פראיירים לא מתים, הם משלמים מסים: דיקטטורת האוצר תעניק הטבות במיליארדים לחברות ענק כמו טבע וישקר - ותרמוס את מעמד הביניים במסים עקיפים

האוצר יפחית לתאגידים יצואנים את המס בהדרגה ל-6%-12% עד 2015 ■ הנתינים הכנועים ישלמו את מחיר ההטבות לאייפקס, סבן ויורק ■ אלי ציפורי, סגן עורך "גלובס", בטור שישי

08/07/2011, 12:14
יובל שטייניץ / צלם: אוריה תדמור
יובל שטייניץ / צלם: אוריה תדמור

1. לא להאמין איך נפלנו בפח של הדיקטטורה הכלכלית של מדינת ישראל (משרד האוצר) לפני כחצי שנה, עם אישור החוק לעידוד השקעות הון. השיטה של הדיקטטורה עבדה עלינו שוב, כפי שעבדה מצוין על הציבור בוועדת בכר. בשיטה הזאת, כלי תקשורת מגויסים ומתקרנפים, כמו באמא רוסיה, הופכים ללהקת המעודדות של כמה פקידים ומזינים איש את רעהו.

בשיטה הזאת, חבורה מצומצמת של אנשים כופה עלינו וגוזרת עלינו החלטות מפוקפקות בשם אג'נדות שנשמעות היטב אבל גורמות נזק אדיר לאזרחים. ועדת בכר הסתיימה באסון - אסון שלקח עד עתה מהציבור כ-3-4 מיליארד שקל (באמצעות העלאת דמי הניהול). הכסף הגיע לידי מעטים, וכך תרמה הוועדה את שלה להרחבת הפערים החברתיים. הוועדה העשירה קבוצה מצומצמת המונה 200-300 בעלים ומנהלים בשוק ההון, על חשבון הפראיירים, כלומר אנחנו, והפכה את שוק ההון להרבה יותר ריכוזי. למרבה הצער, גם החוק לעידוד השקעות הון נמצא בדרכו המפוארת לרשום עוד אסון.

הדיקטטורה היטיבה לעטוף את החוק לעידוד השקעות הון באריזות מתאימות: תראו אילו גיבורים אנחנו, לוחמים ללא חת בטייקונים, דון-קישוטים, ערכיים, דוד מול גוליית, נלחמים בשאריות הכוחות המדולדלים שלנו מול כיל ועידן עופר. ותראו איך הצלחנו לכופף אותם ואיך הצלחנו לשמור על קופת המדינה! החרגנו את כיל מהחוק החדש וחסכנו למדינה 100 או 200 מיליון שקל בשנה, ולכן מגיע לנו צל"ש על עמידה בפני לחצים איומים ונוראיים שהפעילו גדודי הלוביסטים של משפחת עופר.

מראית העין של החוק לעידוד השקעות הון הפכה להיות המלחמה בכיל - מלחמה צודקת וראויה לכל הדעות, אבל היא טשטשה והחביאה את הטבות המס הענקיות שהחליטה הדיקטטורה להעניק לתאגידים, במיוחד לתאגידים יצואנים.

השבוע חיטטנו במצגת של החוק החדש באתר של משרד התמ"ת, והבנו עד כמה האכילו אותנו לוקשים. בחרנו באחד הגרפים מתוך המצגת, שכותרתו: "סביבת המס מהטובות בעולם". האוצר והתמ"ת מתגאים בכך שסביבת המס שהם יצרו ליצואנים היא בין הנמוכות ביותר בעולם, אבל שכחו לציין את הצד השני של המשוואה - סביבת המס מהטובות בעולם (לתאגידים) יצרה את סביבת המס הגרועה ביותר לאזרחים.

פרופ' יוסף אדרעי היטיב השבוע לתאר את ההשלכות המעוותות של התופעה במאמר ל"גלובס". המרוץ לתחתית במסים תאגידיים, כתב אדרעי, הובילה לאובדנה של מדינת הרווחה, להרחבת הפערים החברתיים, לפגיעה בסולידריות החברתית ובמורל האישי ולא הביאה בהכרח לצמיחה כלכלית.

הדיקטטורה של האוצר החליטה להוריד לתאגידים יצואנים את המס בהדרגה לשיעורים עלובים ומגוחכים של 6%-12% עד 2015, הטבה ששווה מיליארדי שקלים מדי שנה, הטבה שלא מקדמת שום אינטרס לאומי וניתנת למי שלא צריך דבר בלאו הכי. מדוע לתת לחברות כמו ישקר, טבע, צ'ק פוינט, נייס (שנוהלה בעבר בידי מנכ"ל האוצר הנוכחי, חיים שני) ועוד ועוד הטבות ענק? האם שיעורי המס הנמוכים ממילא שלהן בישראל אינם מתמרצים אותן להשקעות חדשות? ודאי שלא זה המצב, אבל כך החליטה הדיקטטורה, וההחלטה הזאת באה על חשבון הטבות מס לאזרחים ולשכבות החלשות.

