שוברים סטיגמות: עשרות חברות מהמגזר הערבי רוצות לייצא

במכון היצוא מרוצים: כ-50 אנשי עסקים מהמגזר הערבי ניגשו להשתלמות מיוחדת לקראת יצוא תוצרת לחו"ל ■ בין המוצרים: רובוטים וציוד רפואי

10/11/2010, 08:02

רביע איברהים מנצרת עילית מרגיש שמיצה את פעילותו העסקית בשוק המקומי. חברת ההיי-טק שהקים ב-2004 כבר זכתה להכרה מחברות מובילות בשוק, הוא עצמו מכיר בכישוריו לפתח ולייצר פתרונות בתחומי הרובוטיקה והביו-רפואה ועדיין, הוא מרגיש שמשהו בחברה שלו, BRF, לא מתרומם.

הוא בן 36, בוגר לימודי רובוטיקה ואוטומציה של הטכניון, מעסיק 13 עובדים, ומחזיק משרדים שכורים ובית מלאכה, שבהם אנשיו מייצרים בהתאם לדרישת הלקוחות. "הלקוחות מרוצים, הם מרגישים שאנחנו אנשים רציניים ויודעים שיש להם עסק עם מביני עניין", העיד על עצמו רביע בשיחה עם "גלובס".

עד לאחרונה מיקד רביע את פעילותו בשוק המקומי; על ייצוא אפילו לא הרשה לעצמו לחלום. "זה לא היה במחשבות שלי. עד עכשיו התייחסתי לעסק שלי כאל קטן, שצריך להתבסס בשוק המקומי, אך מתברר שגם השוק הישראלי קטן ושהפוטנציאל בייצוא אדיר, פי 20 ואפילו פי 100 מזה שכאן", אמר רביע.

בעוד שבועיים יציג בראשונה את חברתו בתערוכה בינלאומית בגרמניה. רביע יציג למשתתפים את יכולות הפיתוח של החברה; יספר שאנשיה מסוגלים לייצר רובוטים; ידגיש שרמתם לא נופלת מזו של המובילות בתחום הרובוטיקה ומקווה לפגישות המשך עם לקוחות אפשריים, כדי לדבר על עסקים וללחוץ ידיים. הוא מאוד רוצה לשווק להודו, וגם השוק האירופי מעניין אותו.

"ממש היי-טק"

הסיפור של רביע יכול לעורר הזדהות בקרב רבות מהחברות המסחריות שפועלות במגזר הערבי. כשישראל מתהדרת בנתוני יצוא שנתיים בהיקפים של כ-40 מיליארד דולר בשנה, הנתונים הדלים על מעורבות הערבים בייצוא כמעט לא זוכים לאזכור בסקירות חגיגיות - רק כ-30 מיליון דולר בשנה, כשאת רוב הייצוא מהמגזר הערבי הובילו שלושה יצואנים בלבד, בעיקר בתחום הקונסטרוקציות לבניית חממות.

בדיקה מקיפה שעשתה בחודשים האחרונים היחידה הכלכלית של מכון הייצוא ביקשה לברר את פוטנציאל הייצוא במגזר הערבי. לדברי המנכ"ל, אבי חפץ, הוא עצמו הופתע מהתוצאות, כי סבר שמרבית התעשיות הערביות מתמקדות בשוק המזון: "לקחנו 120 חברות מהמגזר, שעוסקות בענפים שונים, ובדקנו את הפוטנציאל לייצא תוצרתן לחו"ל. מצאנו לא מעט חברות שמתעסקות בטכנולוגיית עילית, ממש היי-טק".

מדבריו של חפץ ניכר שתעשייני המגזר הערבי החלו להבין את שוותיקי התעשיינים היהודים הבינו מזמן: עם כל הכבוד לשוק הישראלי, הוא קטן והכסף הגדול נמצא בחוץ. "מצאנו שהם מאוד רוצים להשתלב בתחום הייצוא, ולא הייתה להם נגישות. אין להם הכלים המתאימים, חסר להם ידע רב בתחום", אמר חפץ.

לפני כשבועיים פתח המכון השתלמות ראשונה לאנשי עסקים מהמגזר הערבי, כדי להפוך אותם ליצואנים מן המניין. "הופתעתי מההיענות. באו כ-50 איש שמייצגים כ-25 חברות, ורבות מהן עוסקות בטכנולוגיית עילית", סיפר חפץ. "עם כזו נכונות, אני שואף שבתוך שנה נכפיל את היקף ייצוא התוצרת מהמגזר הערבי לכ-60 מיליון דולר בשנה. זה עדיין מעט, אבל זה פי שניים מהמצב הקיים".

שר התמ"ת, בנימין בן אליעזר, המלווה את המיזם התייחס ואמר: "שילוב האוכלוסייה הערבית בתעסוקה חשוב לא רק למגזר עצמו, אלא לכלל המשק והכלכלה הישראלית. שעון החול מתקתק, וזה הזמן לתקן עיוותים שנזנחו במשך עשרות שנים".

