קרן הון סיכון פלסטינית: "מרוב עוינות לא רואים היתרון בשת"פ"

למרות הקשיים והשנאה, יש בישראל וברשות הפלסטינית אנשים שמאמינים ששיתוף פעולה בין הצדדים בתחום ההיי-טק יכול להתרחש וגם לתרום לצמיחה של מדינת ישראל והרשות הפלסטינית. בשאר מסרי, יו"ר ומנהל חברת האחזקות Massar International, הוא אחד מהם.

לפני כחודש מסרי השתתף בפאנל מיוחד שעסק בהזדמנויות ופוטנציאל במגזר הערבי בישראל בתחום ההיי-טק, כחלק מהוועידה השנתית של איגוד תעשיית ההיי-טק.

אבל מסרי לא רק מדבר בנושא. בראיון ל"גלובס" הוא מספר שהוא אחד מהמשקיעים בקרן אל-בוואדר (בתרגום לעברית: ניצנים) הערבית-ישראלית - קרן ההשקעות משותפת להשקעות במגזר הערבי בהיקף של כ-177 מיליון שקל.

80 מיליון שקל מהכסף של הקרן הגיעו מהמדינה. את שאר הסכום, 97 מיליון שקל, גייסו אנשי פיטנגו חמי פרס, רמי קליש וזאב בינמן ממשקיעים פרטיים. על ניהולה אחראים במשותף ג'ימי לוי, בכיר לשעבר בקומברס ומייסד גליל סופטוור, חברת תוכנה שפועלת בנצרת; וחביב חזאן, בכיר לשעבר במקינזי.

את מסאר הקים מסרי ב-1994, במטרה לסייע הכלכלה הפלסטינית, דרך קידום הזדמנויות עסקיות בסקטור הפרטי. לחברה יש 15 חברות-בנות, שפעילות ברשות הפלסטינית, ירדן, מרוקו ומצרים. החברות הן בתחומי התקשורת, שירותים פיננסיים, פרסום ו-IT. בשנים האחרונות עסק מסרי, מהנדס וכימאי בהכשרתו, גם בפיתוח נדל"ן במרוקו וירדן ובנדל"ן תיירותי במצריים. הוא גם קיבל הכרה בינלאומית, כאשר הפורום הכלכלי העולמי הכתיר אותו כ"מנהיג גלובלי של המחר".

* זה נשמע תלוש כשמדברים על שיתוף פעולה בין פלסטינים לישראלים בימים האלה. זה בכלל אפשרי?

"זה בוודאי אפשרי. הכלכלה הפלסטינית תלויה בישראל. שנים רבות של כיבוש והגבלות, הכריחו אותנו לעבוד עם חברות ישראליות, בעיקר כרוכשים של מוצרים ושירותים. אם הקשרים היו רחבים יותר, שני הצדדים היו יכולים להרוויח".

לדברי מסרי, גם לפלסטינים יש מה להציע: "יש לנו משאבים אנושיים בדמות בוגרי אוניברסיטאות ומכללות - עשרות אלפי מתכנתים, מהנדסי אלקטרוניקה ומדעי המחשב, כמו גם עובדים במקצועות שנחשבים low-tech ויכולים להתאים למרכזי שירות.

"אלה אנשים שיכולים להיות מוכשרים בקלות למקצועות רבים ועלותם נמוכה בהרבה. הטכנולוגיה יכולה למנוע קשיים קיימים. הרי לא צריך לחצות גבולות. ישראלים לא צריכים להגיע לרשות, אלא אפשר לעשות הכל מרחוק. החיים לא חייבים להיעצר בגלל המחסומים והחומה".

מהצד השני, מסרי רוצה להביא את יכולות הייצוא של החברות הישראליות לרשות: "ישראל מנוסה ופלסטין אינה כזו. הגדלת שיעורי הייצוא ישפרו את הכלכלה הפלסטינית. אנחנו עובדים על בניית המדינה שלנו. עבודה על בסיס משותף תאפשר חדירה אל השוק הבינלאומי. כמו ישראל, גם הרשות הפלסטינית היא שוק קטנטן ומה שיאפשר צמיחה זה ייצוא. אם כל צד יתמקד ביתרונות שלו, הרווח יהיה הדדי".

* כל הדיבורים האלה יפים בתיאוריה, אבל איך מגשרים על העוינות?

"העוינות מאוד ברורה ומשפיעה על העסקים כבר מספר עשורים. מרוב עוינות, אנחנו כבר לא רואים את היתרונות בשיתוף הפעולה. אבל צריך לזכור שלפני האינתיפאדה השנייה, חברות ישראליות היו פעילות בשטחים.

