תמונת הסיכונים לאסונות טבע ורעידות אדמה בישראל מתבהרת

המבוטח הממוצע נפגש לרוב עם חברות הביטוח כשנגנב לו הרכב, כשפח המכונית נפגע בתאונה או כשהצנרת בבית ניזוקה. ואולם, החשיבות האמיתית, ולמעשה המשמעות בביטוח, טמונה במקרי הקטסטרופה - האישית או הלאומית, הגורמים נזקים כבדים מדי מבחינתו של הפרט. למשל, הרס מוחלט של הבית, או לחילופין צורך בנסיעה למרכז רפואי בחו"ל כדי לעבור השתלה מורכבת. מבחינה זו, פוטנציאל הנזק ההרסני הנרחב הגדול ביותר בישראל נוגע לאסונות טבע - ובישראל מדובר בעיקר ברעידות אדמה. נושא זה נדחק לקרן זווית בדיון הציבורי, כשהעניין הציבורי מתרכז בסוגיות מיידיות ואישיות יותר.

עם זאת, מבחינת חברות הביטוח מדובר בסוגיה מרכזית המלווה אותן כדבר שבשגרה, כשהממשלה רק החלה להיערך לכך (ועדיין רחוקה מלהיות מוכנה לאירוע הרסני מעין זה). עד עתה, רוב הרכוש של הממשלה אינו מבוטח, ובמסגרת זו גם מרבית התשתיות, כשבמקרה של נזק עצום ייפול שיקום התשתיות על המדינה, שאין לה ייעודה לנושא בתקציב.

בכל אופן, ובהתייחס לחשיבות הרבה של מבטחות המשנה בכל הנוגע לכיסוי הביטוחי במקרה שתתרחש כאן רעידת אדמה הרסנית, עיקר הסיכון הביטוחי של חברות הביטוח בנושא נמצא מחוץ לישראל, לאחר שהועבר למבטחות המשנה. ומבחינה זו, נראה שמתחוללים מתחת לפני הקרקע כמה שינויים שעשויים להשפיע על מחירי הביטוח לרעידות אדמה בישראל.

משקולת המדינות המתפתחות

כמה ממבטחי המשנה המובילים בעולם מספרים כי פיזרו בעבר סיכונים לרעידות אדמה וקטסטרופות ממדינות מפותחות למדינות מתפתחות. גורם בכיר בענף הביטוח המקומי, שנפגש עימם בימים האחרונים במהלך כנס תל אביב RE למבטחי משנה, אומר שזה עבד עבורם יפה.

למעשה, אסונות טבע משמעותיים במקומות לא מפותחים שלא בוטחו כמעט - כמו הצונאמי במזרח אסיה, ולאחר מכן רעידת האדמה בהאיטי, עבדו 'לפי המודל' והסתכמו בנזקים מוגבלים מבחינת מבטחות המשנה, כך שלא השפיעו על אופן פיזור הסיכונים שלהן על פני הגלובוס. ואולם, רעידת האדמה בצ'ילה בסוף פברואר השנה, שינתה את המצב.

צ'ילה הינה מדינה מתפתחת מבחינת חברות ביטוח המשנה, והנזק מרעידת האדמה מסתכם נכון להיום בכ-10 מיליארד דולר (ועשוי אף לטפס, כשהנתונים משם ממשיכים לזרום למבטחות המשנה). המקרה ערער למבטחי המשנה את המודל לפיזור סיכונים גלובלי לאסונות טבע, כשפתאום גם מדינות מתפתחות מציבות סיכון לנזקי ביטוח כבדים בהיקפים של מיליארדי דולרים רבים עבור חברות ביטוח המשנה.

לכן, מציינים הגורמים בשוק הביטוח המקומי העומדים בקשר עם מבטחות המשנה, אלו יפעלו להפחתת החשיפה שלהן לנזקי טבע במדינות מתפתחות - וזה כולל גם את ישראל. כפועל יוצא, הן גם עשויות להפחית את ה-CAPACITY (הקיבולת הביטוחית) שלהן למדינות אלו. התוצאה של הקטנת ה-CAPACITY למדינות המתפתחות ולישראל, עשויה להתבטא עם הזמן בהעלאת תעריפי ביטוח המשנה לרעידות אדמה, ומכאן שגם להתייקרות ביטוחים אלו בישראל.

עם זאת, נציין, משיחות שקיימנו בנושא בימים האחרונים, וכן במהלך כנס התל אביב RE, עלה כי עדיין יש CAPACITY גדול למדי עבור השוק הישראלי, גם בנוגע לאסונות טבע. אך כשזה נוגע לרעידות אדמה, יש חשיבות ל-CAPACITY איכותי לאורך זמן של מבטחות המשנה הגדולות והטובות.

כלומר, בכל הנוגע לישראל לא מדובר בסכנה לחוסר בביטוח, כי אם בזרז לייקור מחירים בתחום המאוד חשוב של רעידות אדמה. ואכן, בשוק הביטוח המקומי יש המעריכים כי ההשפעה על תעריפי הביטוח הללו תורגש אצל לקוחות הקצה בישראל כבר בחידושים הקרובים, החל מינואר 2011.

קיבולת ביטוחית גבוהה בישראל

במסגרת כנס תל אביב RE הרביעי, בבית הספר לביטוח על שם מרגוט וארנסט המבורגר במכללת נתניה, התקיים סימפוזיון בעניין ביטוח קטסטרופות בהשתתפות כמה מהגורמים המובילים בשוק הביטוח העולמי. מדבריהם עולה, כי הקטסטרופות הופכות לסוגיה משמעותית במיוחד מבחינת חברות ביטוח המשנה.

