מאז המיתון שפקד את הממלכה המאוחדת בשנת 1992, נהנתה כלכלת בריטניה מתקופת הצמיחה הממושכת ביותר בתולדותיה, ובמהלכה עלה קצב הצמיחה בתוצר על זה של ארה"ב ושל מרבית מדינות האיחוד האירופי.
אולם בשלהי 2008 נכנסה בריטניה למיתון עמוק, שאף ניתן להגדירו כשפל כלכלי. זאת בשל העובדה כי התמ"ג נחלש במשך שישה רבעונים ברציפות - נסיגה מצטברת של 6.6%. הסיבה לפגיעה הקשה נעוצה בהישענות הכלכלה המקומית על שני הסקטורים שהיו בלב משבר האשראי העולמי: פיננסים ונדל"ן.
הצמיחה החזקה ונתוני המאקרו המרשימים טרם המשבר, הסתירו את חוסר שיווי המשקל הכלכלי, שממנו סבלה בריטניה. זה התבטא בהסתמכות יתר על מגזר השירותים הפיננסיים המקומי ועל בועת מחירים בשוק הנדל"ן.
על מנת לעודד מחדש את הצמיחה המקומית, נדרשה הממשלה להגדיל את ההוצאה הציבורית שהביאה את החוב הלאומי לרמות שיא. במקביל תפח החוב של המגזר הפרטי, ושיעור האבטלה עלה - מרמה של 5.2% טרם המשבר ל-8% בתחילת 2011.
אחריות תקציבית תוציא מהמשבר
שנתיים חלפו מאז שיא המשבר, ונראה כי בינתיים חלה התאוששות בהיקף סחר החוץ של הממלכה. אולם עדיין ניכרת חולשה בשיעורי הצמיחה הריאליים. המצב הנוכחי מחייב מדיניות כלכלית נבונה להתמודדות עם היציאה הסופית מהמשבר.
בזווית המוניטארית, הבנק המרכזי בבריטניה (BOE) מנהיג מדיניות מרחיבה, ומשמר את הריבית ברמה נמוכה של 0.5% בלבד בשנתיים האחרונות. אך בתקופה הנוכחית מלאכתו הופכת לקשה יותר עקב הלחצים האינפלציוניים. הנגיד הבריטי, מרווין קינג, עומד בפני דילמה של שימור המדיניות המוניטארית הקיימת מול חריגה משמעותית מיעד האינפלציה המוצהר, 4% לעומת 2%.
בהיבט הפיסקאלי, הממשלה הנהיגה בתקופה האחרונה מדיניות מצמצמת. למעשה, מדובר בהידוק הפיסקאלי החזק ביותר מאז סיום מלחמת העולם השנייה, שבוצע על מנת להתמודד עם בעיית החוב הציבורי.
במסגרת זו אף נפתח משרד ממשלתי מיוחד לנושאי אחריות תקציבית. גם בהיבט זה יידרשו הרשויות להמשיך במדיניות הקיימת, ולמסד מסגרת ממשלתית קבועה שתהיה אחראית על יישום מדיניות מאקרו כלכלית אחראית, בעיקר בכל הנוגע למגזר השירותים הפיננסיים.
בניגוד למרבית הכלכלות באיחוד האירופי שאליו משתייכת בריטניה, היא אינה נמנית עם גוש האירו. כך בריטניה נהנית מעצמאות מוניטארית, שמאפשרת לקובעי המדיניות ב-BOE ולראשי המדינה מגוון רחב יותר של אפשרויות לניווט הכלכלה המקומית אל מחוץ לגבולות הסכנה.
הזדמנויות השקעה בממלכה
סביבת האינפלציה הנוכחית בבריטניה נמצאת בעלייה מתמדת מזה תקופה ארוכה - קצב האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עמד על 4%, וצפוי לטפס לרמות של 4.3%-4.6% בחודשים הקרובים. גם ציפיות האינפלציה השנתיות לטווחים בינוניים וארוכים עלו מדרגה, ולפי שעה הן מצביעות על צפי לשיעור אינפלציה ממוצע של 2.75% בשנים הקרובות - גבוה מהיעד של ה-BOE.
הריבית המוניטארית שוררת כאמור ברמתה הנמוכה ביותר מאז כינון ה-BOE ב-1694 - 0.5%, ואינה צפויה לעלות עד סוף השנה. עקום התשואות הממשלתי הינו תלול יחסית: מרמות של 0.6%-0.7% באיגרות חוב לטווחים של עד שנה ל-3.55% באג"ח ל-10 שנים. עובדת היותה נקובה בפאונד מאפשרת אלטרנטיבה למשקיעים המעוניינים באג"ח ממשלתיות איכותיות (בדירוג אשראי מושלם של AAA), מעבר לאג"ח ממשלתיות נקובות בדולר ובאירו.
הבורסה בלונדון מתהדרת בשלל חברות בינלאומיות מובילות: מפיננסיים (Barclays, HSBC), דרך תקשורת (וודאפון, BT) ופארמה (גלקסו-קליין-סמית', אסטרה-זנקה), וכלה באנרגיה (BP, רויאל דאץ' של). מדד המניות המוביל בבריטניה, FTSE 100, משמש ברומטר לביצועי הכלכלה הבריטית, והחברות במדד מייצגות כ-80% מנפח המסחר בבורסה. התמחור הנוכחי שלו - מכפיל רווח של 13.6, ותשואת דיבידנד בשיעור של 3.2% - הינו בעל פער משמעותי ואטרקטיבי אל מול התשואה באג"ח הממשלתיות ל-10 שנים.
הכותב הוא מנהל מחלקת מחקר ליועצים בפסגות בית השקעות. פסגות עשויה להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים שונים לרבות אלו שהוזכרו בכתבה. האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. פסגות אינה מתחייבת כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש. פסגות בית השקעות עוסקת בשיווק השקעות ולא בייעוץ
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.