מגיפה כלל עולמית: הקשר הקטלני בין השמנת יתר לסרטן

הקשר בין השמנת יתר לסרטן כבר מוסבר באופן מדעי: עודף השומן יוצר דלקות ואלה גורמות לתאי סרטן להתפתח

את הרשימה הארוכה של נזקי העישון כולנו כבר יודעים לדקלם בעל פה, אולם השמנת יתר, מסתבר, מסוכנת לא פחות, ובכל העולם חוקרים את השפעתה ואת נזקיה הרבים.

השמנת יתר ודלקות כרוניות חשודות מזה זמן רב כמעורבות ביצירת סרטן. מחקרים אפידמיולוגיים שנערכו בעשרים השנים האחרונות הצביעו על העובדה שלאנשים שסובלים מהשמנה ומדלקות כרוניות יש גם יותר נטייה ללקות בסרטן מסוגים מסוימים. אלו היו עדויות נסיבתיות, כמו אקדח מסוג זהה לזה שבוצע בו הרצח שנמצא בבית החשוד. כדי להרשיע, היה צורך בגילוי המנגנון שבאמצעותו דלקות והשמנה גורמות ליצירת סרטן.

את האקדח המעשן סיפק פרופ' מיכאל קרין מהאוניברסיטה של קליפורניה בסן דייגו, שהחל להתעניין בביולוגיה בעת לימודיו בתיכון עירוני ד' בתל אביב בשנות השישים. זה עשור שהוא חוקר את האותות הכימיים ששולחות הדלקות, ואת המסלולים שבהם עוברים האותות הללו. החומרים הללו משפיעים על הגנים הפועלים בתאים, ועוזרים להפוך אותם לסרטניים. תא שעבר מוטציה, אבל חי בשכונה טובה כשהוא מוקף בתאים נורמליים, נשאר בדרך כלל שקט ובלתי מזיק. לעומת זאת, דלקת מתמשכת שולחת אותות לתאים שסביבה, ואותות אלה מעוררים את התאים להתחלק מהר יותר ומונעים מהם להיכנס לתהליך של מוות תאי מתוכנן, גם אם נפגעו. כך עשויה להיווצר קבוצה של תאים תת-סרטניים, שחלקם יכולים לצבור עוד מוטציות ולהפוך לתאים סרטניים. "עכשיו אנחנו יודעים איך הדלקת גורמת לתא להתחלק", אומר קרין בראיון שנערך עמו בשבוע שעבר עת קיבל את פרס הארווי לשנת 2010 בטכניון.

גברים פגיעים יותר

בקשר בין השמנת יתר לסרטן החל קרין להתעניין לפני כשמונה שנים, לאחר שקרא מאמר שהראה קשר ברור בין השמנה לסרטני הכבד והלבלב. גם בקרב מחלות הסרטן, סרטני הכבד והלבלב נחשבים לגרועים במיוחד, שלחולים בהם יש אחוזי שרידה חד-ספרתיים בתוך חמש שנים מגילוי המחלה. "התחלנו ללמוד את הקשר בין השמנת יתר לסרטן הכבד", אומר קרין. "השמנה גורמת לדלקת כרונית בכבד. יש יותר מדי שומן בדם, ולכן תאי השומן אינם מצליחים לאגור את כולו, ותאי הכבד צוברים את היתרה. אבל תאי כבד אינם מומחים לאגירת שומן, ואחרי שנים רבות של עודף שומן בדם הם נפגעים ונוצרת דלקת". מחלת הכבד השומני פוגעת בכ-5% מהאוכלוסייה שאינה סובלת מהשמנה, בכ-20% מהאוכלוסייה הסובלת מהשמנה ובכ-50% מהאוכלוסייה שסובלת מהשמנת יתר. גברים שמנים פגיעים יותר מאשר נשים שמנות, משום ש"לגברים יש פחות רקמות שומן תת עוריות, לכן השומן העודף מצטבר באזור הכרס ובכבד - וזה יותר מסוכן".

* מה עושים?

קרין: "הידע הזה צריך להתפתח לשני כיוונים - מניעה וטיפול".

המניעה היעילה, הבטוחה והזולה ביותר היא כמובן לאכול פחות ולהתעמל יותר, אלא ששיטה זו לא הוכיחה את עצמה כגזירה שהציבור בעולם המערבי מסוגל לעמוד בה - ראו נתונים בנפרד. רשימת המחלות והפורענויות שמביאה השמנת יתר, שכוללת סכרת, מחלות לב ומיני סרטן, אינה מונעת את התפשטות המגפה. "בכל שנה מתים כ-100 אלף איש רק בארצות הברית מסרטן שנגרם כתוצאה מהשמנת יתר, כלומר כמיליון בני אדם בעשור. זה די הרבה", מציין ביובש קרין.