"ב-20 השנים האחרונות הייתה באליאנז-רה קפיצה של פי 5 בנזק מתביעות בגין רעידות משנה ביחס ל-20 השנים שקדמו", סיפר קלמנס וון ויקס, מנכ"ל אליאנז-רה. לדבריו, הקטסטרופות הטבעיות האפשריות לישראל הן רעידת אדמה (גם מלווה בצונאמי), הצפות פתע או בצורת.

הוא התייחס גם ליכולת המשק לקנות ביטוח משנה לרעידות אדמה בחו"ל, ואמר כי "יש הרבה CAPACITY לביטוח בישראל, וזה מוביל לתחרות".

לדברי יואכין אורחאס (Joaquin Orejas), חתם בכיר מקבוצת Gen Re (הנמנית על קבוצת ברקשייר האתאווי של וורן באפט), "קודי בנייה מחמירים המתוכננים לעמידה ברעידות אדמה אכן עוזרים. אבל, צריך לדעת שהקודים הללו נועדו להציל חיים ולא את המבנה, וגם שיש לאכוף אותם". מבחינה זו, נציין שבישראל יש קודים מחמירים כבר שנים לא מעטות, כשהבנייה המודרנית פה נחשבת לאיכותית.

עם זאת, לדבריו, "גילינו במדינות רבות בעולם, שרוב הבניינים שנבנו בבום של שנות ה-2000 לא היו באיכות הבנייה הגבוהה ביותר". גורמים בשוק הביטוח המקומי ציינו מנגד באוזנינו, כי בישראל המצב כנראה שונה והבנייה נעשית באיכות גבוהה ביחס לקודים הנדרשים - לכל אורך השנים.

אורחאס המשיך ופירט את מלוא התמונה החמורה המצטיירת במקרי רעידות אדמה חזקות, ונגע בסוגיה מרכזית המבהירה עד כמה פיצוי בגין נזקי רעידות לא פותר את כל הבעיות, כשגם התנהגות מופתית של חברות הביטוח עשויה שלא להספיק, בגלל שיהיה "בלאגן" לאומי (ובישראל, נזכיר, המדינה נמצאת רק בשלבי היערכות מוקדמים ואין מוכנות אמיתית לקטסטרופה). "חברות הביטוח מתעלמות מנזק לתשתיות בזמן רעידת אדמה, וזה יפגע ביכולת לתקן נזקים שכן בוטחו", אמר. "יש גם התעלמות מנזקים ללקוחות וספקים של מבוטחים, והכל יתעכב בשבועות הראשונים כי איש לא יגיע לעבודה", כפי שמלמד הניסיון שנצבר בעולם.

מכאן, שעשויה להיווצר בעיה ניכרת גם לאלו הנערכים לרעידת אדמה גדולה באופן ראוי, שכן סביר שיהיה חוסר באנשי מקצוע, והמנגנון לא יעבוד כיאות מבחינה תפעולית למשך זמן לאחר הרעידה. כלומר, חברות הביטוח יוכלו לעמוד בכך כספית, אבל בפועל המערך לא "יתקתק".

גם לדעת אורחאס, "יש הערכת חסר לגבי סיכונים במדינות מתפתחות, והשפעתם על חברות הביטוח משנה", הגם שלדבריו יש הרבה CAPACITY לענף הביטוח הישראלי.

אנרגיה שמחכה להתפרץ

עד כאן הראייה הביטוחית דרך משקפיים זרות. ומה מצב ההיערכות בישראל? לדברי ד"ר אבי שפירא, יו"ר ועדת ההיגוי שהקימה הממשלה להיערכות לרעידות אדמה, "ההיסטוריה באזור מלמדת שרעידות אדמה הרסניות הביאו בעבר לאלפי הרוגים. כמו כן, הערים המרכזיות באזור המזה"ת ספגו לפחות נזק כבד אחד במהלך 1,500-2,000 השנים האחרונות, וערי החוף באזור חוו גם צונאמי".

עוד לדבריו, רעידת אדמה בעוצמה הרסנית של מעל 6 בסולם ריכטר מתרחשת באזור ישראל אחת ל-80 שנה, מבחינה סטטיסטית, והאחרונה הייתה ב-1927. אך אין לדעת מתי תהיה רעידת אדמה גדולה. "רעידת אדמה יכולה לקרות כעת, בעוד זמן קצר, בעוד 20 שנים או 50".

עיקר הסכנה בישראל טמון לדברי שפירא באזור הבקעה, וישנה דאגה מיוחדת גם לגבי מפרץ חיפה - אזור חיפה והקריות, שם מתקיימות פעילויות סיסמיות (אם כי אין סימנים לרעידה גדולה באזור בעבר) ומרוכזת רוב התעשייה הכימית של ישראל.

הוא הוסיף והציג את תסריט האימים לרעידת אדמה הרסנית שעשויה לפגוע בישראל. "רעידת אדמה באזור עמק בית שאן תשפיע מיידית על תל-אביב, ירושלים וחיפה, וכל מה שביניהן, אשר ייפגעו, ובערים אלו מתגוררים 95% מהתושבים במדינה", אמר שפירא, וציין שכבר יותר מ-1,000 שנים לא הייתה רעידת אדמה גדולה באזור עמק בית שאן, כך ש"עצורה שם אנרגיה רבה, רבה מאוד".

בסיומת אופטימית משהו, חשף שפירא כי "יש שיתוף פעולה טוב וחילופי מידע וידע בנושא אסונות טבע בין המדינות במזרח התיכון, גם עם מדינות עוינות לישראל".