הפער בין שיעור מס החברות הסטטוטורי (שנקבע בחוק) לשיעור המס האפקטיבי (המס שנגבה בפועל אחרי הטבות המס) גדל בשנים האחרונות והגיע לכ-6% בממוצע - כך עולה מבדיקה פנימית שערך מינהל הכנסות המדינה ותוצאותיה הגיעו לידי "גלובס".
לפי אותה בדיקה, ב-2009 עמד שיעור המס האפקטיבי על כ-20%, לעומת כ-25% כפי שנקבע בחוק. עוד נמצא כי הפער בין המס הסטטוטורי למס האפקטיבי הגיע לשיאו ב-2006, אז הוא עמד על יותר מ-6%. באותה שנה היה המס הסטטוטורי 31% והמס האפקטיבי היה פחות מ-25%.
הנתונים הללו מורידים עוד את ישראל בטבלת הדירוג של מס חברות בקרב מדינות OECD, העומד על 25.5% ומציבים אותה בתחתיתה. הפערים שנמצאו בבדיקת מינהל ההכנסות מסבירים אולי את ההסכמה שכבר הושגה בין רה"מ, בנימין נתניהו, ליו"ר הצוות לשינוי כלכלי חברתי, מנואל טרכטנברג, על העלאה של לפחות 1% במס זה, כפי שנחשף ב"גלובס" לפני שבועיים.
העיוות של החוק לעידוד השקעות הון
לצורך חישוב שיעור המס האפקטיבי, חילקו במינהל הכנסות המדינה את סך תשלומי המס בפועל של כל החברות בסך כל הרווחים שלהן. לכל החברות היה משקל זהה בחישוב, ללא קשר לגודלן ולמשקלן במשק. אם הממוצע היה משוקלל, היינו מוצאים פערים גדולים בהרבה, שכן הטבות המס המשמעותיות ביותר, לרבות אלו הניתנות במסגרת החוק לעידוד השקעות הון, ניתנות לחברות הגדולות במשק, כמו כיל וטבע. לפי הדוח השנתי האחרון של מינהל הכנסות המדינה, ההטבות במסגרת חוק זה הגיעו לכ-5.6 מיליארד שקל - זינוק של כ-19% לעומת 2007.
גם כך, החוק לעידוד השקעות הון עשוי להסביר את הגידול בפער בין המס הסטטוטורי למס האפקטיבי מאז 2006. ב-2005 התקבל תיקון "המסלול הירוק" לחוק עידוד השקעות הון, שלפיו מפעלים אינם צריכים עוד לפנות למרכז ההשקעות כדי לקבל אישור לכך שהם מוטי ייצוא וזכאים להטבות מס. במקום זאת, עליהם רק להודיע למס הכנסה כי הם מעוניינים בהטבות בעת הגשת הדוח השנתי. כך נפתח הסכר וצומצמה הבקרה. השנה התקבל תיקון נוסף, המרחיב את ההטבות אף יותר.
"אי אפשר להתעלם משערוריית התיקון האחרון בחוק לעידוד השקעות הון", אומר פרופ' יוסף אדרעי, מרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה ויועץ בכיר במשרד אורי כליף ושות'. "כל המחקרים, לרבות אלו של כלכלני בנק ישראל, מגלים שההטבות הללו לא יעילות. והנה באה ועדת שני, מקבלת את הדוחות הללו, אומרת שההטבות לא יעילות, ומה היא עושה? מכפילה אותן! בתל אביב 12% מס? זה פשוט לא ייאמן!". לדברי אדרעי, "המהלך האחרון לא משיג שום מטרה כלכלית ראויה אלא מיטיב עם בעלי הון. אם יבדקו את המס האפקטיבי ב-2011, נראה כי הפער רק גדל והולך".
"התיקון המעוות הזה גורם לכך שהחברות המבוססות ביותר, שיושבות במרכז הארץ, משלמות מס מופחת באופן דרסטי", מוסיף פרופ' יצחק הדרי, מרצה בכיר באוניברסיטת תל אביב ובמכללת נתניה. "זה גם פתח ליצוא פיקטיבי. סמוך על כך שכל חברה גדולה במרכז תמצא את הדרך לארגן לעצמה יצוא של 25%. הדבר הנכון לעשות, והצעתי את זה ל'וועדת מנו', הוא לבטל את החוק לעידוד השקעות הון לחברות במרכז ולהשאירו אך ורק לחברות בגליל ובנגב, שמייצאות מעל 50% מהמחזור שלהן. אז כל התרגילים ייעלמו".
