ועדת טרכטנברג נגד שטייניץ: "שר האוצר מסכל עבודתנו"

שטייניץ: כל סטייה בתקציב תוביל להידרדרות שאת מחירה נשלם כולנו ■ גורמים בירושלים: "טרכטנברג לחוץ. הוא רוצה להשביע את כל דרישות המחאה"

חילופי אשמות קשים נשמעו ביומיים האחרונים בין חברים בוועדת טרכטנברג לבין אנשי שר האוצר יובל שטייניץ. מקור הסכסוך במחלוקת מקצועית שנחשפה אמש "בגלובס" באשר לצורך בשינוי הכללים הפיסקאליים: הגדלת היקף ההוצאה, עם אפשרות להגדלה זמנית בהיקף הגירעון. באוצר מסרבים לכל שינוי בכללים הללו, אולם כמה חברי ועדה, לרבות היו''ר, מבקשים שינוי לפחות באחד מהם.

בראיון שהעניק שר האוצר שטייניץ לידיעות האחרונות הוא מאשר ואומר כי "אני לא מוכן להתחייב לשום תוספת. לא תהיה פריצה של תקרת ההוצאה". בוועדת טרכטנברג ראו באמירה זו הכרזת מלחמה, שכן הגשת המלצות ללא תוספת תקציבית כלל תיחשב כישלון של הוועדה בכלל ושל טרכטנברג בפרט.

אלא שגורמים כלכליים בכירים מאוד בירושלים רואים את הדברים קצת אחרת: "טרכטנברג לחוץ. הוא רוצה להשביע את כל דרישות המחאה וזה בלתי אפשרי. הוא נחוש לצאת גדול מבחינה ציבורית כדי להתחיל את המרוץ לתפקיד שר אוצר".

כשהחלה הוועדה לעבוד ארגנו טרכטנברג ושטייניץ מפגש מתוקשר ובו השתתפו גם ראשי הצוותים. המפגש הזה נועד בעיקר ליצור רושם של שיתוף פעולה, של תיאום ואף של חיבה הדדית, אך ההצגה לא החזיקה מעמד. מי שייאלץ להכריע הוא ראש הממשלה עצמו. יישום מסקנות ועדת טרכטנברג תלוי לא מעט בזהותו של שר האוצר העתידי. נתניהו היה יכול, אם היה רוצה, להחליף את שטייניץ באיש ליכוד פנימי (דובר אז על משה כחלון), אך נמנע מלעשות זאת.

בלי מס עיזבון

ראש מטה שר האוצר, דוד שרן, מסר בתגובה כי "שר האוצר רואה בוועדת טרכטנברג הזדמנות אמיתית וחשובה לטפל בהפחתת יוקר המחיה בישראל, למצוא דרכים לצמצום פערים בחברה. עם זאת, השר חזר והדגיש את הצורך בשמירה על מסגרת התקציב ועל עקרונות המדיניות הכלכלית שהובילו ליציאה מהמשבר, צמיחה גדולה ואבטלה נמוכה, מאחר שכל סטייה מעקרונות אלו בתקופה המסוכנת הזו של התחדשות המשבר הכלכלי באירופה ובארה"ב, עלולה להוביל להידרדרות כלכלית שאת מחירה נשלם כולנו". בוועדת טרכטנברג סירבו להגיב על הדברים.

ל"גלובס" נודע כי שתיים מהיוזמות המרכזיות של ועדת טרכטנברג בתחום המיסוי, שנועדו למימון הגדלת ההוצאה החברתית, ירדו מעל הפרק. מדובר על הנהגת מס ירושה, אשר לפי בדיקת "גלובס" היה מניב תוספת של בין 1.7 ל-2 מיליארד שקל לשנה להכנסות המדינה ממסים. בקרב חברי הוועדה נוצר קונצנזוס שלפיו גם אם המס צודק, רבים חסרונותיו על תועלתו בהנהגתו מחדש.

עוד נודע ל"גלובס" כי גם ההטבות שניתנות במסגרת החוק לעידוד השקעות הון תישארנה ללא שינוי - ולא יבוטלו. זאת, אף שלפי הדוח השנתי האחרון של מנהל הכנסות המדינה, ההטבות שניתנו במסגרתו לחברות הגיעו ב-2008 לכ-5.6 מיליארד שקל, זינוק של כ-19% לעומת 2007.