לא עומד בביקוש: כל שרציתם לדעת על בנקי הזרע בישראל

הרפואה הפרטית מגיעה לכל מקום: הביקוש הגובר לתרומות זרע יצר מחסור בבנקי הזרע בישראל, ובמקביל קמו בנקי זרע פרטיים המתחרים בציבוריים

תרומת זרע אמורה להיות המשרה החלומית של כל סטודנט. בסך הכול זוהי דרך מהנה להעביר את הזמן, ואחר כך לקבל כמה מאות שקלים, פלוס בונוס של דאגה לעתידך האבולוציוני.

למרות זאת, בישראל אין מגוון מספיק של תרומות זרע. "רוב בנקי הזרע הציבוריים מצהירים כי יש להם 40-50 מנות של תורמים שונים, אך בפועל כנראה יש להם פחות", אומר פרופ' שלמה משיח, רופא פוריות בכיר מחלוצי התחום בישראל, שהקים לאחרונה את בנק הזרע הפרטי סופרם.

"כשהגעתי לבנק הזרע בבית חולים במרכז הארץ, הוצעו לי רק שמונה תורמים שונים", מספרת גם ד', שהרתה בעזרת בנק הזרע. "נראה לי שזה כל מה שהיה להם".

המחסור בתרומות זרע נובע בעיקר בשל העלייה בביקוש לתרומות זרע, עם הפיכת האימהות החד-הורית וההורות של זוגות נשים למקובלת יותר, לצד ירידה כללית בפריון הגבר המביאה לכך שיותר זוגות צריכים להשתמש בתרומות זרע (אם כי הכמות הכוללת של זוגות המקבלים תרומות היא עדיין נמוכה). כמו כן, מכל עשרה גברים המתייצבים להציע תרומה, רק שניים בדרך כלל מתאימים מבחינת בריאותם, גילם ואיכות הזרע.

בישראל פועלים 12 בנקים ציבוריים בבתי החולים השונים, ועוד שני בנקים פרטיים הוקמו בשנים האחרונות. בנק CryoBankIsrael בראשון לציון וסופרם בתל אביב. הבנקים הללו מצהירים כי מטרתם היא להגדיל את מספר התרומות כדי לעודד גיוון ולקצר תורים, אולם במשרד הבריאות לא בטוחים שזה הפתרון. "באזור המרכז יש חוסר בתורמי זרע ולא בבנקי זרע", נמסר ממשרד הבריאות. "אם יש צורך בתוספת בנקים - אז הוא דווקא בפריפריה".

גם הבנקים הציבוריים, כמו הפרטיים החדשים, אוספים "תרומות" זרע בתשלום ומוכרים אותם בסכומים נאים לנשים או לזוגות הזקוקים להם. המחיר יכול להגיע לכ-1,400 שקל לספרדי מיובא, כ-1,000 שקל לישראלי מבנק פרטי ול-800 בבנק הציבורי.

"אף אחד לא מרוויח משימור הזרע"

הבנקים הציבוריים פועלים תחת פיקוח ממשלתי רב יותר ובאופן מוכרז הם אינם פועלים למטרות רווח, ואילו הבנקים הפרטיים הם יחידות רווח. התשלום לתורמים גבוה יותר, וגם מחיר הזרע לקונים הוא בהתאם. באשר לפיקוח, משרד הבריאות מפתח ממש בימים אלה, את הנהלים לפיקוח על בנקי הזרע הפרטיים.

"לצערי, אף אחד לא מרוויח מעצם שימור הזרע ומכירתו", אומר פרופ' משיח. עם זאת, בנק הזרע שלו נותן גם שירותים של השבחת זרע, הזרעה ומעקב, טיפולים משתלמים הרבה יותר, בין אם הם ממומנים על ידי המדינה ובין אם על ידי מטופלים עצמם.