הדיקטטורה החליטה כך משום שהציבור אינו מבין ואינו מסוגל להבין את הסעיפים הקטנים, את המורכבות של סעיפי המס ואת המספרים הענקיים שמסתתרים מאחוריהם. היא החליטה כך משום שקל לשטות בציבור באמצעות סיסמאות פופוליסטיות, משום שקל לחלוב את הציבור באמצעות מסים עקיפים גבוהים שבאים, בין היתר, בתמורה להטבות הענק שמסדר האוצר לחברות.

הנתינים ישלמו על מחיר ההטבות

2. אייפקס וחיים סבן יצאו מבזק עם רווח של כ-4 מיליארד שקל; קרן יורק יצאה מפסגות עם רווח של כ-900 מיליון שקל; קרן אייפקס תצא מתנובה (למרות המהומה כעת) עם רווח של כ-2-3 מיליארד שקל. מה יצא למדינה מרווחי הענק הללו? אפס. אפס אחד גדול. האוצר פוטר את המשקיעים הזרים ממס, פטור גורף, בשם האג'נדה של משיכת משקיעים זרים בכל מחיר, לכאורה למען ההשקעות והתעסוקה בישראל.

אנחנו יכולים להבין את הטבות המס והמענקים לאינטל או לכל ענק טכנולוגיה שמעסיק כאן אלפי עובדים במרכזי פיתוח, אבל אנחנו מתקשים להבין את ההתרפסות וההתבטלות בפני חברות וקרנות זרות שבאו לעשות כאן סיבוב. ההשקעות של אייפקס, סבן ויורק בישראל הן השקעות פיננסיות טהורות ואין בהן שום קידום של השקעות אמיתיות, הקמת מפעלים או יצירת מקומות עבודה.

להיפך, ההשקעה של אייפקס וסבן בבזק רק עיכבה את ההשקעות הגדולות בתשתיות (הרי צריך לחלוב כמה שיותר מהר את החברה בדיבידנדים) ושלחה, בשקט בשקט, מאות מעובדי בזק הביתה. אנחנו משוכנעים שאייפקס, סבן ויורק היו מבצעים את ההשקעות שלהן בבזק, פסגות ותנובה גם אם האוצר היה מחליט למסות אותן בשיעור הנמוך ממילא של מס החברות הישראלי.

חס וחלילה! אם הדיקטטורה החליטה לפטור ממס משקיעים זרים בצורה גורפת, אין לערער על החלטת הדיקטטורה. הנתינים הכנועים הם שישלמו את המחיר של הטבות המיליארדים לאייפקס, סבן ויורק.

לשלם ולשתוק

3. כמה מס שילמה משפחת ורטהיימר על אקזיט המיליארדים שלה בישקר במכירה לוורן באפט? כמה מס שילמו מוריס קאהן, בועז דותן ואבי נאור באקזיט המיליארדים שלהם מאמדוקס? כמה מס שילם שלמה נחמה באקזיט מאות מיליוני השקלים שלו מאריסון? כמה מס שילמו גיל שויד, מריוס נכט ושלמה קרמר במכירת מניותיהם בצ'ק פוינט? וכמה מס משלמים כל אנשי העסקים האחרים?

האוצר אוהב להדליף תלושי שכר של עובדים שמרוויחים לטענתו "יותר מדי", אבל אם הוא יואיל פעם להדליף את שיעורי המס ששילמו כל אלו שהוזכרו כאן, אנו בטוחים שהארץ תרעש ותקום זעקה ציבורית. אנחנו משוכנעים שאיש מהם לא שילם מס מלא ורובם השתמשו בתכנוני מס אגרסיביים, באמצעות חברות או שרשור חברות, כדי למזער את חבות המס.

במקום שהדיקטטורה תילחם בתכנוני המס הללו ותמצא מקורות חדשים לגבייה כדי להקל על האזרחים, היא מעדיפה להמשיך לחלוב אותם. לעשוקים הרי אין אופציה לתכנון מס. הם צריכים לשלם ולשתוק.

4. מה יש לדיקטטורה לומר על הביקורת הגוברת והולכת על מדיניות המס שלה? כרגיל, התקשורת המגויסת של הדיקטטורה מפיצה עבורה את התעמולה השקרית שלה. "דאגה באוצר: גביית המסים ביוני - הנמוכה ביותר זה שנה", נכתב בעלון הפרסומי של האוצר, אף שגביית המס ביוני המשיכה לעבוד מצוין והייתה גבוהה מהחודש המקביל אשתקד.

איזה יופי שאפשר לשטות בקלות רבה כל כך בציבור.

eli@globes.co.il

סביבת מס מהטובות בעולם

גלובס לחודש היכרות – כל הכתבות, המאמרים וטורי הדעה אצלך מדי ערב >>
 
חזרה למעלה