העשור האחרון בישראל התאפיין בהישגים רבים בתחום החקיקה לשוויון הזדמנויות, אולם גם כיום נשים מהוות מיעוט במוקדי הכוח השלטוניים, הכלכליים, הצבאיים והאקדמיים.
בראש בית המשפט העליון עומדת אישה, וכך גם בראש שניים מהבנקים הגדולים. בראש המפלגה הגדולה ביותר עומדת אישה, ובתחום המדעי, פרופסורית קיבלה פרס נובל. ולמרות זאת, רוב הנשים עדיין מרוויחות פחות מגברים באותו תפקיד, ועדיין נאבקות על מיגור סטריאוטיפים שנוגעים לכישורים וליכולות שלהן. התהליך להשגת שוויון דה פקטו כרוך באכיפת חוקים קיימים, חקיקת חדשים ושינוי התפיסות הסטריאוטיפיות.
מתוך 93 המינויים האחרונים לתפקידי יו"ר דירקטוריון ממשלתי, רק שניים היו של נשים. מתוך 35 מינויים לתפקידי מנכ"לים בחברות ממשלתיות אף אחד לא היה של אישה. מתוך 42 מינויים לתפקידי יו"ר מועצה היו רק שניים של נשים, ומתוך 102 חברות ממשלתיות רק בארבע מכהנות נשים כמנכ"ליות.
"המודל הסקנדינבי של חקיקת אפליה מתקנת הוא הדרך לשוויון בחברה", סבורה פרופ' חנה הרצוג, ראש החוג למגדר באוניברסיטת תל אביב. "יש מדינות נוספות שהולכות בדרך הזו, כמו ספרד, מדינה שהמצ'ואיזם הוא עמוק בתרבות שלה, ושם ראו את השינוי בזירה הפוליטית בצורה די מהירה.
"בישראל, לעומת זאת, תמיד מתנגדים לקביעת מכסות בחקיקה, וטוענים שלא ניתן לחייב אנשים להצביע דווקא לנשים. אבל דווקא כאן, במדינה שיש בה חוק מימון מפלגות שמטרתו מאוד צודקת והיא באה להבטיח שאין ייצוג יתר לעשירים בכנסת, יוצא שהמדינה מממנת את שימור הפער המגדרי. חוק מימון מפלגות הוא בעצם מימון של האזרחים משלמי המסים, וכך בכסף שאנחנו משלמים למדינה, אנחנו מממנים את הפער בייצוג".
לצד תפקידה של המדינה, יש תפקיד גם לנשים עצמן, והוא להיאבק על מקומן במוקדי הכוח. "לנשים אין כוח", קובעת ד"ר נויה רימלט, מחברת הספר "הפמיניזם המשפטי - מתיאוריה למעשה" ומרצה בכירה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. "נשים הן מיעוט מבוטל במוקדי כוח כמו צבא ופוליטיקה. אמנם נשים עוסקות במקצועות שבהם לא עסקו לפני 20 ו-30 שנה, אולם רק שלוש שרות מכהנות בממשלה של 30 שרים; בצבא אף אישה לא מחזיקה בדרגת אלוף; ובשוק העבודה נשים בעמדות בכירות הן מיעוט מבוטל".
התחושה היא שארגוני הנשים נלחמים בסימפטומים, ולא בבעיה.
"ארגוני הנשים בישראל הם לא קובעי מדיניות, הם יותר במצב של להתדפק על דלתות, ומעמדה כזו יש גבול למה שיכולים להשיג".
היכן צריכות הנשים לרכז כוחות כדי להביא לשינוי?
"דרך הפוליטיקה, בצורה של מפלגת נשים. מנתונים בעולם ברור שנשים מצביעות עבור מפלגות עם אג'נדות חברתיות, מדיניות רווחה ובכיוון של אג'נדות ליברליות, ורק בישראל נשים מצביעות כמו גברים. החריג האחרון היה בבחירות האחרונות בהצבעה לציפי לבני - יותר נשים מגברים הצביעו לקדימה".
אם בפוליטיקה נרשמו הישגים, הרי שבצבא עדיין קיימים מחסומים, ואין עדיין אף אלופה בצה"ל - נושא שעומד על שולחנו של הרמטכ"ל הנכנס, בני גנץ.
