היישוב העני ביותר בארה"ב - קריית יואל של חסידי סאטמר

היישוב העני ביותר בארה"ב אינו איזו עיירה נידחת בטקסס, על הגבול עם מקסיקו, או עיירת כורים מדולדלת בהרי האפלייצ'ים בווירג'יניה המערבית, או כפר בשמורה אינדיאנית במערב, או עיר נגועת חוליים אורבניים במערב התיכון. מכל 3700 היישובים הכפריים, העיירות והערים בארה"ב, שמספר תושביהן עולה על 10 אלפים, תואר הכבוד המפוקפק של היישוב הדל ביותר ניתן לעיירה קריית ג'ואל (יואל), שבה נמצא ריכוז גדול של חסידי סאטמר. כך עולה מניתוח נתונים של מפקד האוכלוסין, משרד פדרלי שמקבץ נתונים סטטיסטיים על תושבי ארה"ב. הניתוח התפרסם אתמול (ו') בראשונה ב"ניו יורק טיימס".

קריית ג'ואל (או קיריאס ג'ואל, במלעיל, לפי תושבי המקום) נמצאת במרחק כ-80 ק"מ מצפון למנהטן, בליבו של אזור פרברי בחבל אורנג'. בניגוד למה שאפשר לצפות למצוא בעיירה מוכת עוני, בקריית ג'ואל אין שכונות מוזנחות מחמת הדלות או הומלסים. לא תמצאו שם תושבים לבושים בבגדים מרופטים או אנשים בחרפת רעב. הפשיעה כמעט אינה קיימת.

ועם זאת, לפי נתוני מפקד האוכלוסין, 70% מ-21 אלף תושבי קריית ג'ואל חיים במשקי בית שהכנסתם נופלת מקו העוני הרשמי בארה"ב. ההכנסה החציונית למשפחה (17,929 דולר) ולגולגולת (4494 דולר) נמוכה יותר מאשר בכל מקום אחר ברחבי ארה"ב. כמעט מחצית ממשקי הבית בעיירה דיווחו על הכנסה שנתית שנמוכה מ-15 אלף דולר.

כמחצית מהתושבים מקבלים שוברי סעד מהממשל הפדרלי לקניית מזון. כשליש מקבלים תמיכת סעד למימון שירותים רפואיים בתכנית מדיקייד ולמימון הוצאות שכר דירה.

דירוגה של קריית ג'ואל כיישוב העני ביותר בארה"ב נובע ממאפייני החסידים, הרוב המכריע של תושביה, מציינת הכתבה ב"טיימס". בשנות ה-70 עברו רבים מהם לעיירה מוויליאמסברג, שכונה בבברוקלין שבעבר הלא רחוק היו רוב תושביה חסידים, כדי למיצוא מגורים נאותים למשפחותיהם שגדלו בטור גיאומטרי.

מאפיינים דומים למאה שערים

מאפייני התושבים בקריית ג'ואל זהים לאלה של תושבי מאה שערים או שכונות חסידיות אחרות בישראל: הנשים נישאות צעירות ואינן משתמשות באמצעי מניעה. התוצאה היא, שהגיל החציוני (למטה מ-12) בקריית ג'ואל הוא הנמוך ביותר בכל ארה"ב וגודל המשפחה הממוצעת (כמעט שש נפשות) הוא הגבוה ביותר. רוב התושבים גדלים בבתים דוברי יידיש ושליטתם באנגלית מועטת. רוב הגברים מקדישים עצמם ללימוד תורה בלבד ולא פונים למסלול אקדמי. רק 39% מתושבי קריית ג'ואל סיימו בית-ספר תיכון ופחות מ-5% רכשו תואר ראשון.

אבל הסקר של מפקד האוכלוסין, שנערך בין השנים 2005 - 2009, לא הביא בחשבון את המסורת הפילנטרופית של הקהילה החסידית ואת העובדה שהחסידים יכולים ליהנות מהלוואות ללא ריבית. יתר על כן, חלק מהמשפחות זכאיות לתשלומי סעד מפני שהמפרנסים בהן עובדים במוסדות קהיליתיים ללא כוונת רווח, כבתי-ספר דתיים, בשכר נמוך מאוד. כמעט מצחצית מתושבי קריית ג'ואל עובדים במוסדות חינוך דתיים.

התושבים מתמודדים עם האתגר הפיננסי "באופן יצירתי"

היות שחסידי סאטמר מצביעים כגוש אחד בבחירות, לפי הוראת הרבי, נהנית קריית ג'ואל מהשפעה פוליטית בלי שום יחס למספר התושבים, ועובדה זו מאפשרת לקהילה להתמודד עם האתגרים הפיננסיים של תושביה "באופן יצירתי", לפי ההגדרה העדינה של ה"טיימס".

כך, למשל, הוקם בעיירה בית-חולים מפואר ליולדות, בן 60 מיטות, בהשקעה של 10 מיליון דולר מכספי משלמי המיסים האמריקני ברמת המדינה והרמה הפדרלית. דמי האשפוז מתחילים במ-120 דולר ליום, אך יולדות עניות מקבלות תרומות ממשפחות אמידות יותר.

מבחינה סטטיסטית, שום מקום בארה"ב אינו מתקרב לרמת העוני של קריית ג'ואל. העיר אתנס, באוהאיו, מדורגת במקום השני במידרג העוני: 56% מהתושבים שם מדורגים כעניים בהשוואה ל-70% בקריית ג'ואל. ובכל זאת, העוני בקהילייה החסידית הזו אינה נראה לעין, לפי הכתבה ב"טיימס". מגרשי החניה מלאים, אם כי מספר עגלות הילדים והאופניים התלת-גלגליים עולה על מספר המכוניות. במאמץ למנוע הלבנת פניהן משפחות עניות, קבע הרב הראשי בקריית ג'ואל ששוב אסור לתת טבעות אירוסין משובצות ביהלומים כמתנת אירוסין ושדי בתזמורת של נגן בודד למסיבות חתונה.

על רקע זה תובעת צירה בבית-הנבחרים של מדינת ניו-יורק, ננסי קאלהון, לערוך חקירה רשמית מדוע קיבלה קריית ג'ואל מענקים ממלכתיים להקמת בית-החולים ליולדות. "ייתכן שהחסידים עניים באמת על הנייר", אומרת המחוקקת, "אבל במציאות יש להם כסף".

וויליאם הלמרייך, פרופסור לסוציולוגיה בסיטי קולג' של אוניברסיטת ניו-יורק, שמתמחה בלימודי יהדות, אמר ל"טיימס": "אינני יכול לומר שכקבוצה, חסידי סאטמר בקריית ג'ואל מרמים את המערכת. אבל אני חושב שיש להם דרכים יצריתיות לקבל תמיכה פיננסית (מהשלטונות)".