ההכשרות לקראת ייצוא נעשות אחת לשבועיים בנצרת, שם מדריכים אנשי מכון הייצוא את היצואנים המתחילים כיצד לבנות רשת עסקית; כיצד להשתתף בתערוכה בינלאומית ולהציג מוצר; גישה למידע עסקי ושיווקי וקבלת הטבות ומענקים שמעמידות רשויות המדינה.

לרביע זה עזר. "מעולם לא קיבלתי תמיכה מאף גורם ממשלתי, ועכשיו למדתי להגיש בקשה מסודרת. בקרוב אפנה למדען הראשי של משרד התמ"ת, בבקשה לקבל מימון למחקר ופיתוח של שתי תוכניות שונות עם פוטנציאל אדיר", סיפר.

כך, רביע כבר מנהל מגעים עם משקיעים כדי שישקיעו את ההון הדרוש לפיתוח חברת ההיי-טק שלו. "ברגע שאזכה להשקעה, אגדיל מיד את מצבת העובדים ל-50 איש, ואתחיל לעבוד בגדול. אם לא נשיג מימון, לא נורא - נתקדם לבד ולאט יותר, אך בסוף נצליח, כי אני נחוש ומאמין במה שאני מוכר".

"השוק לא פתוח לקליטת ערבים"

קבוצת GHF, שעוסקת בסחר בבורסות, תפתח את הסניף הרביעי שלה בישראל בנצרת. זהו הסניף ה-16 בעולם שתפעיל החברה. "זאת לא החלטה אידיאולוגית, לפתוח דווקא בנצרת, אלא פשוט הזדמנות עסקית נהדרת, כי כאן יש כוח אדם איכותי, עם יכולות אנליטיות טובות ומוטיבציה להצליח", אמר ל"גלובס" מנכ"ל GHF ישראל, רן הרטשטין.

בשלב ראשון יפתחו את המשרד החדש בנצרת כעשרה עובדים, מרביתם ערבים. את תהליך האיתור והקליטה של המועמדים, כולם אקדמאים, הובילה קואליציית המעסיקים לקידום שוויון של אקדמאים ערבים, "קו משווה", מייסודו של התעשיין דב לאוטמן. "מדובר באנשים איכותיים", אמרה סמנכ"לית קו משווה, יעל קאן-שרון. ב-2008 היא הובילה 71 השמות של בני המגזר הערבי במקומות עבודה. היקף דומה של השמות נרשם אשתקד והשנה היא צופה עלייה לכ-110 השמות. "כל השמה היא חציבה בסלע. צריך להעריך את הנתונים האלה, כי זה לא פשוט - השוק לא פתוח לקליטת ערבים, רווי סטריאוטיפים ולמעסיקים פוטנציאליים יש תירוצים למכביר למה לא לקלוט ערבים".

התמ"ת: עוד עשרות מיליונים למגזר

כ-70 מיליון שקל הוציא בשנתיים האחרונות מרכז ההשקעות בתוכנית לעידוד התעסוקה במגזר הערבי. למרות ההוצאה, דו"ח העוני שפרסם אתמול (יום ב') המוסד לביטוח לאומי חושף כי דווקא חלה עלייה במספר העניים במגזר - מ-49.4% ב-2008 ל-53.5% ב-2009.

סגן מנהל מרכז ההשקעות במשרד התמ"ת, אשר שטרית, אמר ל"גלובס" כי 40% מהתקציב שמעמיד המרכז למען עידוד התעסוקה הושקע במגזר מתוך הכרה במצוקותיו. "זה פי שניים מהממוצע לאדם וזאת, כדי לפתוח שם עוד מקומות עבודה, תוך שימת דגש על טכנולוגיות עילית", אמר שטרית.

לדברי סגן מנהל מרכז ההשקעות, משרד התמ"ת משתתף בתשלום עלות השכר של כל עובד ערבי שנקלט במקום עבודה, בהיקפים של כ-1,000 שקל לעובד המשולמים לכל מעסיק למשך 30 חודש. בתחומים כהנדסה נוהג המשרד לשלם למעסיקים כ-2,500 שקל לכל עובד ערבי למשך כ-5 שנים.

"פילסנו את דרכם של 100 מהנדסים ערבים למקומות עבודה", אמר שטרית. "ב-2011 נשקיע עוד 40 מיליון שקל לעידוד התעסוקה במגזר, ואני מקווה מאוד שיהיה לזה ביקוש, כי לא תמיד יש להיצע שלנו ביקוש רב".

במשרד התמ"ת אמרו עוד כי בשנה הבאה יימשכו מאמצים לפתוח מסלולים להכשרה מקצועית בקרב נשות המגזר הערבי, ודגש יושם על הסבת אקדמאים למקצועות נדרשים כתכנות, מחשבים והנדסת מים. "מדובר בהכשרות שיובילו להשמה בטוחה במקום עבודה, כי יש להם ביקוש רב", אמר מנהל האגף להכשרות מקצועיות בתמ"ת, שלום בן משה.

גלובס לחודש היכרות – כל הכתבות, המאמרים וטורי הדעה אצלך מדי ערב >>
 
חזרה למעלה