בצה"ל טוענים כי 90% מהתפקידים פתוחים היום לנשים, אך מודים כי רק 4% משרתות בתפקידי לחימה. במשרדה של יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים, תא"ל גילה כליפי אמיר, סבורים כי "זהו נתח משמעותי אחרי עשור". את הנתון הזעום של נשים לוחמות מסבירים שם בשינוי תפיסתי ותרבותי שהחברה הישראלית עוד לא עברה. "נשים צריכות להתנדב לתפקיד ולהתחייב לשנת שירות נוספת, ובעדר תמיכה מהסביבה הקרובה ומהמשפחה, עדיין מעטות הן הנשים המוכנות לכך".
ניהול
2000: נשים מהוות 22% מכלל המנהלים במשק, ו-10% מקרב המנכ"לים.
2011: נשים מהוות 31.7% מכלל המנהלים במשק, ו-13% מקרב המנכ"לים.
דירקטוריונים
2000: שיעור הייצוג של נשים בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות
עמד על 7%
2011: שיעור הייצוג של נשים בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות
עומד על 44%. בחברות ציבוריות - 17% בלבד.
שכר
2000: ההכנסה החודשית הממוצעת של נשים עמדה על 5,015 שקל, לעומת 8,147 שקל בקרב גברים. שכר ממוצע לשעה - 34.5 שקל לאישה ו-41.7 שקל לגבר.
2011: ההכנסה החודשית הממוצעת של נשים עומדת על 6,280 שקל, לעומת 9,526 שקל בקרב גברים. שכר ממוצע לשעה - 42.6 שקל לאישה ו-50.4 שקל לגבר. גליה מאור, מנכ"לית בנק לאומי, היא משיאניות השכר במשק.
אקדמיה
2000: נשים היוו 56% מכלל הסטודנטים. שיעור הנשים בסגל האקדמי עמד על 22.4%. פרופסוריות מן המניין - פחות מ-10%. בראש אף אוניברסיטה לא עמדה אישה.
2011: נשים מהוות כ-54% מכלל הסטודנטים וכ-30% מהסגל האקדמי. רק 12% מכהנות כפרופסורים מן המניין. בראש שתי אוניברסיטאות עומדות נשים - פרופ' רבקה כרמי באוניברסיטת בן גוריון ופרופ' חגית מסר-ירון באוניברסיטה הפתוחה.
הייטק
2000: כ-66 אלף נשים עבדו בענף, והיוו 35% מכלל המועסקים.
2011: כ-88.5 אלף נשים עובדות בענף, והן מהוות כ-36% מכלל המועסקים.
ממשל
2000: בכנסת ה-15 כיהנו 17 נשים, שהיוו 14% מכלל הח"כים. בממשלה ישבו שתי שרות. אחת מהן, יולי תמיר, לא הייתה אז חברת כנסת.
2011: בכנסת ה-18 מכהנות 21 נשים, המהוות 17.5% מכלל הח"כים - השיעור הגבוה ביותר מאז כינונה של הכנסת. בראש המפלגה הגדולה ביותר עומדת אישה,
ציפי לבני. בממשלה יושבות שלוש שרות.
משפט
2000: מספר עורכות הדין הרשומות בלשכת עורכי הדין עמד על 8,500, לעומת כ-14 אלף גברים. בישראל כיהנו 223 שופטות, והן היוו 47% מהשופטים בבתי משפט השלום, 37% מהשופטים בבתי המשפט המחוזיים ו-30% מהשופטים בבית המשפט העליון.
2011: מספר עורכות הדין הרשומות בלשכת עורכי הדין עומד על כ-20 אלף, לעומת כ-26 אלף גברים. בישראל מכהנות 321 שופטות, והן מהוות 50% מהשופטים בבתי משפט השלום, 42% מהשופטים בבתי המשפט המחוזיים ו-33% מהשופטים בבית המשפט העליון. לראשונה מכהנת אישה, דורית ביניש, כנשיאת העליון.
צבא
2000: שיעור הקצינות בדרגת סג"מ בשירות קבע עמד על 17%. בדרגת סגן - 19%. רק אישה אחת כיהנה בדרגת תא"ל.
2011: נשים מאיישות כ-90% מכלל המקצועות הצבאיים. רק 4% משרתות בתפקידי לחימה.
שיעור הקצינות בדרגת סג"מ בשירות קבע עומד על 44%. בדרגת סגן - 31%. יש שלוש נשים בדרגת תא"ל, שהיא עדיין הגבוהה ביותר שאליה הגיעה קצינה בצה"ל.
קולנוע
2000: על המסכים לא הוקרן אף סרט שביימה ישראלית.
2011: מעט מאוד נשים חתומות על סרטים שהפקתם הושלמה. היחס עומד בממוצע על שתי במאיות מול עשרה במאים בכל שנה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
