חוסר יציבות פוליטי? החרדים מתכננים דרישות במאות מיליוני ש'

חוסר היציבות הקואליציוני על רקע הוויכוח על המשך הקפאת הבנייה בשטחים אינו נעלם מעיניהן של הסיעות החרדיות בכנסת. חבריהן יודעים היטב שאיומיהם של חברי כנסת המתנגדים להמשך ההקפאה שלא לתמוך בממשלה בהצבעות גורליות בכנסת, כמו זו על אישור תקציב המדינה למשל, רק יגבירו את התלות של הקואליציה בקולות החרדים. לכן, ברור להם כי הצורך של הממשלה במשמעת הקואליציונית שלהם עלול להיות נואש במיוחד, והנכונות להיענות לדרישותיהם תגדל.

המפלגות החרדיות מתכוונות לנצל היטב את אישור התקציב, ולכן צפויות להעלות שורה של דרישות קואליציוניות חסרות תקדים בחודשיים וחצי שנותרו עד לאישורו. הדרישות מסתכמות במאות מיליוני שקלים.

לחרדים שלוש דרישות עיקריות: העברת חוק עוקף בג"ץ שיאפשר המשך תשלום קצבת הבטחת ההכנסה לאברכים שלהם יותר משלושה ילדים, בסך 1,040 שקל לחודש. גובה התקציב שבוטל הינו כ-130 מיליון שקל בשנה. סמנכ"ל מחקר והסברה של עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, שחר אילן, סבור כי דרישה זו היא "המסוכנת מכולן". לדברי אילן, "מדובר בקצבה הרסנית שמאלצת 11 אלף אברכים ו-11 אלף נשים של אברכים שלא לעבוד. ספק אם יש תקציב מזיק יותר בספר התקציב, ואסור לאפשר לפיגוע התקציבי הזה לעבור".

החרדים, צריך להסביר, מאמינים שהם יכולים להעביר חוק שיעניק את הבטחת ההכנסה לכל אברך וסטודנט באשר הוא שיש לו שלושה ילדים. בפועל, יש מעט מאוד סטודנטים שיש להם שלושה ילדים, וההערכה היא שמי שכן יש לו הוא חרדי או דתי לאומי. לכן ספק גדול אם חוק כזה יעמוד במבחן בג"ץ, וסביר שתוגש נגדו עתירה.

פעולה דו-ראשית

דרישה נוספת היא הענקת החזר משכנתא של עד 800 שקל בחודש לרוכשי דירות בפריפריה בהיקף של 50 מיליון שקל בשנה. לכאורה מדובר בהטבה לכל רוכשי הדירות באזורי הפיתוח. אלא שהעיתונים החרדיים הרבו לספר בחודשים האחרונים על כך שהסיבה העיקרית להטבה החדשה היא הבנייה החרדית המקיפה המתוכננת בפריפריה.

בין היתר מתכנן משרד הבינוי והשיכון להקים שתי ערים חרדיות חדשות בפריפריה, כסיף וחריש. "המשמעות של זה היא תוספת של עשרת אלפים שקל מתנה לכל אברך, שתקל עליו מאד שלא לצאת לעבודה", אומר אילן. "אין שום בעיה לתת הטבות לרוכשי דירות בפריפריה - רק שיתנו את זה בהשתתפות בכוח העבודה, כלומר בעבודה או בחיפוש עבודה אמיתי". לדבריו, "יש כבר תקציבים למימון ישיבות ואברכים במשרדי החינוך, הרווחה והפנים, והשר אריאל אטיאס מנסה להפוך את משרד השיכון לקופה ד' של הישיבות".

על מנת לקדם את העניין, אטיאס פועל בשני ראשים: הוא מנסה להעביר את המתנות לאברכים בממשלה, ובד בבד, ח"כים חרדים (מנחם מוזס מיהדות התורה ואברהם מיכאלי מש"ס) יזמו הצעות חוק שעליהן חתומים 40 ח"כים, שנועדו להעביר את החזר המשכנתא באמצעות הצעת חוק פרטית.

הדרישות גדלות

"גלובס" כבר פרסם באופן בלעדי את דרישת החרדים להכניס את כל תקציב הישיבות בסך מיליארד שקל לבסיס התקציב. כיום שלושה רבעים מסכום זה נמצאים בבסים התקציב, ורבע מיליארד הם נושא למו"מ כל שנה. לדברי אילן, "הניסיון מלמד שהמשמעות של הגדלת הסכום בבסיס התקציב היא שמעכשיו מיליארד שקל יהיה הבסיס למשא ומתן. על המיליארד יתווספו סכומים גדולים נוספים. ככל שעובר הזמן, המפלגות החרדיות מבינות כמה הקואליציה הזאת סחיטה ולחיצה, והדרישות שלהן הולכות וגדלות. חשוב לזכור שאין זמן רב לעשות את השינויים בחברה החרדית הדרושים להצלת המשק. מי שנכנע עכשיו לחרדים מוכר את העתיד של כולנו".

בשנה האחרונה מובילים משרדי האוצר והתמ"ת שורה של מהלכים להוצאת חלק מהאברכים לשוק העבודה. לפי דו"ח של המועצה הלאומית לכלכלה בנושא תעסוקת חרדים, אחד המכשולים העיקריים להוצאת חרדים לשוק העבודה הוא סכומי הקצבאות וההנחות הגדולות שהם מאבדים כתוצאה מהיציאה לשוק העבודה.

סכומים אלה יכולים להגיע ל-5,000 שקל ויותר נטו לחודש, ולאברכים קשה למצוא עבודה שתקנה להם משכורות אטרקטיביות יותר. לדברי אילן, המשותף לכל ההטבות שדורשים החרדים הוא שהם מגדילים את הכנסות האברך ומחבלים ביודעין במאמץ להוציא את החרדים לשוק העבודה. "יד אחת של הממשלה מנסה להציל את הכלכלה מהתרסקות לעולם השלישי, והיד השנייה עושה הכל כדי שנגיע לשם", אומר אילן.