לרדת ברמת החיים שלהם.

"זהו תהליך היסטורי שנובע מהפינוק של האירופים. מצד אחד האוכלוסייה באירופה הולכת ומזדקנת, ומצד שני יש מעט מדי שעות עבודה שצריכות לתמוך ולסייע לאנשים שלא עובדים זמן רב מדי. המשבר באירופה הוא משבר קשה שהינו חלק מאותו משבר ענק שפקד את העולם. בעיניי, המשבר מבטא בסופו של דבר תהליך מעבר של כוח, של עושר ושל השפעה מן המערב למזרח".