קיינן פרטנרס: "נשקיע בביומד בישראל, טרם מצאנו החברה הנכונה"

קרן קיינן פרטנרס העולמית מחפשת להשקיע בחברות ישראליות בתחום מדעי החיים כבר כמה שנים, אך עד היום זה לא קרה

19/07/2011, 13:14
קיינן פרטנרס / צלם: עינת לברון
קיינן פרטנרס / צלם: עינת לברון

קרן ההון סיכון קיינן פרטנרס הקימה את הסניף שלה בישראל בשנת 2006. מאז היא ביצעה שבע השקעות בתחומי הטכנולוגיה, אך אף לא אחת בתחום מדעי החיים. השותפים המתמחים בתחום כבר ביקרו בארץ והצהירו כי הם מחפשים השקעה כזו באופן אקטיבי, אך הדבר עוד לא קרה.

באחרונה ביקרה בישראל גם השותפה הבכירה בקרן למדעי החיים, וונדי האטון, ושוב הדגישה כי קיינן רצינית לגבי תעשיית הביומד הישראלית. "לא הגעתי לכאן סתם. אנחנו ממשיכים לחפש את ההשקעה הנכונה", היא אומרת.

* מדוע זה לא קרה עד עכשיו?

האטון: "לא מצאנו את החברה הנכונה ואת אופי ההשקעה הנכון. התקרבנו לעסקאות עם שלוש-ארבע חברות, אך לא הסכמנו איתן על האסטרטגיה או על התנאים העסקיים. יש לציין כי בכל חברה כזו, הייתה לנו תחרות מול גורמים מממנים אחרים".

חדש: באפשרותכם לסמן קטע מהמאמר ולשתף רק אותו. סמנו קטע ושתפו.
להשקיע בחברות שכבר השקיעו בהם

קיינן פרטנרס העולמית הוקמה ב-1987, היא מנהלת 3 מיליארד דולר ומתמקדת בהשקעות בארה"ב, בישראל ובהודו. 10% מההון מוקצה להשקעות במדעי החיים. בפורטפוליו הישראלי שלה נרשמו שני אקזיטים, בחברות Business layers ו-Mobiletech, ובסך הכול הקרן העולמית ביצעה עד היום 135 אקזיטים. את המשרד בישראל מנהל יזהר שי ואליו הצטרף באחרונה גיל כנעני.

* אילו חברות אתם מחפשים בתחום מדעי החיים?

האטון: "אני מבצעת השקעות מכמה מניעים: אני סומכת על היזמים בגלל ניסיון העבר שלהם והצוות שהם מביאים איתם; איתרתי שוק גדול עם צורך לא ממומש ומצאתי חברת שמתאימה לצורך הזה; או זיהיתי חברה שכבר עברה כברת דרך, כלומר שחלק מן הסיכון בה הוסר, אבל בכל זאת היא מהווה הזדמנות".

* כיום קרנות רבות מחפשות חברות שחלק מהסיכון בהן הוסר, חברות שמישהו אחר כבר העביר אותן כברת דרך אך הן נתקעו או נמצאות בפני מחסום.

"אנחנו משקיעים בחברות שפועלות בשווקים מחוץ לארה"ב ואירופה, אך רוצות לחדור גם למדינות אלה. לנו יש את הניסיון והמומחים שיכולים לעזור להם", אומרת האטון.

לדבריה, הקרן השקיעה גם בחברת Advanced, שנמכרה החודש לחברת שייר העולמית ב-700 מיליון דולר.

"כאשר התחלנו להשקיע בה, כבר היו לה מכירות של 7 מיליון דולר. היה לה אישור FDA (רשות המזון והתרופות בארה"ב) ושיפוי ביטוחי, אך היא לא ידעה כיצד להמשיך. בזכות המימון הנוסף והתמיכה הניהולית של הקרן היא הגיעה למכירות של 150 מיליון דולר".

מודל ההשקעה בחברה מהסוג השלישי שהאטון מתארת, שכולל מוצר שכבר עבר כברת דרך מסוימת, כולל פרויקטים שהחלו בתוך חברות הפארמה או המכשור הרפואי הגדולות, אך אלה החליטו כי הפרויקט אינו בליבת הפעילות שלהם, ועודדו את המדענים או המנהלים להוציא את הפרויקט לספין-אוף.

גם המשבר בשווקים סיפק חברות שהתקדמו ונתקעו בגלל היעדר מקורות מימון. "דווקא שיא המשבר הוא הזמן הכי טוב להשקיע בחברות הון סיכון", אומרת האטון.

החברות לא צריכות לדאוג לכסף

לא רק קיינן פרטנרס אוהבת להיכנס לחברות בשלבים בשלים. במצבים כאלה המשקיעים הראשונים מרוויחים תשואה נמוכה או אפסית, ואילו המושיע על הסוס הלבן שנכנס בתקופת המשבר מלקק את השמנת. התוצאה היא ירידה דרמטית בהשקעה בחברות צעירות בשלבי הסיד.

* איך התעשייה יכולה להתקיים אם כולם רוצים להשקיע רק בחברות בשלות?

האטון: "זו אכן בעיה. בארה"ב למשל משקיעים פרטיים (אנג'לים) וקבוצות של משקיעים קטנים לקחו על עצמם את ההשקעות בשלבים המוקדמים. אבל אין להם מספיק הון, ובקרוב באמת לא יהיו חברות צעירות. כתוצאה מכך, גם לא יהיו חברות בשלות. ההשקעות בחברות הצעירות צפויות לעלות קצת ב-2011, אך לא נשוב כנראה למצב ההשקעות של 2006-2007".

האטון טוענת כי דווקא בקיינן שומרים גם על רמה סבירה של השקעות בשלבים מוקדמים. היא מביאה כדוגמה את חברת biPar שנרכשה ב-2009 על-ידי סאנופי אוונטיס בהסכם של עד 500 מיליון דולר בהתאם לעמידה באבני דרך. את ההשקעה הזו הובילה האטון עצמה, בהיקף של מיליון דולר בלבד, כשהחברה הייתה בשלב עוברי.

"בחברות הללו אנחנו אוהבים להשקיע בשיטה של טרנצ'ים - כשהכסף משתחרר בהדרגה על-פי ההצלחה", אומרת האטון. "השקעה כזו מאפשרת לנו להבטיח לחברה חלק גדול מהכסף שהיא צריכה כדי שהיא לא תדאג לגבי סבב גיוס נוסף, ועדיין לגדר את הסיכון שלנו במקרה של כישלון טכנולוגי".

* מבחינת החברה, מודל כזה עלול לקבע לה שווי נמוך.

"זה אמנם נכון, אבל כשחוסכים את הצורך לרדוף אחרי כסף אפשר לעבוד ולהתקדם מהר, ולהגיע לאקזיט מהר יותר. למשל ב-BiPar גייסנו רק פעמיים. אגב, אם החברה נתקעת רגע לפני אבן הדרך וצריכה עוד קצת מימון כדי להגיע לשלב הבא, נוכל לעזור לה".

* זה לא גורם למצב שבו החברה כל הזמן רעבה לכסף ומתנהלת בתנאי מחסור שלא מאפשרים לה להתפתח?

"המימון שלנו לא משאיר את החברות רעבות לכסף. לא מדובר במצב של החברות הישראליות, שהן באמת במחסור אמיתי".

גלובס לחודש היכרות – כל הכתבות, המאמרים וטורי הדעה אצלך מדי ערב >>
 
 
חזרה למעלה