בנק הזרע סופרם של משיח, משתף פעולה עם בנק זרע מספרד ומייבא לארץ מנות משם. הממסד הדתי בישראל דווקא מעדיף תרומות מזרע של גוי: כך מונעים מהמשפט "כל ישראל אחים" להפוך ממטאפורה למציאות ומפחיתים את הסיכון לגילוי עריות.

מי שרוצה להבטיח את המרחק הגנטי מן האוכלוסייה המקומית, יכול להביא בעצמו מנת זרע מחו"ל בייבוא אישי, אולם במקרה הזה המחיר כבר מאמיר לאלפי דולרים.

תרומת זרע אינה עניין חד-פעמי. זוהי אחת הסיבות מדוע רוכשות ורוכשי הזרע מבנקי הזרע מוטרדים כל כך מן המגוון הנמוך של תרומות הזרע בבנקים הישראלים. "יש לנו כ-30 תורמים פעילים", אומר ד"ר מיכה באום, רופא בכיר בבנק הזרע וביחידה להפריה חוץ גופית בתל השומר. "כל תורם עובר תהליך של בדיקות, ראיון וקטלוג, שאחריו הוא יכול לתרום כל כמה חודשים".

* מהו המספר המקסימלי של ילדי תורם אחד שמסתובבים בארץ?

באום: "קשה להגיד. אנחנו מנסים להגביל את הכמות, ומחתימים את התורם על הסכם בלעדיות אשר אוסר עליו ללכת לבנק אחר, אבל אין על זה באמת פיקוח. נשים רוכשות לעתים כמה מנות, ומשתמשות בהן בהפרש של שנים".

* ייתכן שיש מאות ילדים לתורם אחד?

באום: "בהחלט לא. זה לא מגיע לכמויות כאלה. מעבר לכך, בן של אמא יחידנית או של זוג נשים, יודע שהוא נולד הודות לתרומה ואם הוא יפגוש אישה שנולדה גם היא מתרומה בבנק שלנו, הם יכולים להגיע אלינו ונוודא עבורם שלא מדובר באותו תורם".

משיח: "בארה"ב התגלה מקרה של תורם שנתן יותר מ-30 אלף תרומות, אבל במדינה גדולה כל כך, אפילו כמות זו לא באמת היוותה בעיה".

משיח מאמין כי בנק זרע פרטי פירושו יותר תורמי זרע. בנוסף לייבוא מספרד, מתכנן הבנק לעודד תרומות באמצעים שיווקיים שונים. "שיטת השיווק הטובה ביותר היא חבר מביא חבר", אומר משיח, ובאום מסכים איתו.

* חבר מביא חבר? אתה בטוח שאנשים מוכנים לדבר עם החברים שלהם על כך שהם תורמי זרע?

משיח: "לכל אחד יש חברים שהוא גלוי איתם. אנחנו מאתרים את התורמים שהם בעלי המאפיינים שאנחנו רוצים, ומעודדים אותם להביא חברים שדומים להם, ונותנים להם תגמול".

באום: "אנחנו פועלים גם להגברת מודעות באמצעות שילוט באוניברסיטאות ובבסיסים צבאיים ופרסום בעיתונות המיועדת לחיילים".

משיח: "בישראל לא נוטים לתרום זרע. אולי משום שזו מדינה כה קטנה. אולי בשל הסברה לקויה".

* האם הקמתו של בנק פרטי תיצור תחרות על התורמים לבנק הציבורי, ותוביל למחסור עוד יותר חמור בזרע במערכת הבריאות הציבורית?

באום: "אין לי חשש כזה. תחרות גם מגבירה מודעות. מי יודע, אולי מספר התורמים דווקא יעלה".

ללא חשש להיעדר שעטנז

מלבד שאלת הגיוון, רוכשות הזרע מתעניינות גם בכמות המידע הניתנת בנוגע לתורמים. "נתנו לי מידע לגבי מוצא, גובה, משקל, צבע עיניים, צבע עור ותחום לימודים", מספרת ד'. "חברה שלי רכשה מנה מבנק בחו"ל, ושם נתנו לה לראות תמונה של התורם כשהוא היה ילד. בעיני זה מקסים - זה נותן איזו תחושה איך הילד עשוי להיראות".

