הרגולטורים מאוחדים: הריכוזיות - לא בעיה קריטית במשק

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, יקיים ב-15 בספטמבר דיון מיוחד בנושא הריכוזיות במשק, ובו יוכרע אם תוקם ועדה ממשלתית לבחינת הריכוזיות במשק - כך נודע ל"גלובס". בישיבה ישתתפו בין השאר שר האוצר, יובל שטייניץ, נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, מנכ''ל משרד ראש הממשלה, איל גבאי, יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, יוג'ין קנדל וארבעת הרגולטורים במשק: עודד שריג, הממונה על שוק ההון במשרד האוצר; רונית קן, הממונה על ההגבלים העסקיים; רוני חזקיהו, המפקח על הבנקים בבנק ישראל; וזהר גושן, יו"ר הרשות לניירות ערך.

ממשרד רה"מ נמסר בתגובה: "בתאריך המוזכר תתקיים ישיבה ובה יידונו אספקטים שונים של נושא הריכוזיות, לרבות נושא כינון ועדה".

לפי הערכות, רוב המשתתפים בדיון הצפוי מתנגד להצעות שהועלו בחודשים האחרונים, לרבות איסור על שליטה של חברות ריאליות בחברות פיננסיות. עם זאת, ההערכה היא שלמרות עמדות המשתתפים בדיון, ועדה ציבורית אכן תקום, וזאת בעיקר בעקבות הלחץ הציבורי וההבטחות הרבות שנשמעו מצד ראש הממשלה לטפל בנושא. לוועדה ממשלתית עשויים להיות יתרונות: היא תוכל לבלום יוזמות מרחיקות לכת של חברי ועדת הכספים והכלכלה של הכנסת והיא תצטייר בציבור כגוף הבדיקה הרציני ביותר. יתרה מזאת, היא תאפשר לנתניהו להרוויח זמן ולדחות את העיסוק בנושא לפחות בשנה.

ההערכות הן שהוועדה, אם תוקם, תדחה את רוב השינויים המבניים מרחיקי הלכת שהוצעו עד כה ותתרכז בטיפול נקודתי בכמה סוגיות, כגון הגברת התחרותיות בשווקים מסוימים וחיזוק הממשל התאגידי.

כיום, יש רגולטורים המסתייגים בעיקר מההצעה לאסור על שליטה של חברות ריאליות בחברות פיננסיות. אם יעבור חוק להפרדה בין סוגי ההחזקות, תיווצר בעיה אחרת: מי ירכוש את הנכסים אחרי שהם יהיו על המדף? הם יהיו יקרים מאוד ולרכישתם יידרש הון עתק.

רכישת נכסים בידי גופים זרים אינה אפשרות סבירה, מאחר שהמשבר בעולם גורם לגופים פיננסיים זרים לחשוש מהשקעות חדשות. בעקבות ועדת בכר, גם באקלים נוח יותר לא הגיעו לישראל גופים זרים, למעט השקעה זניחה של בר סטרנס.

הפוליטיקה: מי יוביל ומי יובל?

על הדיון הענייני בריכוזיות כבר מאיימת מלחמה של ממש בין שר האוצר למנכ''ל ראש הממשלה. כמו בכל נושא מאקרו-כלכלי מהותי, גם במקרה זה מתנהל קרב על הובלת הטיפול בריכוזיות בין גבאי, לשעבר בכיר באוצר וכלכלן מוערך, לבין שטייניץ. שטייניץ מעוניין שמנכ''ל משרדו, חיים שני, יעמוד בראש הוועדה, אף שהנושא העומד על הפרק אינו נמנה עם תחומי ההתמחות הרבים של מנכ''ל האוצר הנוכחי. נכון לעכשיו, נראה של"ועדת שני" לא יהיו תומכים רבים. נתניהו, פישר, חזקיהו, גושן, קן וקנדל מעדיפים שגבאי יעמוד בראש ויוציא את הטיפול בנושא מידיו של שטייניץ.

לפיכך, השאלה אם להקים ועדה ממשלתית היא סוגיה פוליטית פנימית, ולא רק מקצועית גרידא. אם שטייניץ ייווכח שהסיכוי להקמת "ועדת גבאי" גדול מהסיכוי להקמת "ועדת שני", הוא כנראה יציע חלופות אחרות, כגון הקמת פורום משותף לרגולטורים.