"בשנים האלה, הכל היה נראה מבטיח. התקיימו מה שנראה כמו שיחות שלום רציניות וחברות ישראליות ופלסטיניות התחילו לדבר על שיתופי פעולה, בעיקר בהיי-טק. אבל אז הכל נעצר. מאז, גם הפלסטינים וגם הישראלים לא רוצים להתעסק עם הצד השני. למרות זאת, חברות ישראליות עדיין מוכרות מוצרים לשוק הפלסטיני".

לא לשלום כלכלי

על הרווח האפשרי משיתוף פעולה בעולם העסקים, גם דיבר ראש הממשלה, בנימין נתניהו. הוא השתמש במונח "שלום כלכלי", כלומר מצב בו גם אם אין עדיין פתרון מדיני, יכול להתקיים מסחר ענף בין שני העמים. מבלי להזכיר את נתניהו, מסרי, כך נראה, לא מקבל את הגישה הזו.

לדבריו, "אני מתמקד בפוטנציאל, אבל גם לי ברור שעד שלא יהיה פתרון פוליטי, הפוטנציאל לא יתממש. בישראל צריכים להבין שהפוטנציאל בשיתוף פעולה הוא לא רק עם הרשות הפלסטינית, אלא עם כל העולם הערבי. מדינות ערב לא ייפתחו לישראל, כל עוד אין פתרון לבעיה הפלסטינית.

"לישראל יש הסכמי שלום עם ירדן ומצרים, אבל שיתופי הפעולה הם מצומצמים מאוד. למרות שחברות ישראליות רבות יצאו לעשות שם, הפוליטיקה העיבה. אפילו אצל המעטים שמוכנים להתעסק עם ישראלים, הפרויקטים לא שרדו. הפלסטינים יכולים להיות גשר עבור ישראל לעולם הערבי. 43 שנים של כיבוש גרמו לנו להכיר זה את זה".

* יש היי-טק פלסטיני?

"בעזה כמובן אין שום פעילות כלכלית, להוציא אולי את המנהרות.יש שם מצב של אסון אנושי. בגדה לעומת זאת יש יציבות פנימית גם בערים, שבעבר היו לא שקטות כמו שכם או ג'נין. המצב הכלכלי משתפר לאט והאבטלה במגמת ירידה, אבל עדיין יש דרך ארוכה.

"אנחנו יודעים על משקיעים רבים שמחכים לשקט באזור כדי להגיע ולהשקיע. הם רוצים להגיע בקלות ובלי הטרדה, גם אם לא בחופשיות. ועידת בית לחם האחרונה הייתה מלאה. כמו שיהודים ברחבי העולם רוצים להשקיע במיזמים בישראל, יש משקיעים שרוצים להשקיע ברשות. המניע הוא כלכלי ורגשי כאחד".

* אילו שיתופי פעולה אתה רואה?

"אנחנו יכולים לייבא ביחד, וכך להקטין עלויות. גם מרכזי שירות יכולים לשרת אזרחים בשתי המדינות".

* אתה מאוד אופטימי.

"אני אופטימי, אבל גם ריאלי. אני יודע שיש עוינות. הגעתי לפלסטין לפני 15 שנים ואני חי את הטלטלות. המשרדים שלי ברמאללה קרובים למוקטעה וראיתי את הטנקים הישראלים ברחוב הסמוך, את הסגר הממושך. ועדיין, אני מאמין שכל יכול להיות הרבה יותר טוב".

* פלסטינים ישקיעו גם בישראל?

"בנסיבות הנכונות, בהחלט כן. זו הסיבה שאנחנו בחרנו להשקיע בקרן אל-באוודר. קל לנו לעשות את זה, כי זו השקעה שפונה לטובת קהילת ערביי ישראל. זה יכול להיות בסיס טוב לשיתוף פעולה. הקהילה הערבית ישראלית פתוחה לחברה ולכלכלה הישראלית וזה יכול להיות עוד לינק".

מקנאים בהיי-טק הישראלי

אל מסרי מספר שגם ברשות הפלסטינית מתקנאים בהצלחות של ההיי-טק הישראלי: "אנחנו מגייסים קרן הון סיכון פלסטינית ראשונה, סיראז' שמה. היעד הוא של 80 מיליון דולר, שיהיו מיועדים להשקעות בחברות טכנולוגיה פלסטיניות. בהחלט הסתכלנו על המודל הישראלי ועל התרומה שקרנות יוזמה הביאו לכלכלה הישראלית".

* האם הרשות מעורבת, כמו שממשלת ישראל הייתה מעורבת?

"הנשיא וראש הממשלה מברכים על היוזמה, אבל לממשל הפלסטיני אין משאבים רבים ומצד שני יש הרבה צרכים".