משיח רואה את איסוף המידע בבנק הפרטי כאחד היתרונות שלו, אך הוא חושב על מידע מסוג אחר. "אנחנו מבקשים מכל התורמים לבצע בדיקות גנטיות", הוא אומר. באום מסביר כי גם בתל השומר החלה לאחרונה מדיניות של עריכת בדיקות גנטיות.

ד', שקיבלה את התרומה שלה לפני שהבדיקות הגנטיות לתורמים הפכו לעניין שבשגרה, מספרת כי הייתה מודעת לבעיה, ובחרה בשל כך תורם ממוצא דווקא אחר משלה. "היה רק אחד כזה, כך שלא נותר לי בעצם מבחר", היא אומרת. הנשים המגיעות לבנקי הזרע, מחפשות תורמים דומים להן כדי שגם הילד לא יהיה שונה באופן מעורר סימני שאלה. אם הן אינן נשאיות של מחלה גנטית ידועה, אין בכך בעיה. אם הן נשאיות, העובדה כי הבנק מבצע בדיקה גנטית לתרומה, מאפשרת להן לבחור מוצא דומה להן בלב שקט יותר.

בדיקות נוספות שמבוצעות בבנק הפרטי הן לזרע עצמו - עד כמה הוא צפוי לעמוד היטב בתהליך ההפריה הלא פשוט. "אנחנו לא לוקחים כל זרע", אומר משיח. "אנחנו עושים בדיקות מתוחכמות, למשל של שברי DNA, שמנבאות את תהליך ההצלחה".

"אנחנו מעבירים את הזרע מבחן הקפאה והפשרה כדי לראות כיצד הוא עומד בזה", אומר באום.

* האם התור בבנק הפרטי צפוי להיות קצר יותר, כמו בכל הרפואה הפרטית?

משיח: "בבנק הציבורי צריך להמתין 4-5 חודשים. אנחנו שואפים לספק את הזרע מיידית והיום יכולים לספק אותו תוך חודש. יש נשים שההמתנה הזו היא קריטית עבורן, לא רק בגלל הכמיהה לילד, אלא כי הן מתקרבות לסוף תקופת הפוריות שלהן".

באום: "בבנק הציבורי ניתן לקצר תהליכים עבור נשים במצב מיוחד. באופן כללי, אנחנו לא בטוחים שזה כל כך נורא אם יש תקופת המתנה מסוימת, להתרגל לרעיון".

* בעבר הואשמו כמה בנקים כי הם מוהלים את הזרע או מפרידים אותו למנות רבות, עד כדי פגיעה באפקטיביות ההפריה.

משיח: "מפצלים את התרומה לכמה מנות וזה לא פוגע באפקטיביות שלהן, אך מנה שמגיעה מהבנק מספיקה להפריה אחת. בהפריה חוץ גופית כמות הזרע פחות משנה כי פיתחנו טכניקות להזריק זרעונים ישירות לביצית".

באום: בדרך כלל מחלקים את המנות לשתיים-שלוש. זה תלוי באיכות המנה, אפשר לפצל גם ליותר לעתים, אך לא לעשר".

פרופ' משיח - אמרת שמעצם שימור הזרע לא עושים כסף וכנראה שמטרתך היא לא למשוך לקוחות, כי יש לך די והותר. אז למה לך?

"הסיבה להיכנס לתחום הזה היא חסרים גדולים מאוד בשוק. התחננתי בפני בנקי הזרע שיכניסו בדיקות גנטיות, והנה - עכשיו הם מחקים אותנו. אני מאמין שהעובדה שנכנסנו לשוק תקדם את כל הנושא, אולי גם מבחינת התורמים".