מהי עמדת הרגולטורים בנושא הריכוזיות?

יובל שטייניץ, שר האוצר

ממעט להתייחס לריכוזיות, אם בכלל, בין השאר כי הוא חסר רקע כלכלי. הדבר החשוב לו כעת הוא הקרדיט, ולכן הוא רוצה שאחד מאנשיו (חיים שני, למשל) יעמוד בראש הוועדה, אם תוקם. הבעיה היא ששני, מנהל מוערך בתחום ההיי-טק, אינו אוטוריטה היכולה להוביל ועדה. מבחינת שטייניץ, הקמת ועדה ממשלתית בראשות גבאי תהיה "כישלון" שלו, והוא צפוי לנסות לסכלה.

סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל

בבנק ישראל מוטרדים מהשיח שנוצר עם פרסום מחקר הבנק על הריכוזיות. "הטיפול צריך להיות מבוסס על נתונים מדויקים... ולא על התבטאויות פופוליסטיות", הבהיר בכנס קיסריה האחרון. פישר ביקש להתנער גם מהתבטאותו של קונסטנטין קוסנקו, מחבר המחקר: "הדברים נאמרו על דעתו ואינם מייצגים את עמדת הבנק", מסר ל"גלובס" בכיר בבנק, בשמו של הנגיד.

איל גבאי, מנכ''ל משרד רה''מ

גבאי ויוג'ין קנדל, יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, מרכזים את הנושא עבור נתניהו. אם תוקם ועדה, גבאי ירצה לעמוד בראשה. גבאי מכיר היטב את המגזר העסקי הישראלי, ולכן הוא לא צפוי לתמוך בהצעות מרחיקות לכת שיגרמו זעזועים. גם קנדל, בשתי הסוגיות שבהן עסק באחרונה - שכר הבכירים ותמלוגי הגז - דבק בעקרונות של התערבות מינימלית בשוק.

רוני חזקיהו, המפקח על הבנקים

נושא הריכוזיות אינו עומד בראש סדר העדיפויות של חזקיהו. עם זאת, חקיקה שתכפה הפרדה בין החזקות ריאליות לפיננסיות ותחייב מכירה של 2-3 בנקים תיצור בעיה קשה למפקח שרואה ביציבות המערכת הבנקאית יעד עליון. כמו כן, מאחר שההון של בעלי השליטה בבנקים (החזקה פיננסית) מגיע ברובו מהחזקות ריאליות, ההערכות הן כי חזקיהו יתנגד להפרדה.

זוהר גושן, יו''ר הרשות לניירות ערך

גושן קבע לעצמו 3 יעדים: הקמת בימ"ש כלכלי, הגברת האכיפה המינהלית וקבלת סמכות לתקינה מינהלית, שתאפשר לו להימנע מתהליכי חקיקה ארוכים. גושן לא מעוניין להרים דגלים נוספים ולעסוק בריכוזיות. בחדרי חדרים, הוא אומר כי יש מקום לבדיקה, אך אסור להיגרר לפופוליזם ויש להביא בחשבון את גודל המשק. כמו חזקיהו, גושן רואה ביציבות ערך עליון.

רונית קן, הממונה על הגבלים עסקיים

קן מתנגדת לשיח שנוצר ולפתרונות שהוצעו. "אם מסתכלים על מה שקרה ב-20 השנים האחרונות, ניתן לראות שכל פעם יוצאות 5 משפחות ונכנסות 5 אחרות שלא היו ידועות קודם. יש דינמיקה", אומרים בסביבתה. במישור המעשי, קן באה על סיפוקה לאחר שוועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את חוק קבוצות ריכוז שיזמה. מבחינתה, בכך הנושא מוצה.

עודד שריג, המפקח על שוק ההון והביטוח

הראשון שהתבטא בפומבי בנושא והתריע על הסכנות שבטיפול ליקוי בבעיה. "יש מעט מאוד מחקר בנושא... מוכרחים לעסוק בדברים הללו בזהירות. חייבים לחשוב מה תהיה התוצאה של הפעולה כדי שהטיפול לא יגרום יותר נזק מתועלת. לצערי, לא מצאנו מדינה אחת בעולם שמתכוונת לטפל באמצעים המוצעים בישראל. ברור שכשתיבת פנדורה נפתחת הרבה יותר קשה לשלוט בדברים".