* האם הסיכון לחלות בסרטן קיים גם אצל מי שסובל מעודף משקל צנוע של חמישה קילוגרמים?

"לא במיוחד", עונה קרין חד משמעית, "לכן אני עדיין אוכל".

* ואם אדם כבר חולה, האם יש משמעות להפחתה במשקל?

"אם הסרטן כבר התחיל, הפחתה במשקל עודף יכולה להאט אותו קצת", אומר קרין. "מחקרים שנעשו בקרב נשים שלקו בסרטן שד הצביעו על כך שהפחתה במשקל עודף הורידה את אחוז התמותה".

* האם יש הצדקה מוסרית להשקיע כל כך הרבה כסף במחקר ובפיתוח של תרופות למחלה שאפשר למנוע על ידי שמירה על אורח חיים בריא, במקום להשקיע את הכסף הזה במיגור מחלות כמו מלריה?

"החברה המערבית משקיעה במה שמזיק לה. אי אפשר לצפות מארצות הברית שתיקח את כל הכסף שלה ותשקיע במלריה באפריקה במקום בבעיות לב וסרטן בטנסי. בארצות הברית זו גם בעיה מוסרית, כי אחוז העניים שאוכלים ג'אנק פוד גבוה מאוד. אלו אנשים שעובדים בשתי משמרות ואין להם זמן וכסף להכין ארוחות מזינות לילדים שלהם והם גם פחות מודעים לנזקי ההשמנה, ולכן הם נפגעים יותר. אם את שואלת אותי, צריך לחוקק מס על ג'אנק פוד ומשקאות עם הרבה סוכר. מצד שני, זה מס שפוגע באנשים העניים".

תרופות נגד הדלקת

בעיה פרקטית עם מתן תרופות למניעה של התפתחות סרטן ממקור דלקתי היא שהטיפול בקבוצה גדולה של אנשים בריאים מחייב רמת בטיחות מושלמת. עד שסוג כזה של תרופות מונעות יתפתח, הכיוון השני הוא תרופות לטיפול במי שכבר פיתח סרטן בפועל. התרופות שעליהן חושב קרין הן תרופות נגד מנגנוני הדלקת. אין מדובר בסטרואידים העמוסים בתופעות לוואי - אלו בשלבים מתקדמים של הסרטן כבר אינם משפיעים על התפתחות המחלה. מדובר בתרופות נגד סוג מסוים של ציטוקינים (IL-6), חומר המופרש בעת דלקת, המעודד את התחלקות התאים.

"אחרי כל השנים האלה, אנחנו יודעים מה זה סרטן. אבל אנחנו עדיין לא יודעים איך נראה תא שעומד להיות סרטני. ומה שחשוב זה לנסות לגלות את הסרטן הרבה יותר מוקדם", אומר קרין.

כשהוא מדבר על גילוי מוקדם, הוא לא מתכוון למישוש של גוש קטן בשד. הוא מתכוון לתאים קדם-סרטניים, הנמצאים עדיין מחוץ לסקאלת האבחון של הרפואה.

"הצלחנו כבר לזהות תאים קדם-סרטניים בכבד של עכבר. היום אנחנו מנסים לאפיין אותם ולמצוא אותם בכבד של אדם באמצעות נוגדנים שיוכלו לזהות את התאים הקדם-סרטניים בתוך הרקמה הנורמלית. בגלל חומרי הדלקת, יש כל מיני חלבונים שהתאים האלה מבטאים (מייצרים) בצורה אחרת מהתאים הנורמליים. ככה אפשר לזהות אותם, ואם נחבר לנוגדנים חומר פלורסנטי, נוכל לראות את התאים הבעייתיים בהדמיה, בלי לפתוח את הגוף ולהוציא חלק מהכבד. אולי בעזרת אותם נוגדנים ניתן יהיה גם להשמיד את התאים הללו. זה יהיה אבחון וטיפול באותו זמן.

"אנחנו עדיין לא נמצאים בשלב הזה, זו עבודת מחקר שתיקח אולי עשר שנים. לדעתי, ההתקדמות המשמעותית במלחמה בסרטן תתרחש כשנוכל לאתר את הסרטן בשלב מאוד מוקדם, כשהוא עדיין רגיש לטיפול נגד דלקת".

הכותבת היא מרצה בכירה במחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים בטכניון

מגפת השמנה
 מגפת השמנה