נתוני הדוח השנתי של מינהל הכנסות המדינה מאשרים את הטענות - שיעור המס האפקטיבי ששילמו חברות השייכות לעשירון העליון צנח ב-2008 לכ-8% בלבד - שיעור נמוך ביותר מ-6% לעומת שאר העשירונים. לעומת זאת, שיעור המס האפקטיבי בפריפריה היה גבוה בהרבה מזה שבמרכז: כ-17% בדרום לעומת כ-9% באזור ת"א.
שערוריית הפטור על דיווידנד
לפי נתוני מינהל הכנסות המדינה, הרווח מחברות בנות ונכדות גדל והלך, ולעובדה זו השפעה לא קטנה על הירידה בשיעור המס האפקטיבי. הרווחים נרשמים וגדלים, אך לא מופיעים במס, בשל הפטור על דיווידנד בין חברות. "זו טעות. יש לבטל גם את הפטור הזה ולחייב את כל החברות במס", אומר פרופ' הדרי. "אם יש אשכול חברות שהשליטה בהן מלאה, צריך להרשות להן להגיש דוחות מאוחדים, כלומר דוח אחד לכל הקבוצה. אבל רק כשמדובר בשליטה מלאה ואמיתית, לפחות 90%, ולא בפירמידה שבה בעל השליטה מחזיק 30% מהחברה".
פרופ' הדרי מצביע על עיוות נוסף, הקשור באופן עקיף למס חברות: ההעלאה החדה בתקרת הביטוח הלאומי, שגרמה בשלוש השנים האחרונות לשכירים רבים לפתוח חברות ולשלם מס חברות מופחת. "הם גם ברחו מהביטוח הלאומי וגם שילמו במקום 57% מס שולי ליחידים 24% מס חברות בלבד. זה לא ייאמן!", אומר פרופ' הדרי. לדבריו, בכירים בקונצרנים הנסחרים בבורסה הודו בפניו כי הפכו לחברות. "כולם כולל כולם הפכו לחברות. יש לבטל את הכפילות הזאת, כי זה מעשה איוולת. חייבים לעשות הרמת מסך ולמסות אותם כיחידים, כמו קודם, כי בפועל המציאות לא השתנתה. הם סתם התחפשו לחברות".
"תחרות המסים הבינ"ל כבר לא רלוונטית"
מומחים בתחום המיסוי מסכימים שיש לשנות את שיעור מס החברות שנגבה. לדברי פרופ' יצחק הדרי יש להעלות את מס החברות ב-1% או להצמידו לממוצע ה-OECD, העומד על כ-25%. "גם אם יהיה 26% לבי לא ייזוב דם", הוא מוסיף.
"ההפחתה במס החברות שראינו בשנים האחרונות נועדה לאפשר לישראל להתחרות מול העולם המערבי במשיכת השקעות", אומר זיו שרון, שותף מייסד של משרד עורכי הדין זיו שרון ושות'.
"כעת העולם המערבי יצטרך להעלות מסים כדי לממן את התמיכה בבנקי השקעות ומערכות בנקאיות לאומיות, ושיעורי המסים צפויים לעלות. לכן אין צורך בהמשך התחרות הזאת".
פרופ' יוסף אדרעי סבור שהנימוק של תחרות מסים בינלאומית ("אם לא נוריד את המס, הזרים לא ירצו להשקיע בישראל") מטעה ושגוי".
הדוגמה האירית
לדברי אדרעי, "חברות רב-לאומיות באות להשקיע בישראל בראש ובראשונה בגלל ההון האנושי המשובח שלנו, ואחר כך בגלל ההון החברתי, ולא בגלל הטבות מס. הורדת מסים כדי למשוך משקיעים, התגלתה כהרת אסון.
"ראו מקרה אירלנד, יוון ופורטוגל. רק מי שלא מאמין בהון האנושי ובחוזקה של הכלכלה הישראלית מבקש למשוך משקיעים באמצעות הפחתת מסים, והוא פוגע כך קשות בהון האנושי שלנו ומגביר את בריחת המוחות מישראל".
מס החברות
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
