התקציב הדו-שנתי חייב תיקון במושב הכנסת הבא. התיקון מחייב מהפכה בחלוקת התקציב לטובת מעמד הביניים והעם: הדיור, החינוך, הרווחה, בצד הגברת התחרות במשק, כמענה מיידי לזעקת העם הצודקת.
מימון המהפכה בתקציב יושג על-ידי הקפאת הרפורמה במס, לרבות אי-הפחתת מיסוי חברות, וביטול הטבות מס שחילק רה"מ, בנימין נתניהו, ביד נדיבה לקבוצות שונות של בעלי שכר גבוה. נביא דוגמה אחת להטבה כזאת שנעלמה מהציבור.
מיד עם תחילת כהונת הממשלה, כפה נתניהו, הר כגיגית, על רשות המיסים והמוסד לביטוח לאומי את הכפלת תקרת תשלום הביטוח הלאומי, אגב שמירת תשלומי המוסד לזכאים, על-פי התקרה הישנה. נוצרה כאן הפליה בוטה של החלק העליון של מעמד הביניים. עתרנו לבג"ץ, לשכות עורכי-הדין, רוה"ח והעצמאים, אך נדחינו בפסק-דין מנומק, כעבור שנה ומחצה.
אחד הנימוקים המרכזיים היה שההפליה היא מידתית, שכן מדובר בחוק ארעי לשנתיים, שיפוג בסוף 2010. כך נקבע בחוק המקורי, וכך הצהיר בעל-פה נציג ראש הממשלה ושר האוצר, יובל שטייניץ, לבג"ץ.
עוד בטרם יבשה הדיו על פסק-הדין האריכו נתניהו ושטייניץ את תחולת החוק בשנתיים נוספות, ונראה שאף הפכו את הארעי לקבוע.
כמומחי מס, התרענו בפני רשות המסים ובג"ץ, שהנפגעים מהגזירה החדשה יקימו חברות ויתחמקו מהגזירה, ושכר האוצר, כביכול, יצא בהפסדי ענק שלו כתוצאה מהחוק. הנפגעים שיקימו חברות יימלטו מהגזירה, והאוצר יצא ניזוק, משום שאלו ישלמו מס חברות בשיעור 24% במקום 45% המס השולי ליחידים, אז והיום.
וכך קרה, שבמציאות המנכ"לים, סמנכ"לים, עוזריהם הבכירים וכל מקבלי השכר הגבוה במשק, הקימו חברות, חדלו לפתע להיות מקבלי שכר ממעסיקיהם, והפכו בין-לילה לעובדי החברות שהקימו, ולנותני שירותים לאותם גופים שבהם המשיכו להיות מועסקים. לפתע, הנפיקו האחרונים חשבוניות מס בגובה שכרם הקודם וכל ההטבות. החריגים היחידים הם מקבלי השכר הגבוה בגופים ציבוריים, שסירבו לתת יד לפיאסקו. הם נותרו היחידים שמשלמים היום מס שולי שערורייתי בשיעור 57%.
לא פורסמו נתוני אובדן המס לאוצר, ולא בכדי, אבל אני מעריך אותו, בהערכת אצבע, בחצי מיליארד עד מיליארד שקל. והרי לכם מקור נוסף לתיקון העיוות בחלוקת ההכנסות במשק.
בזמנו, התרענו על ההפליה ותוצאתה הצפויה, אך סברנו כי מדובר בסכלות בלבד.
היום, לאור מחאות ההמונים לגבי חלוקת התקציב הנוראה, נפל לי האסימון. נתניהו לא אשם בסכלות, אלא בהטעיה ובאי-אמירת אמת לציבור.
נראה כי נתניהו כפה את השינוי בביטוח הלאומי באופן מודע, כדי להיטיב עם מקבלי השכר הגבוה, אגב אפליה בוטה של חלק קטן, לא משמעותי לגביו, של החלק העליון של מעמד הביניים, עובדי גופים ציבוריים, המשלמים מס שולי בשיעור 57%.
ומדוע פקידי השומה לא דחו את התחפושות הללו לחברות כעסקאות מלאכותית, ודרשו תחתן מיסוי כשכר לכל דבר מכוח סעיף 86 לפקודת מס הכנסה והרבה פסקי-דין וספרות מקצועית בנושא? עד עתה לא פורסם אף פסק-דין על כך, ונותרתי תמה.
תיקון חוק התקציב, חייב שייעשה מיידית. הממשלה הוכיחה שהיא יודעת ליזום ולהביא את הכנסת לחקיקה תוך זמן קצר ביותר. דוגמה לכך, הגם שתוכנה אינו לטעמי, היא ביטול החלטת בג"ץ הראויה בעניין ורד פרי, שהתירה ניכוי מס להוצאות השגחה על ילדים.
תיקון חוק התקציב חייב להעלות את ישראל מחדש על מסלול שיובילה להיות מדינת רווחה לטובת מרבית אזרחיה.
הכרחי לבטל לאלתר בחקיקה את הכפלת תקרות הביטוח הלאומי, ולשלול בחקיקה ספציפית את ההטבות לעובדים הבכירים שהתחפשו לחברות. במקביל, יש לאפשר לרוצים בכך לפרק את החברות שלהם בלא עלויות מס.
והנה לכם מקור נוסף לרפורמה ההכרחית בתקציב, בנוסף למקור העיקרי של הקפאת הרפורמה במס ליחידים ולחברות. נתניהו הפריח מספרים דמיוניים למפגינים, בדבר עלויות התביעות שלהם. ובכן, אדוני ראש הממשלה, הגיע הזמן שתאמר אמת לאזרחים. זו אופציה מומלצת לכל אדם, אבל זו חובה נדרשת מראש ממשלה.
הכותב הוא מומחה לדיני מסים ולמיסוי מקרקעין. מרצה באוניברסיטת ת"א ובמכללה האקדמית נתניה, ובעל משרד עו"ד עצמאי
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
