"חשבתי שהדרך להצלחה תהיה קצרה - לא חשבתי שזה ייקח עשור"

"נהיה חברת השבבים המובילה בשוק של רשתות סלולריות", אומר דן חרש, מנכ"ל ומייסד פרוביג'נט שדורגה במקום הראשון בדירוג "גלובס" ■ "אנחנו לא רוצים להנפיק בעת שהשוק עדיין לא מוכן"

"הכול מתמטיקה", כך מסביר דן חרש, מנכ"ל ומייסד חברת פרוביג'נט (Provigent), את ההצלחה המרשימה שלה.

בשנים האחרונות, מנוע הצמיחה המרכזי של הסטארט-אפ שמפתח שבבי תקשורת אלחוטית, תלוי דווקא יותר בטריגונומטריה בסיסית, מהסוג שלומדים בתיכון, שקשורה לזוויות ולשטחים.

כשמוסיפים למשוואה של פרוביג'נט, הזוכה במקום הראשון בתחרות הסטארט-אפ המבטיח של "גלובס", את הנושא של עומסים ברשתות הסלולריות בעקבות הגידול בגישה לרשת האינטרנט מהטלפונים הניידים, הרי שהחברה עשויה להתייצב בשערי הכניסה לוול סטריט כבר בחודשים הקרובים.

יותר אנטנות, יותר תחנות

חרש, שייסד את החברה ב-2000 עם גיא רשף, היה בעבר חלק מחברת הסטארט-אפ כרמל ביוסנסורים, העוסקת במכשור רפואי. החברה נסגרה בשנת 2003 והפטנטים שלה הועברו לחברת מדטרוניק. לפני כן, היה במסלול תלפיות במסגרתו שירת במשרד הביטחון.

קיראו עוד ב"גלובס"


אחרי שנים בתחום הביו-רפואה חזר חרש לעולם עיבוד האותות המיועד לתקשורת.

"הדנ"א של חברות השבבים הגדולות כגון ברודקום וקוואלקום, אלו שאינן מחזיקות גם מפעלים, תמיד מורכב מאלגוריתמיקה", אומר חרש, "המייסדים של חברות אלו הם אלגוריתמיקאים, דוקטורים בעיבוד אותות שכן סביב הליבה של המודם צריך להוסיף עוד פונקציונליות. וזה המודל של פרוביג'נט - מה שחברות השבבים הללו עשו בשווקים שלהן אנחנו משחזרים בשוק שלנו".

רשתות הסלולר מחולקות לתאים, כאשר בכל תא סלולרי כזה יש אנטנה, תחנת בסיס ומשדר. לכאורה, בכל פעם שקצב העברת הנתונים עולה באופן מהותי, המכשירים שמקבלים כיסוי בתא הסלולרי אמורים ליהנות מהגידול. אך כאן נכנסת הגיאומטריה לתמונה - יותר משלושה רבעים משטחו של כל תא סובלים מהפרעות בקליטה.

המפעילות הסלולריות מתמודדות עם כך על-ידי חלוקת התאים הסלולריים לתאים קטנים יותר. המשמעות: יותר אנטנות ויותר תחנות בסיס. כאן משתלבת פרוביגנ'ט, שמספקת את השבבים שמתפקדים כמודמים בציוד התקשורת שעל גבי האנטנות המיועדים לעיבוד וניתוב המידע.

"חשבתי שהדרך להצלחה תהיה מהירה יותר", אומר חרש, "לא חשבתי שזה ייקח עשר שנים. זה הרבה זמן".

את שנת 2009 סיימה החברה עם מכירות של 25 מיליון דולר, לפי נתוני IVC, וההערכות הן כי את 2010 תסיים עם מכירות של 40 מיליון דולר. לפני שנה וחצי החברה עברה לרווחיות והיא שומרת עליה מאז.

הנחיצות במוצר החברה, עם הדמיון שלה לאילנות גבוהים כמו ברודקום וקוואלקום, שכנעו גם את האנשים שעיצבו את שוק הסלולר בעבר להשקיע בה - ביניהם ד"ר אנדרו ויטרבי, מייסד חברת קוואלקום וריי סטאטה, מייסד חברת Analog Devices.

משקיעים נוספים בפרוביג'נט הם הקרנות פיטנגו, סקויה, גלובספאן קפיטל, מגמה ונצ'ר, אסנד טכנולוג'י, ודלתא ונצ'רס. החברה גייסה עד היום 55 מיליון דולר.

אפקט האייפון

המגרש שבו פרוביג'נט משחקת, של ציוד לתקשורת אלחוטית לאורך רשתות הסלולר, הוא צפוף למדי וגם לא חדש במיוחד: כבר מיומה הראשון של החברה היו ספקי ציוד תקשורת אחרים שהחזיקו בפתרונות דומים.

ההבדל, טוען חרש, הוא במיקוד בשרשרת המזון. בעוד שרוב ספקיות הציוד פיתחו את כל הפתרון בתוך הבית, כולל שבבי התקשורת, התוכנה והציוד עצמו, בפרוביג'נט בחרו להתמקד בשבבים בלבד.

