נראה ששוררת הסכמה די גבוהה כי חברות האנרגיה זוכות לתקבולים גבוהים מדי על הגז שנמצא בישראל, אך שוררת מחלוקת, מה יש לעשות בנוגע לכך.
דעה אחת היא, שיש להותיר את תקבוליהם הגבוהים על כנם, ולשנות את כללי המשחק רק מכאן ואילך.
דעה נגדית היא, שיש להעניק לחברות רק תקבולים סבירים. כלומר, לשנות את כללי המשחק רטרואקטיבית.
ברשימה זו הייתי רוצה להציע להעלות לדיון אפשרות נוספת: להעניק לחברות האנרגיה תקבולים נמוכים בצורה בלתי סבירה לכאורה. כלומר, להעניק להם פיצוי נמוך, שבלתי סביר היה לקבוע אותו מראש, אך סביר לקבוע אותו היום כדי להעניש את השחקנים החזקים על שדאגו לעצמם לתקבולי עתק והותירו את הציבור עם נתח מגוחך מהמשאבים.
בעולם מושלם, חברות האנרגיה היו מקבלות תקבולים סבירים והגונים על גילוי הגז, כפי שהיה נקבע מראש בחקיקה מסודרת לאחר דיון ציבורי ובהליך דמוקרטי שקוף.
אלא שאנו חיים בעולם בלתי מושלם. בעולם הבלתי מושלם לא התקיים דיון ציבורי ראוי מבעוד מועד, בעולם הבלתי מושלם נקבעו תקבולים בלתי סבירים, בעולם הבלתי מושלם חברות האנרגיה זוכות לכוח לוביסטי אדיר והציבור הרחב מיודע פחות על מה שקורה בתחומים מסוימים ומשפיע פחות מדי.
מה אפשר לעשות בעולם הבלתי מושלם? דרך אחת היא לומר שבעולם הבלתי מושלם נשנה את הכללים רק מכאן ולהבא. בכך נגן על זכות הקניין וכבוד האדם בעלי התאגיד, וגם נקנה אמינות להבטחות השלטונות, מה שישרת אותנו בבאות בקידום השקעות. יחד עם זאת, אנו לא רוצים להאדיר את כוח השלטון יתר על המידה לבל יצמח לנו דיקטטור.
דרך אחרת היא, שבעולם הבלתי מושלם נתקן את כללי המשחק רטרואקטיבית ובכך נבטיח שהציבור הרחב יזכה לחלק סביר מנכסיו שלו.
הפתרון המוצע כאן הוא, שבעולם הבלתי מושלם נקנה תמריצים להתנהגות נאותה. כלומר, נעניש את השחקנים החזקים שדאגו לעצמם לתנאים בלתי הוגנים: נעניק להם כעת תמלוגים נמוכים במיוחד. בכך, מצד אחד הציבור הרחב יזכה למשאבים שמהם יוכל לממן שירותי רווחה. מצד שני, הפתרון הזה ישרת אותנו בבאות, שכן השחקנים החזקים יידעו שלא משתלם להם לדאוג לעצמם לפיצוי בלתי סביר.
אם נקבע פיצוי סביר, הרי שלשחקנים החזקים ישתלם גם בעתיד לקבוע להם פיצוי גבוה בלתי סביר. זאת בבחינת מה הפסיד התחמן? הוא יפעל ב"שיטת מצליח". יזרוק אטריות על הקיר: מה שייפול ייפול, מה שיתפוס יתפוס. אם נעניש אותו הפעם כהוגן, גם נמנע את הצורך להתערב בעתיד, שכן בבאות הוא כבר לא ידאג לעצמו לפיצוי גבוה.
אם הפעם רק נתקן את המצב, בלי להעניש אותו, הרי שניאלץ להתערב שוב ושוב, מה שגם יפגע יותר במוניטין ההבטחות של ישראל וגם יחזק את השלטון יתר על המידה.
אם נעניש את תאגידי האנרגיה הפעם, הרי שדווקא נפחית את הסיכוי להתערבות עתידית. לכן, גם מנקודת מבט של מדינה מינימלית מאוד ייתכן שמוטב להעניש את חברות האנרגיה מאשר להפוך את התקבולים ל"סבירים".
הכותב הוא דוקטורנט למשפטים ורציונליות באוניברסיטה העברית
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
