IMF: המצב בישראל מזכיר בועות עבר בכלכלות מתקדמות

בדו"ח על כלכלת ישראל כותבים כלכלני הקרן: מחירי הנדל"ן בישראל זינקו ביותר מ-40% מאז תחילת המיתון הגלובלי הגדול

דו"ח קרן המטבע על כלכלת ישראל ב-2010 קורא לבנק ישראל לנקוט זהירות נוכח העליות בשוק הנדל"ן. "ההתפתחויות בשוק הדיור מאששות סימנים אחרים שהמדיניות (של בנק ישראל) היא מקלה", קובעים כלכלני הקרן.

הדו"ח, לפי סעיף IV של אמנת קרן המטבע, חובר בעקבות ביקור של משלחת הקרן בישראל במחצית השניה של נובמבר 2010. מסמך ראשוני לסיכום הביקור פורסם ביומה האחרון של המשלחת בארץ, ב-29 בנובמבר. הדו"ח המלא, שראה אור אמש, גדוש בשבחים לישראל, אך הוא מתריע מפני ההתחממות בשוק הנדל"ן.

"מחירי הדיור בישראל עלו ביותר מ-40% מאז תחילתו של המיתון הגלובלי הגדול", אומר הדו"ח. "העובדה שישראל מעולם לא התנסתה בבועת נדל"ן, יחד עם מגבלות רבות שנים על היצע דיור, תקנות מגבילות של רשויות התכנון, זרימת הון חיצוני שמחפש מקלט בישראל בעקבות המיתון הגלובלי, מדיניות של שערי ריבית נמוכים והעוכדה שבנקים מלווים למשקי הבית ללא כל הפרעה, כל הגורמים האלה חברו יחדיו כדי להפיק תזכורת בלתי נעימה של מה שהתרחש בכלכלות מתקדמות בתחילת שנות ה-2000 ובאמצען".

"דפוסי הצריכה הפרטית לא הושפעו בדרך כלל מהגאות"

ועם זאת מציינים כלכלני הקרן שישראל היא חריג. "למעט, אולי, הרבעון השני ב-2010, דפוסי הצריכה הפרטית לא הושפעו בדרך כלל מהגאות (בשוק הנדל"ן), אולי מפני שהגאות הזו קיזזה הפסדים בתיקי נכסים אחרים", אומר הדו"ח. "יתר על כן, בניגוד לניסיון שנצבר באחרונה במקומות אחרים, אין שום ראיה שהגאות במחירי הנדל"ן קשורה להתרופפות הסטנדרטים בשוק האשראי: המשכנתאות הן "בטוחות" (full recourse); כמעט כולן נשארות בספרי הגופים המלווים המקוריים (ואף לא אחת מהן נארזה בחבילות מוצרים פיננסיים כפי שקרה בארה"ב, למשל); ושיעור שמיטת החובות נותר נמוך ואף התכווץ עוד יותר בשנה שחלפה. נוסף לכך, היחס בין שווי ההלואות לשווי הנכסים נותר נמוך, אם כי ייתכן שהדבר משקף את העליות במחירי הדיור)".

"ובכל זאת, הזהירות מתחייבת, על רקע הירידה ביכולת הציבור לקניית דירות", אומר הדו"ח. "למעשה, כל התפתחויות האלה בשוקי הנדל"ן מאששות סימנים אחרים שהמדיניות (של בנק ישראל) היא מדיניות מקלה".

מחברי המסמך מציינים, שהמיתון הגלובלי פגע בישראל רק באופן קל. לאחר האטה ב-2009, התפוקה ב-2010 חזויה לגדול בכ-4%, כשהמנועים העיקריים הם צריכה ויצוא. האשראי ממקורות זרים ופנימיים למשקי הבית היה נמרץ, עם שיעור שנתי של כ-8% ב-2009 ו-2010. יחד עם זאת, האשראי לחברות לא פיננסיות לא רשם עליה.

עם חוב ציבורי ברמה של מעט פחות מ-80% מהתמ"ג, לא ניצפו שום סימנים של לחצים על מימון תקציב, אומר עוד הדו"ח. המחברים אומרים, כי הצטרפות ישראל ל-OECD וגילוי שדות גז טבעי גדולים במרחב הימים של ישראל מחזקים את עתידה הכלכלי של המדינה.

הגירעון התקציבי צפוי לרדת לרמה של של 3.9% מהתמ"ג ב-2010 ולרשום ירידה נוספת לרמה של 3% ב-2011. כלכלני הקרן צופים עוד כי המשק בישראל ירשום צמיחה בשיעור 3.5% ב-2011. זו ירידה בהשוואה לתחזית מאוקטובר 2010 שצפתה צמיחה של 3.9%. האינפלציה צפויה לעלות לרמה של 2.7% ב-2011 בהשוואה ל-2.2% אשתקד.