"לא חשבנו לרגע לפתח בעצמנו מערכת שלמה", אומר חרש, "יש עשרות יצרני ציוד, והעולם לא צריך עוד אחת. הבנו שבמקום להיות חברת הציוד ה-45 בעולם, אנחנו נהיה חברת השבבים מספר אחת בתחום. הבנו שיש פה שוק אדיר של מיליארדי דולרים, וזה דבר ייחודי".

המוטיבציה להתמקד באספקת שבבים בלבד סייעה לחברה גם בעת המשבר של תחילת העשור, במסגרתו קרס חלק ניכר מחברות התקשורת. "חוץ מהדיכאון, יצאו מהמשבר גם דברים טובים", אומר חרש. "פיתוח שבבים הוא דבר יקר, וכל יצרניות המערכות צמצמו את תקציבי הפיתוח. אנחנו בדעה שכאשר העולם נראה הכי רע, צריך להשקיע כסף רב בפיתוח. גם ב-2008-2009 נהגנו כך, ואף ב-2010 הכפלנו את תקציב הפיתוח".

הטריגר לפריצה של החברה בשנתיים האחרונות הוא המעבר האינטנסיבי לצריכת נתונים על-ידי משתמשי הטלפונים הניידים. קצב צריכת הנתונים עבור לקוחות האייפון וטלפונים חכמים אחרים - בניגוד לצריכת הקול והעברת מסרוני SMS לבעלי טלפונים רגילים - שינה באופן משמעותי את פרופיל השימוש ברשתות הסלולריות, ובחברות הטלקום הבינו שצריך לשדרג את הרשתות. הצרכנים פשוט רוצים עוד.

צוואר הבקבוק בו נתקלים הלקוחות הוא העברת התקשורת מהאנטנות של התאים הסלולריים המקומיים לליבת הרשת (Backhaul). סיבים אופטיים, שהיו אמורים להיות הפתרון האופטימלי, יהיו פרוסים רק בעוד עשרות שנים, ובינתיים מחפשות פתרונות אחרים.

היום 50% מתחנות הבסיס בעולם מחוברות בציוד תקשורת אלחוטי והשאר בחיבור מבוסס נחושת ובסיבים אופטיים. על-פי חברת המחקר Infonetics, ספקיות השירותים יוציאו 36 מיליארד דולר על הרשתות האלחוטיות בארבע השנים הקרובות, ושוק הציוד לרשתות אלו יצמח ל-8.2 מיליארד דולר ב-2014 לעומת 6.2 מיליארד דולר אשתקד.

"יש עוד עבודה רבה בשוק שלנו", אומר חרש, "אנחנו רק בשלבים ראשוניים. זה שוק אדיר עם המון פוטנציאל. ההתחלה של התחום הייתה קשורה לחוקי הטריגונומטריה, אך מעכשיו והלאה הגידול יתרחש גם בעקבות העלייה במספר המשתמשים וכן בפריסת הרשתות בעולם המתפתח. יש לנו מנועי צמיחה מאוד מגוונים".

"יש לנו עוד לאן לגדול"

חרש לא רואה את החברה נכנסת בינתיים לפעילות בשוק אחר. "בשנים הקרובות צפויה לנו צמיחה אורגנית גבוהה וזה המיקוד שלנו. אין לנו צורך בשיתופי פעולה או ברכישות של חברות נוספות כדי למצוא הזדמנויות אחרות.

"בהמשך, נחפש עוד הזדמנויות בשוקי סלולר אחרים, אבל עדיין נישאר בתחום של תשתיות אלחוטיות".

על לקוחות החברה נמנות ספקיות ציוד תקשורת כדוגמת אלקטל-לוסנט, Huawei ונוקיה-סימנס.

גודלו של השוק עשוי לעודד מתחרות חדשות ובהן חברות ענק. "יש לנו כבר עשור בשוק, עם פטנטים ולקוחות. קשה לראות עוד חברה שנכנסת היום ומתחילה מאפס, ללא רכישה. יש חסמי כניסה גבוהים. במובנים שלנו, של חברה שמוכרת בעשרות מיליונים, זה שוק עצום. יש לנו עוד הרבה לאן לגדול".

בוול סטריט של 2010 כמעט שאין הנפקות מוצלחות של חברות שבבים מגובות הון סיכון. חברה אחת בלבד הנפיקה השנה, MaxLinear, אך היא כבר פרסמה אזהרת רווח שני רבעונים לאחר ההנפקה. Beceem שעמדה להנפיק נרכשה לפני מספר שבועות על-ידי ברודקום, וגם וינטגרה הישראלית שנמכרה בסוף השבוע האחרון.

השבבים של וינטגרה פועלים בתחום דומה לזה של פרוביג'נט, והתחממות התחום הובילה למכירתה בסכום גבוה של 300 מיליון דולר ל-PMC סיירה.

"ברגע שחברה עוברת רמה מסוימת של מכירות, היא רווחית כבר שנה וחצי, צומחת ונמצאת בשוק מעניין, עולה השאלה של השוק הציבורי. אבל יש היום אי-וודאות גדולה, ואני לא יודע מה יקרה. אנחנו לא רוצים לעשות צעד של הנפקה בעת שהשוק לא מוכן עדיין".

* ומה אומרים הבנקאים שאתם נפגשים איתם? מה התחזית שלהם?

"הם לא יודעים, יש אופטימיים ויש פסימיים. אנחנו מחכים".