סבסוד מעונות לעובדות המגזר הציבורי: ללא מבחני הכנסה

בדיוק לפני שנה הצליח משרד האוצר לאשר בממשלה חוק עוקף, שביטל הלכה למעשה את פסיקת בג"ץ שקבעה לראשונה כי על המדינה להכיר בהוצאות עבור מטפלות לצורכי מס. באוצר הסבירו אז כי פסיקת בג"ץ תביא למודל בלתי שוויוני, שיטיב דווקא עם סקטור צר של נשים חזקות יחסית, שהכנסתן עוברת את סף המס.

ואולם, ל"גלובס" נודע כי אותו משרד אוצר שדיבר אז בשם השוויוניות, מדבר כעת עם ההסתדרות על הקצאה של 300-400 שקל בחודש לטובת סבסוד מעונות לילדים עבור עובדות המגזר הציבורי - זאת בניגוד לפרסומים שסברו כי מדובר בהטבה לעובדות משרדי הממשלה בלבד, הנחשבות לחלשות יחסית. נציין כי ישנם 700 אלף עובדים במגזר הציבורי שכולל משרדי ממשלה, חברות ממשלתיות ומוסדות נוספים החל במשרד החינוך ועד חברת החשמל.

בהסתדרות דורשים שהתוספת תינתן לכל עובדת עם ילדים עד גיל 12, בעלות כוללת של עד 400 מיליון שקל בשנה. במשרד האוצר נוטים להסכים למתווה בעלות מעט נמוכה יותר, אך מדגישים כי בכל מקרה התוספת שתינתן לנשים תילקח בחשבון כשיקבעו את גובה תוספות השכר.

"קבוצת לחץ"

בדיקת "גלובס" העלתה כי עובדות המגזר הציבורי לא יידרשו לעבור מבחני הכנסה לצורך קבלת התשלום, זאת בעוד כל אזרח במדינה נדרש לעבור מבחני הכנסה כדי לזכות בסבסוד מעונות לילדים על פי קריטריונים קבועים. אבל זה לא הכל: מתברר כי מה שמכונה "סבסוד" הוא למעשה תוספת שכר לכל דבר, שכן התשלום אמנם מוגדר תוספת עבור מעונות, אבל אפשר לעשות בו כל דבר אחר - למשל שופינג.

לא מדובר בתשלום שניתן כנגד רישום למעון או לצהרון, אלא תשלום קבוע ובלתי מותנה. למען ההגינות, צריך לומר כי חלק גדול מעובדות המגזר הציבורי מרוויחות שכר נמוך, ואף נזקקות בחלק מהמקרים להשלמת הכנסה. עם זאת, ישנן גם לא מעט נשים שמרוויחות היטב במגזר הציבורי - במיוחד בחברות הממשלתיות. "אם יש קריטריונים לסבסוד מעונות, אז שהקריטריונים האלה יחולו על כולם ולא רק על מי שאינו נמנה עם קבוצת לחץ כזו או אחרת", טוענת מנכ"לית שדולת הנשים, נורית צור.

לדברי צור, המהלך הנוכחי רק מחזק את טענתה כי משרד האוצר זרע חול בעיניהם של חברי הכנסת כשדיבר על שוויוניות ועל חוסר במשאבים. צור גם מותחת אצבע מאשימה על כך שהאוצר נפנף ב"דיל", כדבריה, שהשיג יו"ר ההסתדרות עופר עיני במסגרת ההסכם הקואליציוני עם מפלגת העבודה, במסגרתו נוספו 320 מיליון שקל לאגף מעונות היום במשרד התמ"ת. "עיני עמד מאחורי הדיל הזה עם הארגונים נעמ"ת ואמונה (שמפעילים בעצמם מעונות, כאשר נעמת היא חלק מההסתדרות - ש.נ), והאוצר הציג אותו כאילו הוא מייתר את הצורך ביישום הפסיקה".

"מה קורה פה?"

לדברי צור, שדולת הנשים תעלה את הסוגיה הנוכחית בפני בג"ץ בדיון שיתקיים באוקטובר הקרוב סביב העתירה שהגישו כנגד אי יישום פסיקת בג"ץ מצד הממשלה. "אנחנו נלך עם זה בכל הכוח. זה מפלה הורים וזה לא חוקתי", היא טוענת. מנהלת המחלקה המשפטית בשדולת הנשים, עו"ד שירלי שלומיוק-בבאי, לא מתרעמת על ההטבות לעובדות המגזר הציבורי, אבל מבקשת לאמץ אותן בכלל המשק: "עובדי המדינה מקבלים הרבה מאוד זכויות יתר. במקום לדבר על אפליה צריך לדבר על אימוץ המודלים בשירות המדינה לטובת כלל ציבור העובדים - כמו שעות עבודה גמישות, יותר ימי בחירה ומחלה ועוד. לא יכול להיות שהמדינה אומרת לנו שצריך פתרון כולל, ואז נותנת לסקטור מסוים. מה קורה פה?".

יצוין כי כבר כיום עובדות המגזר הציבורי זוכות לתשלום שהוגדר עבור מעונות, אולם הוא עומד על סכום זניח של 20-50 שקל בחודש.

גול עצמי

נראה כי משרד האוצר הבקיע "גול עצמי" בעצם ההסכמה להיטיב כעת עם עובדות המגזר הציבורי. המהלך הזה יעלה לו ביוקר אם יגבר הלחץ הציבורי שידרוש מהממשלה להגדיל את סבסוד המעונות לכלל הציבור כדי למנוע אפליה. באופן אירוני, ניתן למנוע כל טענה לאפליה באמצעות ניסוח טכני פשוט: להגדיר את התוספת לעובדות המגזר הציבורי "תוספת לעידוד נשים" למשל, במקומות תוספת עבור מעונות.

פסיקת "בג"ץ האברכים", שקבעה רק בשבוע שעבר כי קצבת הבטחת ההכנסה שניתנת לאברכים פסולה בשל אפליית שאר הסטודנטים במדינה, עדיין מהדהדת ומזכירה כי לא רק האברכים במדינה מופלים לטובה. והנה תזכורת מאותה פסיקה, כלשונה של נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש: "החובה לחלק את תמיכות המדינה בשוויון וללא הפליה היא נגזרת של הזכות לשוויון".