בדרך לסיכום: שכר הלימוד לסטודנטים יעלה בכ-3,000 שקל

אך הסטודנטים יקבלו תנאי הלוואה נוחים להחזר חלק מהתשלום ■ על פי הסיכום המסתמן יעמוד שכר הלימוד על כ-13 אלף שקל לשנה בתואר ראשון וכ-15 אלף שקל לשנה בתואר שני

בחודשים האחרונים עמלים בוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) יחד עם משרד האוצר על תוכנית חומש לשיפור מצבה של ההשכלה הגבוהה בישראל. אחד האגוזים הקשים לפיצוח בתוכנית הזאת הוא קהל הסטודנטים, ובעיקר נושא שכר הלימוד. בעבר יצאו הסטודנטים למאבקים רבים ומתוקשרים על כוונת האוצר והות"ת להעלות את שכר הלימוד, אך כעת נראה כי התאחדות הסטודנטים, המנהלת את המו"מ מול שני הגופים הממשלתיים, קרובה דווקא להתפשרות.

על פי הסיכום המסתמן, שכר הלימוד יעלה בכ-3,000 שקל ויעמוד על כ-13 אלף שקל לשנה בתואר ראשון וכ-15 אלף שקל לשנה בתואר שני. עם זאת, שלושת הגופים מתכננים להציע תנאי הלוואה נוחים לסטודנטים שמתבססים על החזר דיפרנציאלי עתידי בכפוף לרמת ההשתכרות של הסטודנטים לאחר סיום הלימודים.

על פי התוכנית, הסטודנטים ישלמו 6,000 שקל מתוך הסכום המלא באופן רגיל ואת היתרה (7,000 שקל לתואר ראשון או 9,000 שקל לתואר שני) יחזירו בעשר השנים שלאחר סיום הלימודים לפי רמת השכר שלהם. המדינה, באמצעות מס הכנסה, תנטר את רמת ההשתכרות של הסטודנט ומי שירוויח משכורת גבוהה יצטרך להחזיר את מלוא היתרה, בעוד מי שישתכר במשכורת נמוכה לא יחזיר את ההלוואה. יש לציין כי ההלוואות יינתנו לסטודנטים ללא ריבית וללא צורך בערבים. מי שיעניק את ההלוואות יהיו אחד מהבנקים או מחברות כרטיסי האשראי לאחר שייערך מכרז בנושא וייבחרו שני זוכים.

לכאורה, מדובר בתנאי הלוואה שאמורים להיות נוחים עבור הסטודנטים, אך מי מהם שיכול להרשות לעצמו לשלם את שכר הלימוד ללא הלוואה ייפגע מהשינוי וייאלץ להוציא מכיסו 3,000 שקל נוספים בשנה, לעומת שכר הלימוד הנוכחי שעומד על כ-9,600 שקל.

המהלך הזה, אם יושלם, אמור להביא לסיומה סאגת ארוכת שנים, במהלכה מנסה משרד האוצר להעלות את שכר הלימוד לסטודנטים, שכאמור, הביעו התנגדות עזה לכך. כמעט מאז קום המדינה, קמו ונפלו ועדות שונות שניסו להתוות את הדרך לקביעת שכר לימוד שישרת את האינטרסים של כל הצדדים, דוגמת ועדת מלץ, ועדת שוחט וועדת וינוגרד, שדווקא הציעה להפחית את שכר הלימוד ב-50% על פני חמש שנים.

יש לציין כי כחלק מהסכמתה של התאחדות הסטודנטים למהלך העלאת שכר הלימוד, הם עשויים לקבל יותר סמכויות בכל הקשור לניהול מוסדות הלימוד. זאת, על ידי שילוב של נציג סטודנטים בוועד המנהלים של האוניברסיטאות והמכללות. לא ברור עד כמה תהיה השפעתו של הנציג הבודד מהותית בקבלת החלטות, אך בהתאחדות מקווים בכך לגרוף יותר שליטה ובקרה בנעשה במוסדות.